כיצד הטכנולוגיה סייעה לילדים עם צרכים מיוחדים ללמוד מרחוק בקורונה?

הסגר הבא נראה בימים אלה, לצערנו, קרוב, וזאת הזדמנות טובה להסיק מסקנות – ובתקווה גם ליישם – מהסגר הראשון שהקורונה כפתה עלינו. אחד העולמות הבולטים שהסגר השפיע עליו הוא עולם החינוך, עם המעבר ללמידה מרחוק. כך היה גם עבור הילדים עם הצרכים המיוחדים.

הלמידה מרחוק העמידה את מערכת החינוך, המורים, המנהלים והצוותים הטכנולוגיים של משרד החינוך בפני אתגרים טכנולוגיים לא פשוטים, והם עמדו בהצלחה במשימה זו. אלא שבמקרים רבים, החומרים הדיגיטליים, הסרטים והרצאות הזום, ששימשו את מרבית הילדים במדינה, לא התאימו למגזר אחד חשוב – ילדים עם צרכים מיוחדים. חומרי ושיטות הלימוד, כמו גם האינטראקציה של המורים עם התלמידים בגילאים השונים, חייבים לתת מענה לאתגרים המיוחדים – בשגרה ובחירום כאחד. כמו בחינוך הרגיל, יש לתת את המענה הזה במהירות רבה. גם במגזר זה שוב הוכחה מרכזיותה של הטכנולוגיה.

אחד הגופים שהתמודדו עם האתגר הזה הוא בית איזי שפירא שברעננה, שמטפל מזה 40 שנים בילדים עם מוגבלויות בכל הגילאים. נועה ניצן, מרפאה בעיסוק בהכשרתה ומנהלת המרכז הטכנולוגי בבית איזי שפירא בתפקידה, סיפרה על הפעילות של המוסד החינוכי הוותיק בתחום הלמידה מרחוק בתקופת הסגר בכנס שעסק בנושא זה, שערכה אנשים ומחשבים. היא ציינה את העובדה שבית איזי שפירא משמש מסגרת חינוכית וטיפולית לילדים עם צרכים מיוחדים יהודים וערבים כאחד: המוסד החשוב מפעיל גנים שיקומיים ברעננה ובקלנסווה.

לא רק הוראה – גם טיפולים אונליין

לדבריה, "כבר בתחילת המשבר היה ברור שחומרי הלימוד שמשרד החינוך הכין עבור מערכת החינוך לא מתאימים בהכרח לאוכלוסייה שאנחנו מטפחים. המשימה שהצבנו לפנינו היא למצוא פתרונות וחומרי לימוד, כיצד נותנים מענה מרחוק לכל סוגי הפעילויות שלנו, לשמור על שגרה ולתרגל את החומרים". יצוין שהמענה של בית איזי שפירא כולל לא רק הוראה, אלא גם טיפולים אישיים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הקניית כישורי חיים ועוד. "הצוות שלנו שם לעצמו כמטרה לבצע את כל זה באופן מקוון. כולנו התגייסנו לצורך כך, קיימנו ישיבות לתוך הלילה ועבדנו מסביב לשעון", אמרה.

מהר מאוד למדו בבית איזי שפירא שהלמידה הא-סינכרונית היא זו המועדפת על ילדי החינוך המיוחד שהם מטפלים בהם ועל הוריהם, שצריכים להיות מעורבים באופן הרבה יותר ממוקד מאשר בתלמידים של בתי ספר "רגילים". "ואכן", אמרה ניצן, "בתוך זמן קצר הקלטנו והעלינו לרשת מאות שיעורים מקוונים והעלינו סרטונים ליוטיוב. ביצענו את הכול בעזרת הטכנולוגיה, כגון מחשבי iPad, לפטופים, ווטסאפ ואפליקציות ייעודיות".

"לילדים הייתה מערכת שעות לכל יום, עם סרטונים ייעודיים לפי חומר הלימוד באותו היום", הוסיפה. "על המסך הם ראו ריבועים, כשמאחורי כל ריבוע היה לינק לסרטון, כאשר לכל מסגרת היה ערוץ ביוטיוב. בסך הכול העלינו 100 סרטונים, שזכו ל-40 אלף צפיות – לא רק של התלמידים שלנו, אלא גם של כאלה שכלל לא הכרנו קודם". "באשר לתלמידים שלנו", ציינה בסיפוק, "לא רק הם צפו בסרטונים, אלא גם האחים והאחיות שלהם, שהתחברו לדמויות מסוימות שהיו בהם".

המורים צילמו את השיעורים מהבית, על ידי האמצעים שהוזכרו וכן תוכנות ייעודיות, שמותאמות לחינוך המיוחד. כך, למשל, אחת המורות צילמה את עצמה מסתובבת בבית עם ה-iPad ונתנה משימות לילדים, שמתרגלות אותם לבצע פעולות שונות לבדם. אתגר מיוחד היה התאמת תוכניות הלימודים האישיות שקיימות עבור כל ילד והעברתן למדיה הדיגיטלית – תהליך שגם הוא בוצע בהצלחה.

לצד העברת חומרי הלימוד, הצוות של בית איזי שפירא הצליח במשימתו להעביר אונליין את כל הטיפולים שמקבלים הילדים. לצד זאת, הועברו בימי הגל הראשון פעילויות חברתיות, כמו קבלת שבת או פעילות לפסח, או לרמדאן, עבור ילדי הגן בקלנסווה.

ניצן דיברה גם על החזרה לשגרה אחרי הגל הראשון ואמרה כי "היא הייתה מדורגת. שילבנו לימודים מקוונים עם לימודים פרונטליים".

היא אמרה כי "הקורונה לימדה אותנו את חשיבות הטכנולוגי, אבל גם שיש אוכלוסיות שלא נגישות לכלים האלה ושאסור להשאיר אף אחד ללא נגישות". ניצן ציינה את שיתוף הפעולה של בית איזי שפירא עם קרן אתנה, בהובלת אורי בן ארי, שסייעה להם מאוד בהערכות בתקופת הקורונה. היא הביעה את ביטחונה כי מאגר הסרטים הגדול שהצטבר במהלך ימי הקורונה ישמש אותם גם בשנת הלימודים הקרובה.