מהי שיטת הלימוד המקוון המועדפת ומה המסקנות מתקופת הקורונה?
למידה סינכרונית או א-סינכרונית? זום או אמצעי דיגיטלי אחר, או גם וגם? שני מומחים מהאקדמיה משתפים בתובנות שלהם מהלמידה מרחוק בזמן שבתי הספר, המכללות והאוניברסיטאות היו סגורים
הלמידה המקוונת בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה הייתה אחד הנושאים המרכזיים שדיברו עליו בתקופת הקורונה. כיום, לאחר ששנת הלימודים הסתיימה ובאקדמיה התחילו במבחנים (שהיום, ב', החליט קבינט הקורונה שגם הם ייערכו מרחוק), מנסים ללמוד ולהסיק מסקנות. בין השאלות שנשאלות בהקשר זה: מהי שיטת הלימוד הנכונה – סינכרונית בזום או א-סינכרונית, וכיצד מיישמים את השיטה ההיברידית?
על שאלות אלה ואחרות השיבו שני משתתפים בכנס למידה מרחוק של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בשיתוף קרן אתנה: פרופ' גילה קורץ, דיקן הפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון, ואילן בן שמעון, סמנכ"ל מערכות מידע במכללה למנהל.
פרופ' גילה קורץ, דיקן הפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון. צילום: ליבי קטן-נאור
לדברי פרופ' קורץ, "ברור לכולם שהקורונה נשארת פה, שאנחנו בשגרת קורונה ושזה הזמן לשינוי מערכתי בתפיסה של מהות הידע ודרכי הקנייתו. כמו בהרבה מהפכות, הטכנולוגיה אינה החסם אלא האנשים – ובמקרה הזה מתחום הפדגוגיה".
היא ציינה כי אחת המסקנות מהלימוד בזום בזמן הקורונה היא שהמודל הסינכרוני לא תמיד יעיל והוא לא יכול להיות שיטת הלימוד היחידה באקדמיה ובבתי הספר. "שמענו מסטודנטים ומהורים לילדים בבתי הספר, שמספרים על שחיקה בעקבות השימוש בזום ויש סכנת נשירה, בעיקר בפריפריה", אמרה פרופ' קורץ.
לכן, המסקנה שלה היא שיש צורך לשלב את הלימודים הא-סינכרוניים, תוך התאמת חומרי הלימוד למדיה זו. "בואו לא ננסה לחקות את העולם הישן ולהעביר אותו למדיה הדיגיטלית. זה לא דומה ולא נכון", אמרה פרופ' קורץ. "כחלק מההכרה במציאות החדשה, צריך להפסיק לרוץ אחרי חומרים כדי להספיק לסיים מכסות לימודים. הגיע הזמן לצאת מהמודלים הישנים. צריך להפנים שתפקיד המורה והמרצה משתנה, הוא הופך להיות מנטור, מנחה. במקביל, יש לתת חירות פדגוגית למורים ולמנהלים, כי אין מודל אחד לעולם התוכן".
היא סיפרה כי HIT כבר החל ליישם את המסקנות הללו ונערך ללמידה היברידית בשנה האקדמית הבאה, שתתבסס על גמישות, "מאחר שיש מרכיב אי ודאות גדול, ולא ברור מתי ובאיזה היקף ניתן יהיה לשלב את סוגי הלימודים, ומתי סטודנטים יוכלו להגיע פיזית לקמפוס".
"למידה מקוונת זה לא רק זום"
גם בן שמעון, שלפני תפקידו במכללה למינהל ניהל במשך 15 שנים את הלמידה המקוונת במכון מופת, סבור שהלמידה המקוונת צריכה להיות שונה מזו הפיזית. "הקורונה הביאה לנו את הלמידה בזום. אבל מה שקרה שם אופייני לכיתות הפיזיות, וצריך לשנות דיסקט", ציין.
"בדרך כלל, במצבי 'שיבוש' שנופלים בהפתעה, כמו הקורונה, בהתחלה לא יודעים מה קורה ומיישמים את מה שכבר ידוע, מה שהיה קודם. זה מה שעשו בלמידה בזום בזמן הקורונה", אמר.
"עם זאת", ציין בן שמעון, "למידה מקוונת, סינכרונית, זה לא בהכרח זום, אלא למידה שבה המורה יכול להיות באינטראקציה דיגיטלית עם התלמידים שלו בזמן שהוא מעביר קורסים מקוונים – בין אם זה בזום, בווטסאפ או בכל אמצעי אחר".
בן שמעון העיד על עצמו שהוא למד בקורס מקוון, שנתן לו את הכלים ללמד בווידיאו. כתוצאה מכך, הוא פיתח קורס שמסביר כיצד מלמדים בצורה מקוונת, והוא נתן במהלך הרצאתו בכנס כמה טיפים למורה הדיגיטלי: להשתתף בקורס דיגיטלי כסטודנט, כדי להבין את הצרכים של הסטודנטים;; לרכוש מיומנויות של יישום כלים ליצירת תוכן; להגדיר מראש את תוצרי הקורס שהוא מעביר; לקבל משוב שוטף מהסטודנטים; ולהקים קהילה של משתתפי הקורס, כדי שיוכלו לשאול ולתקשר ביניהם ועם המרצה גם אופליין, לא בזמן השיעור.
יש כאן בלבול מושגים. יש חינוך מקוון מחייב מפגש ושיחה עיתית בין מורה לתלמידים כקבוצה. יש למידה מקוונת כדוגמת הקורסים שמועברים בקאמפוס, מאפשרים ללמוד בקצב אישי, כאשר נדרש להגדיר לתלמיד עמידה ביעדים, מועדי הגשה וכו'. כמובן שיש צורך להבדיל להקים תוכנית מיוחדת לגיל הצעיר - גן חובה עד כיתה ד', במסגרתה ילמד התלמיד בדרך משחק ושותפות עם ההורים ללמוד באמצעות מערכות לימוד עצמי. חשוב להבין שההוראה בשיטה הזאת היא בסיס להשתלבות הצעיר בהמשך בתעסוקה, משום שכיום אין חברה או מוסד שלא עושים שימוש במערכות לימוד כאלה להכשרה מקצועית ואתית של כל בעלי התפקידים.