"הפייק ניוז השפיעו על מקבלי ההחלטות בטיפול בקורונה"

"הקורונה הייתה תור הזהב של מפיצי הפייק ניוז – הן ברשתות החברתיות והן בכלי התקשורת המסורתיים, ואלה השפיעו, באופן מודע או לא מודע, גם על מקבלי ההחלטות שניהלו את המאבק במגיפה", כך אמרה רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות.

קייזר השתתפה בוובינר על בריאות דיגיטלית בעידן הקורונה של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. בכנס הווירטואלי נטלו חלק מנמ"רים ממגזר הבריאות, משקיעים, מנהלי חברות IT ורופאים בבתי חולים, שיישמו חדשנות בזמן הקורונה.

היא התמקדה בתחילת הרצאתה בתופעת האינפודמיה – מידע לא מוסמך ולא אמין בכמויות עצומות שזרם ברשתות החברתיות. עובדה זו, לטענת קייזר, הקשתה מאוד על ראשי מערכת הבריאות לנהל את המלחמה בנגיף. "הקורונה, בשונה ממגיפות קודמות, הגיעה אלינו בעידן שבו כל אחד הוא ספק וצרכן של מידע וחדשות", אמרה. "המידע הרב, שחלקו אינו מבוסס, עובר מאחד לשני ומתפשט. זו מגיפה בפני עצמה ,שמייצרת פאניקה קולקטיבית".

היא ציינה שגם ערוצי הטלוויזיה היו שותפים ליצירת ההיסטריה. "אמנם הם שיתפו אתנו פעולה והעבירו את המסרים החשובים, אבל לפעמים היו סימנים של רצון לייצר סנסציות, כדי לייצר רייטינג", אמרה קייזר.

"המאבק בפייק ניוז – כמעט חסר סיכוי"

"מרוץ החימוש במאבק בפייק ניוז והמאבק עצמו הם כמעט חסרי סיכוי. אנחנו חייבים לספק מידע אמין רגע לפני שהגולש עושה לייק או פותח את המייל, כדי שהוא ייחשף קודם כל למידע שמגיע מאתנו ולא ל-'מידע' כוזב", הוסיפה.

קייזר הסבירה ששיקוף מידע הוא אחד הכלים המרכזיים במאבק במחלה, ולמרבה הצער, לא פעם שותפו במדיה המסורתית ובניו מדיה תיאוריות קונספירציה, שהממשלה כביכול מסתירה מידע, ותיאוריות אלה הפכו ויראליות. הדבר גרם לבלבול וכאמור, הפך את המאבק במחלה לקשה יותר, אמרה.

"מפעל המידע" של משרד הבריאות

בחלק אחר של הרצאתה התייחסה קייזר לפעילות של אגף מערכות המידע של משרד הבריאות במסגרת המלחמה בנגיף". המטרה המרכזית הייתה לצייד את מקבלי ההחלטות במידע תומך החלטות, בשיתוף מגן דוד אדום וגורמים חיצוניים נוספים רבים", אמרה. "נוצר מצב של דטה בכמויות גדולות, בפורמטים שונים, שלא מאוחסנים באותה הצורה. למעשה, משרד הבריאות נאלץ להקים מפעל מידע, מעין פס ייצור לאיסוף, סידור, טיוב והצגת נתונים – הן למקבלי ההחלטות והן לציבור. התוצאה של זה היא דשבורדים שונים, שחלקם הוצגו גם לציבור, ומתן תמונת מצב של הקורונה בצורה הכי ברורה".

"האתגר השני היה תמיכה במחקר ובאקדמיה, על מנת לצייד את החוקרים במידע שיסייע להילחם במגיפה, תוך כדי הקצאת חדרי מידע לחוקרים", הוסיפה.

אפליקציית המגן. צילום מסך

קייזר הציגה בכנס את אפליקציית המגן, שמתריעה בפני המשתמש על חשיפה פוטנציאלית לחולה קורונה מאומת ומספקת הנחיות כיצד להתנהל. "המטרה הייתה לתת לאנשים תחושה שהם שותפים במאבק במגפה ושולטים בנעשה, על ידי קבלת מידע ממקור אמין, תוך שמירה על הפרטיות, ועל בסיס התנדבותי בלבד", אמרה קייזר. היא ציינה שאכן, הייתה בעיה בהתחלה, כי האפליקציה יצאה שבוע אחרי שפורסמה האפליקציה הסודית של השב"כ, שגרמה לוויכוח ציבורי – וכך נגרם בלבול. "אני שמחה שבסופו של דבר הציבור נתן בנו אמון וכ-1.5 מיליון איש הורידו אותה. היעד שלנו הוא שארבעה מיליון איש יעשו זאת", הוסיפה.

עוד היא אמרה כי "הקורונה שינתה לחלוטין את תפיסת ההפעלה של משרד הבריאות, ובכלל זה מערכות המידע. מרגולטור הפכנו למתפעלים של מערכת שלמה, של כל הממשלה, ברמה יומית".

ומה לגבי ההיערכות לגל השני? "המטרה היא השבחת נכס המידע שצברנו בגל הראשון והפצת התובנה שבמלחמה הזו אנחנו לא יכולים להפסיד", ציינה קייזר.