למה יוון היא שוק טוב לידע ומוצרי היי-טק ישראליים?

ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין. צילום: גבריאל בהרליה

בעקבות ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, שבין השאר פגע ביצוא, חשוב למצוא שווקים חדשים ולהעצים את החדירה לשווקים אלו. בהקשר זה כדאי לבחון את האפשרויות להגדיל את הסחר הטכנולוגי עם יוון.

ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין, אמר כי "חשוב להעלות את המודעות לפוטנציאל הגדול הקיים בקידום היחסים המסחריים הטכנולוגיים בין יוון וישראל, שכן במידה רבה הן משלימות זו את זו. אין זו אינה מקריות שהצוות ב-F5, שמנהל את ישראל, אחראי גם על יוון וקפריסין, לאור הסינרגיה בין השווקים".

"הכלכלה והחברה היוונית נעות בהתמדה לעבר טרנספורמציה דיגיטלית"

בהקשר ספציפי זה אנו מראיינים את עמנואל נטוס, מנכ"ל חברת Pylones Hellas SA – אחד מחברות האינטגרציה הגדולות ביוון וקפריסין – שמספר על ענף ההיי-טק ביוון, ועל הפוטנציאל לחברות היי-טק ישראליות במדינה.

"הכלכלה והחברה היוונית נעות בהתמדה לעבר טרנספורמציה דיגיטלית, ומגבירים את מאמציהם להתיישר עם הממוצע האירופי. מאמץ זה מתמקד בעיקר בעסקים המתקדמים לקראת עתיד דיגיטלי, במטרה לשנות את המודל העסקי וליצור הזדמנויות הכנסות חדשות", אמר נטוס.

"תחום ה-ICT ביוון", סיפר, "מעסיק יותר מ-100,000 עובדים, והוא מהווה 8% מהתמ"ג. התחום מראה סימני התייצבות, אשר ישפיעו בצורה חיובית על נתוני הצמיחה. מדובר בתפנית שהתחילה בשנת 2018 בעלייה של 2.1%. ב-2018-2019 שוק ה-ICT ביוון הציג עלייה בשיעור של 1.4%, והגיע לשווי של 5,667 מיליארד יורו, ואילו בשנים 2019-2020 נרשמה עלייה מתונה יותר של 0.2%, כאשר שווי השוק הגיע ל-5,676 מיליארד יורו".

מה מציעה יוון לחברות היי-טק ישראליות?
אראל: "יוון היא שוק טוב לידע ומוצרי היי-טק ישראליים. היא שוק של יותר מ-10 מיליון צרכנים, שוק מטרה לכשעצמו. יוון היא האב תקשורתי אזורי – מרכז תקשורת למדינות הבלקן, שנחשבת לרוכשת חשובה שלציוד תקשורת. יוון גם מציעה כר נרחב של שיתופי פעולה בתחום המחקר והפיתוח, בעיקר בתחום הסייבר, כששתי קבוצות משקיעים יכולים לעבוד ביחד על פרויקט פיתוח משותף. חברות ישראליות גם יכולות לעשות שימוש בכוח אדם יווני בישראל. בישראל יש מחסור של עובדי הייטק וביוון אין מחסור. למשבר הכלכלי שפקד את יוון הייתה השפעה אדירה על העובדים, וכתוצאה מכך רבים מהם עוברים למדינות אחרות, בעיקר בצפון אירופה, כדי למצוא הזדמנויות עבודה מחוץ ליוון".

אם חברה ישראלית תרצה להשקיע ביוון, נגיד בהקמת מפעל תעשייתי טכנולוגי, איזה תמריצים מספקת המדינה למשקיעים זרים?
נטוס: "יוון מספקת תמריצים, על מנת למשוך השקעות אסטרטגיות, בדומה לישראל. כולל יצירת מסלולים מהירים להשקעה, תמריצי מס ופטורים מיוחדים, הנחות על עמלות בתהליך הרישוי ומתן ויזת זהב.

יוון מחזירה את אמינותה ואת יכולתה התחרותית, באמצעות שינויים ורפורמות במקומות קריטיים במדיניות ציבורית, ומגיבה לאתגרי המהפכה התעשייתית הרביעית בתרומתה ובחוזקתה של הקהילה היוונית הפזורה.

ההשקעות האסטרטגיות מתייחסות לפרויקטים רחבי היקף, ויכולות לכלול בנייה, שחזור, הרחבה, ארגון מחדש, מודרניזציה או תחזוקה של תשתיות קיימות, מתקנים ורשתות, בענפי ייצור, אנרגיה, תיירות, תחבורה ותקשורת, שירותי בריאות, היי-טק, חינוך, תרבות ועוד".

האם יש חברות זרות שפועלות ביוון, דוגמת הפעילות בישראל של אינטל, פייסבוק, גוגל, יבמ ו-אפל?
"ישנן חברות טכנולוגיה רבות הפועלות ביוון, והופכות בשמונה השנים האחרונות את מדינתנו למרכז טכנולוגי משמעותי. בכל שנה מספר רב של מובילות טכנולוגיה בינלאומיות משקיעות בארצנו, ומשנות את שוק הטכנולוגיה היווני, שהיה נתון במיתון בשנים האחרונות. ביניהן F5, מיקרוסופט, סיסקו, לנובו, וואווי, HP, דל, יבמ, אורקל, ואפילו צ'ק פוינט הישראלית. לאחרונה, גם טים ויואר, ספקית פלטפורמת קישוריות עולמית, חנכה את מרכז המחקר והפיתוח החדש שלה ביואנינה, יוון.

בנוסף לחברות טכנולוגיה, משקיעות ביוון גם חברות פרמצבטיקה מובילות בעולם, דוגמת Pfizer, שהודיעה על כוונתה להקים מרכז מחקר דיגיטלי, עם דגש על בינה מלאכותית וניתוח ביג דטה, בסלוניקי. גם חברת הייעוץ הבינלאומית ארנסט אנד יאנג הקימה מרכז מצוינות לבינה מלאכותית ביוון, בשיתוף עם המרכז הלאומי למחקר מדעי".

מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפני הכלכלה היוונית בימינו, ומה לדעתך צופן העתיד?
"לקח ליוון תשע שנים לצאת ממיתון קשה, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 2008, אך ההתאוששות הייתה איטית. שנת 2020 נחשבת לשנת מבחן להנהגה הפוליטית/כלכלית של המדינה. אולם, מגפת הקורונה הסיטה את הכלכלה מהמסלול ביוון, ממש כשהיא החלה לחזור לעצמה.

באשר לעתיד, אני צופה כי יתגלו גם הזדמנויות בעקבות המשבר. בתוך כך, הכלכלה היוונית נכנסה לדיגיטציה מואצת, כך שנפתחו הזדמנויות למגזרים נוספים בתחום הטכנולוגיה, דוגמת אבטחת סייבר ומחשוב ענן, אנרגיה מתחדשת וקיימות, שיהיו מאבני הדרך החשובות להתאוששות מהירה ממשבר הקורונה".