"בכל רגע שנוח לה, המדינה מטאטאת את הפרטיות הצידה"

"בכל רגע נתון, מדינת ישראל מרגישה שהיא יכולה לטאטא את הפרטיות הצידה, ולדרוש סטנדרט אחד מהאזרחים וסטנדרט הפוך מעצמה. במדינה מתוקנת חייב להיות קו מנחה, אחיד, לכל נושא הפרטיות", כך אומר עו"ד חיים רביה, שותף בכיר במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ ופעיל מזה 25 שנים בתחום הפרטיות.

עו"ד רביה הוא שותף לייסוד עמותה חדשה בשם פרטיות ישראל. למעשה, הוא יזם את הקמתה, יחד עם פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מטרת העמותה היא להיות שומרת הסף של ההגנה על הפרטיות של אזרחי ישראל מול הממשלה ובעיקר על רקע משבר הקורונה ומערכות האיכון של השב"כ, הרשתות החברתיות והחברות המסחריות, שמחזיקות מידע אישי של כל אחד מאיתנו.

אל עו"ד רביה ופרופ' בירנהק הצטרפה שורה מכובדת של אנשי אקדמיה, מדעני מידע, חברה וטכנולוגיה, וכן נשות מינהל ציבורי, משפט והיי-טק. בין השמות: פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי; עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל האיגוד; ד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית; פרופ' אור דונקלמן, מומחה לקריפטולוגיה מאוניברסיטת חיפה; ד"ר ערן טוך, מומחה להנדסת פרטיות מאוניברסיטת תל אביב; וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. כמנכ"לית העמותה מכהנת עו"ד נעמה מטרסו, שעד לכניסתה לתפקיד שימשה בתפקיד ניהולי בכיר בחברת הסייבר סיינט, ולפני כן עסקה בתחומי האבטחה והסייבר בצה"ל ובמגזר הפיננסי.

"אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת המידע, עם טכנולוגיות של בינה מלאכותית וביג דטה, שמאפשרות לחשוף מידע אישי על כל אחד מאיתנו", מסבירים עורכי הדין רביה ומטרסו. "המידע הזה, שאת רובנו לא מטריד מחוסר ידיעה, משמש גופים כדי להשפיע על הבחירות האישיות, הבריאותיות והפוליטיות שלנו – וזה צריך להטריד את כולנו".

"אנחנו מודעים לעובדה שבחיים הדיגיטליים אי אפשר שלא לעשות פשרות ולוותר מרצון על חלק מהפרטיות שלנו, אבל התנאי צריך להיות שזה נעשה בהסכמה, תוך בהירות ושקיפות מלאה והבנה מצד מי שמוכן לוותר על הפרטיות", מציין עו"ד רביה.

הפעלת כלי השב"כ – האירוע שהביא להקמת העמותה

עו"ד רביה ומטרסו אומרים כי הוויכוח הציבורי שהתפתח בעקבות הפעלת כלי השב"כ היה האירוע המכונן, שזירז את ההחלטה להקים עמותה שתעסוק בנושא הפרטיות באופן ממוקד, ותנסה להשפיע על מקבלי ההחלטות. אבל, הם מבקשים להזכיר ולהדגיש שיש דוגמאות רבות נוספות להפרת הפרטיות של אזרחי ישראל סביב משבר הקורונה. כך, הם אומרים, "המשטרה קיבלה סמכויות נרחבות לאיכון סלולרי והפעילה רחפנים כדי לאכוף את חובת הבידוד על מאות אלפי אנשים; חשיפת העובדה שהמשטרה עוקבת אחרי תנועת אזרחי המדינה במרחב הציבורי באמצעות מערכת מצלמות טלוויזיה בשם עין הנץ; צילום והאזנה של חולי קורונה בבתי חולים ומלוניות בידוד; הרחקת הרשות להגנת הפרטיות מחקיקת החירום בתחילת המשבר; משרד הביטחון דחף לשיתוף פעולה עם NSO לפיתוח מערכת לדירוג חברתי; חיוב אזרחים לחשוף את כתובת המייל שלהם; דרישה להתקנה מערכת לזיהוי פנים בבתי ספר; ועוד נושאים שמפירים את האיזונים בין דרישות הממשלה לבין הזכות החוקתית לפרטיות של כל אחד".

"פרטיות ישראל היא פרי רעיון של מומחים הפעילים בתחום ועוסקים בקידום הפרטיות כבר שנים", הסביר רביה. "במהלך הזמן הזה הכרנו את בעלי העניין העיקריים בממשלה ובזירה הציבורית וליווינו באופן פעיל תהליכי קבלת החלטות בממשלה ובכנסת". כמו כן, עו"ד רביה השתתף במספר ישיבות של ועדת החוץ והביטחון, שדנה בכלי המעקב של השב"כ, והציג שם את הצעת החוק שאנשי העמותה גיבשו, כחלופה אזרחית לשב"כ.

פעילות נוספת הייתה פנייה לשר המשפטים וליועץ המשפטי, עם אזהרה ברורה כי אם חוק הגנת הפרטיות המיושן לא יתוקן, ישראל תאבד את ההכרה האירופית להעברת מידע בינה לבין היבשת.

עו"ד נעמה מטרסו, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל. צילום: תומר יעקובסון

מייסדי העמותה מודעים לכך שישנן מסגרות נוספות בישראל שעוסקות בהגנה על הפרטיות. "אנחנו מכבדים את כולם ונשמח לשתף פעולה", אומרת מטרסו.

מהי מתכונת הפעילות של העמותה?
"הפצת ניירות עמדה, קשר ישיר עם הציבור, חינוך והגברת המודעות לפרטיות, בפרט בקרב הצעירים, שיתוף פעולה עם חברות טכנולוגיה, עידוד הנדסה לפרטיות, ייזום הליכים משפטיים ומעקב אחרי מקרים המעלים חשש לפגיעה בפרטיות. מטרה נוספת חשובה".

מטרה נוספת שהעמותה שמה לעצמה היא קידום טכנולוגיות שנועדו לסייע לקידום הפרטיות, על ידי חברות היי-טק צעירות, במטרה לאפשר שליטה טובה יותר של בעל המידע על המידע האישי שלו, שמצוי במקומות רבים ומפוזרים ברחבי הרשת.

העמותה יצאה באחרונה במסע גיוס המונים כדי לגייס סכום ראשוני של 150 אלף שקלים, שיאפשר את המשך פעילותה הסדירה למען הציבור.