נדחתה העתירה נגד NSO: "לא הוכח שהיא מפירה זכויות אדם"

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (א') עתירה שהגישו הסניף הישראלי של אמנסטי אינטרנשיונל ואחרים לבטל את רישיון הייצוא הביטחוני שניתן ל-NSO, בטענה כי לא הוכח שהחברה פגעה בזכויות אדם. השופטת הבכירה רחל ברקאי סמכה בפסק הדין את ידיה על דבריו של האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון, שהעניק את הרישיון ל-NSO, שלפיהם הוא מגלה רגישות רבה סביב נושא זה.

העתירה הוגשה על ידי 30 עותרים, ובמרכזם אמנסטי, בטענה ש-NSO, באמצעות תוכנת פגסוס שלה, אחראית לפגיעות בזכויות אדם ומכתימה את שמה של ישראל כאומת סטארט-אפ. זאת, לאחר ששמן של החברה והתוכנה שפיתחה נקשר בשנים האחרונות בכמה פרשות, בהן רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה של הממלכה בטורקיה, מעקבים אחרי פעילי זכויות אדם ועיתונאים ועוד. העותרים טענו כי "במוצרי הסייבר של החברה נעשה שימוש לשורה של מתקפות מצמררות על מגיני זכויות אדם ברחבי העולם". ב-NSO הכחישו בתגובה את ההאשמות של אמנסטי וטענו שהוא ארגון אנטי ציוני שלובש כסות של ארגון לזכויות אדם.

בפסק הדין ציינה השופטת ברקאי כי "שוכנעתי שתהליך הפיקוח והטיפול בבקשות לייצוא ביטחוני הינו תהליך רגיש וקפדני, במסגרתו נבחנות בקשות הייצוא באופן מעמיק אל מול גורמי הביטחון השונים העוסקים בהיבטים הביטחוניים-מדיניים, וכן היבטים טכנולוגיים ואחרים. מתן רישיון נעשה לאחר תהליך קפדני ביותר, וגם לאחר מתן הרישיון, ובפרט כאשר קיימת פגיעה בזכויות אגם, ננקטים הליכי ביטול או התליית רישיון הייצוא הביטחוני".

"העותרים לא הניחו תשתית ראייתית אשר יש בה כדי לבסס טענה ולפיה בוצע ניסיון מעקב אחר פעיל זכויות אדם באמצעות ניסיון חדירה למכשיר הטלפון שלו, וגם לא כי ניסיון זה נעשה על ידי המשיבה 5 (NSO – י"ה)", כתבה השופטת. עוד היא ציינה כי נחה דעתה שהגורמים הממשלתיים הרלוונטיים "עושים מלאכתם בקפידה רבה בטרם ניתן רישיון שיווק ו/או יצוא, וגם לאחריו עומד בעל הרישיון למעקב צמוד של אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני, המגלה רגישות גבוהה במיוחד לנושא של פגיעה בזכויות אדם".

עם זאת, "לפנים משורת הדין ובהינתן מושא הדיון", השופטת לא חייבה את העותרים בהוצאות משפט.

"בית המשפט – חותמת גומי להפרת זכויות אדם"

אמנסטי ישראל מסרה בתגובה ש-"בית המשפט משמש – שוב – כחותמת גומי לחיסיון של משרד הביטחון להפרות זכויות אדם, הפעם באמצעות מוצרי NSO. השופטת התעלמה מהר הראיות, הטענות והעדויות שהגשנו".

בארגון אמרו כי הם "מקבלים את ההחלטה בצער" וטענו שהיא "מבישה, אם כי אינה מפתיעה: משרד הביטחון מעניק חסינות להפרות של זכויות אדם כבר שנים רבות ובית המשפט משמש כחותמת גומי לחסינות זו. פסק הדין… מצטרף לשורה של החלטות ולמדיניות ארוכת שנים של ממשלות ישראל להיות שותפה לפשע, באמצעות יצוא נשק למשטרים חשוכים, תחת מעטה של 'ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה'".

בתגובה החריפה של אמנסטי נכתב כי "פסק הדין מעניק צל"שים חסרי כל בסיס למשרד הביטחון ומתעלם לחלוטין מהטענות, מהראיות ומהעדויות שהגשנו לו. בשום נקודה המדינה לא טענה שפתחה בחקירה לגופן של הטענות, אף על פי שקבוצת NSO טענה שיש לה רשימה של הלקוחות מהתקופה המדוברת. משרד הביטחון רק טען – ולא הוכיח – כי הוא 'עוקב באופן קפדני, צמוד, ורגיש אחר רישיונות הייצוא הביטחוני', ולפי השופטת – 'במיוחד כשמדובר בהפרות זכויות אדם'. זו טענה תמוהה, שמתעלמת מהטענות, מהראיות ומהעדויות ההפוכות ברחבי העולם, הן בהקשר של NSO והן בהקשר של היצוא הביטחוני הישראלי בכללותו".

"בכך, בית המשפט הטיל בפסיקה המביכה הזו נטל הוכחה בלתי אפשרי על החברה האזרחית: להביא פירוט מדויק וספציפי של הקשר בין חברות ביטחוניות הפועלות באישור ובחיסיון משרד הביטחון לבין משטרים שמפירים זכויות אדם", הוסיפו בארגון.

"יתר על כן", ציינו, "פסק הדין מעניק רוח גבית לחברה פרטית להמשיך לגרוף רווחים עצומים ממשטרים מדכאי זכויות אדם. NSO והעומדים בראשה עושים לכיסם ולרווחתם, אבל כשמשרד הביטחון נותן לחברה זו גושפנקא רשמית, הוא הופך את כל אזרחי ישראל שותפים לרדיפה של אינדיבידואלים – מסעודיה ועד מקסיקו, ממרוקו ועד הודו, פעילי זכויות אדם שעומדים באומץ מול משטרים שוללי חופש הפרט וחירות האדם".

מולי מלקאר, מנכ"לית אמנסטי ישראל, אמרה כי "כאזרחית ישראל וכעותרת, פסק הדין מגלה את אוזלת ידה של מערכת המשפט בסירובה לקרוא למשרד הביטחון ולאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני לאחריותיות ולשקיפות, הנדרשת בכל מדינה שוחרת חוק. מקריאת פסק הדין עולה כי בית המשפט מקבל שוב ושוב את גרסת משרד הביטחון, מבלי שנבדקה, תוך התעלמות מכל הטענות, הראיות והעדויות, שמהוות תשתית ראייתית משמעותית".

"אמנסטי אינטרנשיונל, בישראל וברחבי העולם, יחד עם מומחים, עיתונאים ופעילי זכויות אדם, ימשיכו לחשוף את פעילותה של החברה. אנחנו קוראים לציבור לתמוך ביוזמה לשינוי חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני הישראלי, שישווה את החקיקה בארץ לזו המקובלת באירופה ובארצות הברית, וימנע את ניצול בית המשפט כחותמת גומי לעסקאות מפוקפקות בחסות חיסיון משרד הביטחון", הוסיפה.