גם במשבר הקורונה יכולים סטארט-אפים לגייס כסף ולשמר עובדים חיוניים

מאז החל משבר הקורונה, חברות סטארט-אפ מתקשות לגייס הון בעיקר בשלבי הפרה-סיד והסיד. משקיעים רבים ממתינים לראות כיצד המשבר מתפתח לפני שיבצעו השקעות חדשות.

פתרון אפשרי הוא להגביר שימוש במכשיר שנקרא SAFE – Simple Agreement for Future Equity . מדובר במכשיר הוני ולא בהלוואה נושאת ריבית, שמלכתחילה נועד למצב שבו השווי של החברה לא ידוע ויש פער בין השווי הגבוה יחסית שהיזם מייחס לחברה לשווי הנמוך שהמשקיע מוכן להשקיע לפיו. לכן, לרוב המשקיע "נצמד" לתנאי הסיבוב המשמעותי הבא (המשקיע יכול להגדיר מהו סיבוב כזה) ומקבל הנחה.

בעידן הקורונה, כשחוסר הוודאות גובר והיזם לא יכול להרשות לעצמו לחכות למומנטום מתאים יותר, שבו יוכל "לשווק" את החברה בשווי גבוה יותר, ניתן להשתמש ב-SAFE לגיוס, בעיקר ממשקיעים פרטיים, סכומים שיכולים להצטבר לסכום משמעותי, שיפתור את בעיית התזרים לחברה בתמורה לתנאים טובים יותר מהרגיל בדמות הנחה גבוהה יותר למשקיע והגנות נוספות, כמו קביעת שווי מקסימלי לחברה. מדובר בהליך מהיר יחסית, היות שדוחים את הדיון בפרטי ההשקעה לסיבוב הבא ומקצרים משמעותית את משך המו"מ ועלויות העסקה.

בנוסף, הסטארט-אפ נהנה מכך שלא מדובר בהלוואה שיש להחזיר (למעט במקרה של הפרה או חדלות פירעון) ומכך שהמשקיע אינו נושה, והמשקיע נהנה מהנחה משמעותית, לרוב גידור לשווי החברה על מנת שיבטיח שלא יהיה גבוה באופן לא סביר, וקבלת תנאים טובים כשל המשקיע הבא.

מי שמתקשה לשלם שכר, ראוי שישקול הקצאה של אופציות נוספות לעובדים

בתחילת שנות האלפיים האופציות שימשו כלי לחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן, שרצו למשוך כוח אדם מיומן ואיכותי, אך לא יכלו לשלם לו שכר ראוי. השיח בשוק מתמקד בשאלות סביב גורל האופציות של עובדים שפוטרו (החובה לממש את האופציה ולשלם את מחיר המימוש, לרוב בתוך 90 ימים מסיום ההתקשרות, ופתרונות, שבעיות מיסוייות בצידם, בדמות האצת הבשלה, הארכת תקופת מימוש, הפחתת מחיר מימוש), או יצאו לחל"ת (חשש מאי ספירת תקופת החל"ת במסגרת תקופת ההבשלה ופתרון חוזי בדמות הכללת תקופה זו במסגרת תקופת ההבשלה). ניתן להיזכר בראשית הדרך, ובתקופת משבר הקורונה לשקול גם הענקת אופציות חדשות, לרוב במחיר מימוש נמוך, לעובדים שהחברה מעוניינת לשמר.

ארגונים רבים יאיצו את המעבר לענן

הוול סטריט ג'ורנל ציטט ב-8 באפריל מומחים בתעשייה, שמדברים על כך, שהניסוי העולמי הגדול ביותר בעבודה מרחוק יביא להאצת המעבר של תעשיית הסייבר לשירותי ענן. לדעתי, מדובר באפקט רחב יותר.

המעבר לעבודה מרחוק חשף ליקויים בתוכניות המשכיות עסקית של ארגונים רבים ובנוסף, חידד את היתרון בגמישות בכל הקשור להתרחבות ולצמצום עסקי. גורמים אלה ואחרים יגרמו לארגונים רבים, שהתלבטו עד כה, להאיץ את המעבר לענן ולהעביר לפחות חלק מהתשתיות, המערכות והשירותים שלהם לענן פרטי, היברידי או ציבורי, ככל שספקי השירות ישכילו להמשיך לבסס את אמון הלקוחות.

אנו צפויים לראות גידול בשימוש בתוכנות כשירות (SaaS), תשתיות כשירות(IaaS)  ופלטפורמות כשירות (PaaS)  עבור שירותים עסקיים כדוגמת תקשורת, אחסון, הרחבת שרתים, קונפיגורציה, אבטחה וגיבוי. עם זאת, המעבר לענן יחייב ארגונים וספקי שירותי ענן לתת את הדעת להיבטים משפטיים רבים ביחס להתקשרויות אלה, כגון הדין החל, לרבות בשל מיקום השירות, אבטחת מידע ופרטיות, אחריות, קניין, תנאי השירות, אפשרויות יציאה מההסכם ואופן בירור סכסוכים.

 הכותבת היא ראש מחלקת היי-טק באגמון ושות'.