NSO מציגה: טכנולוגיה ליירוט רחפנים ולהגנה מפני רחפנים עוינים

קבוצת NSO הישראלית הציגה אתמול (ב') טכנולוגית הגנה חדשה מפני רחפנים. זאת על רקע ניסיונותיה להתמודד עם הטענות כי עוד אחד ממוצריה מסייע להפרת הפרטיות ולמעקב מבוסס מניעים פוליטיים.

המערכת החדשה, Eclipse (ליקוי חמה), עולה מאות אלפי דולרים, ומספקת הגנה על שטח בגודל אצטדיון – עם יכולת יירוט של בתוך כמה שניות בתא שטח שכזה. על פי חברת הסייבר ההתקפי, יותר מעשר מדינות קנו את המערכת על מנת להגן על אתרים כמו מתקני אנרגיה.

הטכנולוגיה אותה הציגה החברה מתבססת על רכישת NSO את חברת הסטארט־אפ הישראלית קונבקסום, שפיתחה יכולת ליירט רחפנים ולהגן מפני רחפנים עוינים. העסקה נערכה בפברואר השנה ועמדה על עשרות מיליוני דולרים – במזומן. שלו חוליו, מנכ"ל החברה, אמר בעת הצגת הטכנולוגיה החדשה, כי "מה שיפה במוצר זה, הוא שלא כמו שאר המוצרים שפיתחנו – זה מוצר שיש לנו יכולות לעשות עימו הדגמה".

בעת הצגת הטכנולוגיה בפני רויטרס, ביקש חוליו – המנכ"ל של החברה הנמצאת תחת לא מעט ביקורת של ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם – להדגיש את השקיפות המוגברת בעסקי החברה. לדבריו, NSO דחתה עסקאות בשווי של כ-500 מיליון דולרים מטעמים אתיים, והחל מהשנה הבאה החברה תפרסם דו"חות שנתיים בנושא ציות והלימה לרגולציות.

כמו יצואנים ביטחוניים אחרים, NSO שומרת על סודיות סביב רשימת הלקוחות שלה ותוכנות ריגול שלה, מה שמקשה על אימות עצמאי של הנהלים העסקיים שלה.

באפריל השנה טענה ווטסאפ כי NSO, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, ריגלה אחר אלפי משתמשי פייסבוק, תוך ניצול שרתי ענקית הרשתות החברתיות בארה"ב. על פי ווטסאפ, טענת NSO כי לרוגלה שלה, פגסוס, אין יכולת לפעול על אדמת ארה"ב – אינה נכונה.

באוקטובר האחרון פייסבוק הגישה תביעה כנגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית. בתביעה נטען, כי NSO ניצלה פרצה בווטסאפ לצורך מעקב אחר לפחות כ-100 עיתונאים, דיפלומטים, פעילי זכויות אדם, מתנגדים פוליטיים, בכירים בממשל ואחרים. הפרצה קושרה ל-NSO לאחר שעלה כי התוקפים השתמשו בשרתים המקושרים לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית. על פי ווטסאפ, "הצלחנו לקשר כמה חשבונות ווטסאפ ששימשו במתקפה – בחזרה ל-NSO. בעוד המתקפה של NSO הייתה בעלת תחכום רב, הרי שהנסיונות שלה להסתיר את עקבותיה לא היו מוצלחים לגמרי". ווטסאפ העריכה כי כ-1,400 משתמשים הותקפו. מ-NSO נמסר אז בתגובה כי: "אנו דוחים בתוקף את טענות פייסבוק. בניגוד לטענות השגויות של פייסבוק, החברה אינה מפעילה את הטכנולוגיה בעצמה, ומאפשרת אך ורק לגופי ממשל לרכוש ולהפעיל טכנולוגיות אלו. מוצרי החברה אינם מיועדים ואינם יכולים טכנולוגית לפעול בארה"ב, וכן אינם יכולים להיות מופעלים על מספרי טלפון אמריקניים. כל מוצרי החברה פותחו למטרת הצלת חיים, סיכול טרור ומניעת פשיעה".

הנייד שלו נפרץ ידי פגסוס? ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון. צילום: סטיב ג'ורבטסון, מתוך ויקיפדיה

בינואר השנה פורסם כי הטלפון של ג'ף בזוס, מנכ"ל ומייסד אמזון והבעלים של הוושינגטון פוסט, נפרץ ב-2018 באמצעות סרטון וידיאו זדוני. לפי הדיווחים, את הקובץ שלח אל חשבון הווטסאפ של בזוס לא אחר מאשר יורש הכתר הסעודי, מוחמד בן סלמאן. עם ובלי קשר, דווח כי עיתונאי הניו יורק טיימס, בן האברד, טורגט על ידי תוכנת ריגול המקושרת לסעודיה חודש לאחר מה שאירע לבזוס, כך לטענת סיטיזן לאב, מכון הפועל באוניברסיטת טורונטו. מחלקת המדינה של ארה"ב הודיעה כי היא חוקרת האם הסמארטפון של העיתונאי מוקד ב-2018, כפי שטוענת סיטיזן לאב. לפי סיטיזן לאב, לאורך השנים זיהו אנשיה מתקפות שמאחוריהן עמדה תוכנת NSO כנגד מאות יעדים ב-45 מדינות.

החשדות לכך, והעיסוק בחיסול מתנגדיה ובפגיעות ביכולותיהם מטעם הממלכה, עלו לכותרות ביתר שאת מאז רצח העיתונאי הסעודי, כתב הוושינגטון פוסט ומתנגד הממשל,

העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י. צילום: April Brady / POMED, מתוך ויקיפדיה

, בשנת 2018 בשגרירות באיסטנבול. ארגוני זכויות אדם טענו כי המשטר הסעודי שתל את הרוגלה של NSO בקרב חבריו של חשוקג'י.

באוקטובר האחרון פורסם כי דיוויד קיי, המפקח המיוחד של האו"ם לנושא ההגנה על חופש הביטוי וחופש הדעה, שלח מכתב חריף לקבוצת NSO. המכתב העביר ביקורת על ההכרזות של NSO שהיא אימצה מדיניות חדשה לגבי זכויות אדם ומיישרת קו, לטענתה, עם הקווים המנחים של האו"ם באשר לעסקים ולזכויות אדם.

מ-NSO נמסר בתגובה כי היא החברה הראשונה בתחומה, וכנראה גם היחידה בארץ, אשר פועלת לפי תכנית ציות לזכויות אדם, בהתאם ל-UNGP. במכתבו דיוויד קיי ציין כי הוא שמח על הניסיונות להטמיע תכנית ציות לזכויות אדם, ואף הפנה לחברה שאלות לגבי היישום של התכנית שלה. NSO הבטיחה שהיא שוקדת על "נהלים מפורטים ליישום", ושאלו "יתייחסו לחלק נכבד מהנושאים שקיי מעלה במכתבו".

באמנסטי אינטרנשיונל אמרו שחוקרים בתחום הסייבר תיעדו שימוש בפגסוס גם נגד עיתונאים וחברי פרלמנט במקסיקו ובמרוקו, וכן נגד הפעילים הסעודים עומר עבדול עזיז, יחיא עסירי ור'אנם אל מסאריר, פעיל זכויות האדם אחמד מנסור ואף כנגד איש צוות של הארגון.