שרי הממשלה החדשה – אל תיגעו בתקציבי הדיגיטל

הממשלה החדשה, שאך זה החלה לפעול, אישרה אתמול (א') קיצוצים רוחביים בכל משרדיה, כדי לאפשר את הקמתם של המשרדים החדשים, שנוצרו בעקבות ההסכמים הקואליציוניים. ההחלטה היכן ומה לקצץ נתונה להחלטת כל שר ומנכ"ל, ויש סכנה אמיתית שהיד שלהם תהיה קלה מאוד על הדק צמצום ואף ביטול פרויקטים דיגיטליים בממשלה, שמיועדים לשירות האזרח.

בפאנל וירטואלי בהשתתפות המנמ"רים של חלק ממשרדי הממשלה, שנערך אתמול ביוזמת אנשים ומחשבים, הביע ד"ר נחמן אורון, יועץ ותיק ובכיר לתקשוב הממשלתי, דאגה עמוקה מהצפוי לנו. לדבריו, יש שתי סיבות לדאגה: האחת היא המצב הכלכלי הקשה והשנייה – העובדה שמגיע דור "שלא ידע את יוסף", עם שרים ומנכ"לים חדשים שרוצים להטביע את חותמם, ולשנות ואף לבטל דברים שכבר נעשו. אין ספק, חייהם של מנמ"רי הממשלה לא יהיו קלים בחודשים הקרובים.

מה כדאי שיקרה – ומה לא – במשרדים השונים?

במשרד הכלכלה מכהן כעת השר עמיר פרץ, ובאחריותו נמצאת רשות החדשנות – הזרוע המרכזית של הממשלה לסיוע לחברות צעירות וחדשניות. עד היום לא שמענו ממנו כל הצהרה שהתייחסה לזרוע הזו ולחשיבות של קידום החדשנות, ומדיניותו בנושא טרם נחשפה. זאת, בשעה שרק אתמול פרסמה הרשות נתונים מדאיגים על מצב חברות ההיי-טק והסטארט-אפ הקטנות, שמעסיקות עד 50 איש: המנהלים של 80 מ-414 החברות שנסקרו מעריכים שהחברה שלהם לא תשרוד. בנוסף, יותר ממחצית מהם ציינו כי בכוונתם לפטר עוד עובדים או לא להחזיר עובדים שהוצאו לחל"ת.

יש לקוות שעם כניסתו לתפקיד, הסבירו לפרץ שלשר הכלכלה יש תפקיד קבוע מזה שנים: להיאבק על הגדלת תקציב הרשות, שלא עומד בשום יחס לגודל המשימות שניצבות בפניה.

שר הכלכלה, עמיר פרץ. צילום: יניב הלפרין

גם במשרד הבריאות מכהן שר חדש, יולי אדלשטיין, שמביא עמו מנכ"ל חדש – פרופ' חזי לוי, מנהל בית החולים ברזילי, שייכנס לתפקידו החדש בקרוב. הקורונה המחישה יותר מכל את הקריטיות שבהשקעה בבריאות דיגיטלית וברפואה מרחוק. השר אדלשטיין חייב להעמיד את ההשקעה בנושאים אלה בראש סדרי העדיפויות של המשרד, כחלק מהמדיניות הכוללת לחזק את מערכת הבריאות

משרד נוסף שנכנס אליו שר טרי הוא משרד החינוך – כאן הכוונה היא ליואב גלנט, אם כי המנכ"ל הנוכחי, שמואל אבואב, נשאר בתפקידו.

הלמידה מרחוק הייתה אחד הנושאים הכי מדוברים בזמן הקורונה. ד"ר עופר רימון, ראש מנהל טכנולוגיה ומנמ"ר משרד החינוך, שהשתתף בפאנל אתמול, סיפר שעל אף הביקורת והתדמית השלילית שהיו כאלה שדאגו לצייר ללמידה מרחוק, סקר עדכני הראה ש-95% מהמורים הצליחו לשמור גם בה על סדר יום לימודי לתלמידיהם. כעת, כאשר יש דיווחים מדאיגים על עלייה ברמת התחלואה בכמה בתי ספר, מדברים על חזרה ללימודים מרחוק. השר גלנט חייב להיכנס לעובי הקורה, להורות את ההישגים היפים שהושגו ולהשקיע להרחבת הלמידה מרחוק במערכת החינוך בישראל.

שר הדיגיטת והסייבר הלאומי, דודי אמסלם. צילום: קרלוס הגדול, מתוך ויקיפדיה

כחלק מהרכבת הממשלה יש שר ישן (יחסית) עם טייטל חדש – השר דודי אמסלם מונה לשר הדיגיטל והסייבר. המשרד הזה כולל מספר גופים מחשוביים בממשלה, בהם מטה ישראל דיגיטלית, שהיה עד כה במשרד לשוויון חברתי. גם מאמסלם לא שמענו בינתיים הצהרה כלשהי שמלמדת על כוונותיו בתפקיד זה. לישראל דיגיטלית יש שורה של פרויקטים, תוכניות ותקציבים, שחלק גדול מהם מופנה לפריפריה. הוא יצטרך להתייחס גם לביקורת שמתח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח האחרון שלו על התנהלות הממשלה בתחום הדיגיטל, ובעיקר על כך שאין גורם מתכלל, שמתאם בין 16 המשרדים שעוסקים בו. האם לשר אמסלם יהיה מספיק כוח כדי להקים גוף מתכלל שכזה? ימים יגידו.

יש בנוסף את יתר המשרדים, שהמשיכו לתת שירותים גם בימי הקורונה – באונליין. רובנו כלל לא הרגשנו שעובדי המדינה המשיכו לתת לנו שירות, גם מהבתים שלהם. בהקשר זה יש לציין שפעילויות המחשוב והדיגיטל בממשלה הן נכסים שהתקשוב הממשלתי עמל עליהם שנים, עם תוכניות ארוכות טווח. אלא שבחלק מהמקרים, באה הקורונה, קיצרה את הטווחים, דילגה מעל החסמים והראתה לכולם עד כמה עובד ונחוץ הדיגיטל גם במשרדי הממשלה.

גם אם השרים ירצו, יהיה קשה לעצור את הפרויקטים הדיגיטליים

כאמור, ייתכן שהשרים והמנכ"לים החדשים ירצו לשנות ואף לבטל פרויקטים שביצעו קודמיהם, אבל יהיה להם קשה לעצור תהליכים דיגיטליים שהציבור התרגל אליהם. יהיה קשה לשכנע אנשים, למשל, לחזור לסניפי הדואר כדי לשלם אגרת טסט, או לבוא שוב למשרדי הטאבו על מנת לטפל בענייני נדל"ן, ויהיה קשה למנכ"ל משרד הפנים לשכנע אנשים מדוע הם לא יכולים להמשיך לחדש את התעודות הביומטריות שלהם באונליין. ואלה רק דוגמאות.

יש לציין גם את העובדה שאחד מתפקדי הממשלה הוא לעודד יצירת מקומות עבודה בכלל, לרבות בענף ההיי-טק, בין היתר לאור המגמה שהקורונה חייבה – לעבור לעבודה של ארגונים מרחוק.

השורה התחתונה: הממשלה החדשה לא תוכל להתעלם מהאתגר הטכנולוגי, שהפך להיות חלק בלתי נפרד מפעילותה. ה-IT הוא כבר לא עוד משהו שמסייע, אלא במשרדי ממשלה רבים הוא זה שאפשר ויאפשר התמודדות טובה יותר עם מגפת המשבר הכלכלי, שהיא לא פחות קשה ומסוכנת מהמגפה הבריאותית. בשביל זה צריך תקציבים. ובמילים אחרות: ממשלה יקרה, אל תפגעי בתקציבי הדיגיטל.