מי יספק לחברות הסלולר את התשתיות לדור החמישי?

ההיערכות לדור 5 בעולם נמצאת בשיאה. כדי ליישם את הטכנולוגיה החדשה, חברות הסלולר צריכות לעשות שני דברים מקבילים: להשתתף במכרזי התדרים של הממשלות ולפרוס תשתיות שמתאימות לדור 5. בעולם יש מספר מצומצם מאוד של חברות שמספקות את כל התשתיות לטכנולוגיה זו. אחת מהן היא נוקיה, שרכשה לפני כמה שנים את אלקטל לוסנט ומפעילה בישראל מרכז פיתוח טכנולוגיות ענן שאחראי, בין היתר, לפתח פתרונות לדור החמישי. שלומי אנג'י, סמנכ"ל הטכנולוגיות של נוקיה ישראל והרשות הפלסטינית, התארח בפודקאסט של אנשים ומחשבים, במסגרת סדרת תוכניות על הדור החדש של הסלולר. עורך הפודקאסט הוא רון קסלר, מנהל המדיה של אנשים ומחשבים.

אנג'י פעיל שנים רבות בתחום התקשורת בישראל. בעבר הוא כיהן בתפקידים בכירים בחברות כמו טלרד ונורטל, וב-2015 הצטרף לאלקטל שכאמור, נרכשה על ידי נוקיה. בנוסף, הוא משמש כמרצה, יועץ ומסייע לקידום תשתיות התקשורת הלאומיות בישראל.

הפעילות הזו של נוקיה פחות מוכרת לציבור הרחב ואנג'י אומר בחיוך שאין שבוע שבו הוא לא נשאל לגבי הדור החדש של הטלפונים של המותג הוותיק, שאתו פרצה החברה הפינית לשוק כאשר הטלפונים הסלולריים החלו להיות מופצים בהפצה רחבה. אנג'י מציין כי לפני מספר שנים קיבלה חברה אחרת את האישור לייצר טלפונים תחת השם נוקיה, אולם לחברה הפינית אין קשר לכך.

"המוטו של נוקיה היה חיבור בין אנשים, אולם כיום זה לא מספיק ונדרש גם חיבור בין דברים, או, כפי שמוכר בציבור – IoT, האינטרנט של הדברים", ציין אנג'י. "אנחנו מייצרים את הטכנולוגיה שעוסקת בקישוריות".

נוקיה בנויה ממיזוגים ורכישות שהיא עשתה במשך השנים: סימנס, אלקטל לוסנט, מעבדות בל ועוד. בישראל היא מפעילה מרכז פיתוח שמעסיק 200 עובדים, מחציתם אנשי פיתוח, ולדברי אנג'י, הם כל הזמן מחפשים אנשי פיתוח.

75% מהתקשורת הסלולרית – בסטרימינג

"ענף הסלולר מלווה אותנו כבר 30 שנים", הוא אמר בראיון. "בתחילה, הטלפונים הסלולריים שימשו בעיקר לשיחות טלפון, אחר כך החלו ההודעות, ואז נכנסה הטכנולוגיה של גלישה סלולרית וחיבור לרשת האינטרנט. זה היה דור 2.5 ומאז אנו רואים עלייה בקצב הגלישה. בינתיים חל שיפור באיכות המסכים והחל ביקוש מטורף לסטרימינג".

לדבריו, ההערכות הן ש-75% מהתקשורת הסלולרית מתבצעת בסטרימינג, מה שמעלה את הדרישות של הלקוחות לצפייה בווידיאו באיכויות גבוהות, וזה מה שמניע את החברות להשקיע בתכנים כדי לספק ביקושים. אולם, אמר אנג'י, המענה לביקושים אלה לא מגדיל את ההכנסות של החברות, לפחות לא בישראל, כי הלקוח משלם את אותו המחיר עבור שירותי הסלולר. לכן, משרד התקשורת מחפש פתרונות כדי שלחברות התקשורת יהיה תמריץ להשקיע בתשתיות, שהעלויות שלהן גבוהות ביותר.

מה מביאה נוקיה למהפכת הדור החמישי?
אנג'י: "היא מביאה את התשתיות שדרושות לשם כך. כמו כן, אנחנו מספקים את כל חלקי הרשת הסלולרית – החל מאנטנות, עבור באתרים ובתמסורת שמחברת את כל מערכות הניהול, וכלה בתשתיות ענן".

הוא ציין שישראל נמצאת בפיגור משמעותי אחרי העולם בכל הקשור לדור החמישי, ומדורגת במקום לא מכובד במיוחד. לדעת אנג'י, הסיבה לכך היא שבעוד הדור החמישי הוא תשתית לאומית, אלה שצריכות ליישם אותה הן החברות עסקיות, שכרגע אין להם את המשאבים להשתתף במכרז התדרים של המדינה, שכרוך בעלויות גבוהות מאוד. "בשוק הסלולר הישראלי יש מצב של תחרותיות יתר, עקב פתיחת השוק", הסביר אנג'י. "תחרות זה טוב, אבל כשהיא רבה מדי, היא גורמת לירידה רבה מדי במחירים, מה שלא מאפשר לחברות להשקיע, והתוצאה היא רמת מהירות ושירות נמוכה".

מה ייתן הדור החמישי?
"הוא ישפר את מהירות הגלישה ובנוסף, יאפשר שורה של יישומים שישפיעו על איכות החיים של כולנו. אשתמש בשתי דוגמאות: האחת, הדור החמישי יכול להתריע לילד שחוצה את הכביש ועיניו תקועות במסך הטלפון שעלולה להיות לו תאונה, שהו עלול להידרס. לשם כך צריך תקשורת מהירה ומידית, שמתקשרת עם זמן התגובה המהיר של הרמזור, שתמנע תאונה ותהיה אמינה. הדוגמה השנייה היא מתחום הבריאות: בעזרת דור 5 ניתן לסייע להביא את הרופאים הכי טובים לפריפריה, מבלי שהם יצטרכו לבוא לשם פיזית".

אנג'י העריך שבסופו של דבר, מכרז הדור החמישי הסלולרי בישראל יצא לדרך, כי משרד התקשורת מעניק תמריצים ומסייע לחברות להתמודד.

הוא התייחס בפודקאסט גם לסכנת הקרינה – טענה שמושמעת בכל פעם שמדברים על תקשורת סלולרית. "מאז שיצא הטלפון הסלולרי הראשון פורסמו 25 אלף מחקרים ואף לא אחד מהם הוכיח שיש קשר ישיר בין טלפון סלולרי למחלות שונות", ציין.