על שיתוף פעולה היי-טקי כגשר לשלום

ביום ו' האחרון התראיין אייל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, שנמכרה לאנבידיה, ביומן הצהריים של כאן רשת ב', ושוחח עם המנחה, ליאת רגב, על שיתופי הפעולה המוצלחים שיש לחברות היי-טק כמו זו שהוא מנהל עם חברות פלסטיניות. הוא דיבר על זה כחלק מראיון על תוכנית הסיפוח, שייתכן שתחל להתגלגל השבוע, ועסק בשאלה האם ועד כמה זה ישפיע על היחסים הכלכליים שלנו עם הרשות הפלסטינית.

וולדמן לא הסתיר את העובדה שהוא מתנגד לסיפוח. אבל נקודת המוצא שלו היא כלכלית ולאו דווקא אידיאולוגית.

אין זה סוד שלחברות היי-טק רבות – ישראליות ורב לאומיות שיש להן פעילות ענפה בישראל – יש דריסת רגל בשוק הפלסטיני, בין אם הן חושפות זאת – למשל סיסקו, HPE, אורקל, נוקיה וכאמור, מלאנוקס – ובין אם הן מעדיפות שלא לעשות זאת. המנהלים הישראלים בחברות אלה מבצעים שם פרויקטים ומעסיקים מהנדסים תושבי השטחים. עובדה זו מוכיחה שהכלכלה חזקה יותר מכל שיקול פוליטי, ואנשי עסקים, ובמיוחד יזמים ומנהלים בכירים בתחום ההיי-טק, יודעים להבדיל בין האג'נדה הפוליטית והאידיאולוגיה שלהם לחיים עצמם ולניצול הזדמנויות עסקיות.

וולדמן סיפר שמלאנוקס מעסיקה בשכם ובחברון 20 מהנדסים, כי, מלבד הרצון בשיתוף פעולה עם שכנינו, עלות העבודה שם זולה יותר. במקום לחפש במזרח אירופה או באסיה, הוא קורא ליזמים ולמנהלים בהיי-טק הישראלי לממש את הפוטנציאל של כוח אדם איכותי, לא פחות טוב מהמנדסים הישראלים, שיש בערים הפלסטיניות.

איל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס. צילום: יח"צ צילום: יח"צ

ההיי-טק לא פועל בחלל ריק, אלא מייצר אקו-סיסטם רחב. משכך, חברות היי-טק ישראליות שפועלות בשטחים תורמות ליצירת יותר מקומות עבודה ולהורדת האבטלה הגואה בשטחי הרשות. שלא לדבר על תיירות של אנשי עסקים, שמגיעים (כשאין קורונה) לפגישות הן בישראל והן ברשות. נכון שיש חסמים שמונעים מהרבה מנהלים וחברות לעשות את הצעד הזה, אבל, לדברי וולדמן, "זה אפשרי. צריך ללמוד איך לעבוד ואיך לחיות איתם. יש שם אנשים עם ראש פתוח שמבינים את החשיבות שבשיתוף הפעולה הזה, והם עושים זאת".

בתשובה לשאלה המתבקשת של המראיינת האם זה לא תמים מדי לחשוב כך כיום, כאשר ממשלת ישראל הולכת לסיפוח וחלקים גדולים בחברה הישראלית סבורים שאין פרטנר בצד השני, אמר וולדמן כי ישראל לא עושה מספיק מאמצים כדי לחתור למגע עם הפלסטינים. לדעתו, אנחנו לא מנסים מספיק ולכן תמיד מגיעים למסקנה שאין עם לדבר.

שלום – לא רק בין המנהיגים

הדיבור נעשה לא רק בפן המדיני-ביטחוני, לא רק בין המנהיגים ואנשי הביטחון של שני הצדדים, אלא גם בין אנשי העסקים. ההיי-טק תמיד היה ויכול להיות גשר לשלום בין העמים, וככל שהכלכלה הפלסטינית תהיה חזקה יותר, כך תקטן המוטיבציה שלהם לפנות לטרור. מהלך חד צדדי, סבור וולדמן, עלול להרוס את מה שכבר קיים ולהחזיר אותנו אחורה שנים רבות.

ממשלות ישראל בשנים האחרונות היו ערות לחשיבות שיתופי הפעולה האזוריים. המשרד לשיתוף פעולה אזורי אמנם הוקם כדי לתת כיבודים פוליטיים לשמעון פרס המנוח, אולם הוא גם פועל, ולא מעט: בדף הבית של האתר שלו יש פירוט של פרויקטים שנמצאים בתכנון ושל כאלה שבוצעו בתקופת השר היוצא, צחי הנגבי, ביניהם פרויקטים שנועדו לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם הרשות. בין היתר, הקמת פארק תעשיה מצפון לג'נין, במימון ממשלות גרמניה וטורקיה, שאמור לייצר מקומות עבודה ל-15 אלף איש. פרויקטים נוספים שנמצאים בתהליכים הם בתחומי המדע, המו"פ והחקלאות.

יותר שיתוף פעולה – יותר רצון להתקרב לישראל

אלא שכאמור, הפוטנציאל לשיתופי פעולה כלכליים והיי-טקיים בין הישראלים והפלסטינים עודנו גדול. שיתוף פעולה טכנולוגי עם הרשות יגביר את התהליכים של התקרבות מדינות האזור לישראל ואת הרצון לעבוד איתנו. בשבוע שעבר הכריז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על שיתוף פעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות בנושא המאבק בקורונה. אמנם, זה עדיין לא ברמת ממשלות, אלא בין חברות, אבל מדובר במנוע צמיחה חשוב מאוד להיי-טק הישראלי. גם בישראל וגם באיחוד האמירויות יש הון אנושי טוב ואיכותי, שיכול לתרום לשני הצדדים.

השורה התחתונה: המשבר הכלכלי מחייב, לדעת אנשי היי-טק ויזמים ישראליים, לשנות דיסקט ולהעמיק את שיתוף הפעולה הכלכלי והעסקי עם שכנינו בשטחים. היטיב לבטא זאת וולדמן: עכשיו הזמן לטפל רק במשבר הכלכלי, סיפוח אפשר לעשות תמיד.