הקורונה כמנוף להגברת הדיגיטציה ברשויות במקומיות

את הנזקים הכלכליים האדירים שגורמת מגיפת הקורונה עדיין לא ניתן לאמוד – מדובר על הפסדי ענק כמעט לכל ענפי המשק – לתעשיית הבידור הכוללת אולמות, אומנים, אמרגנים, מפעילי במה ומעגל שלם של מקצועות הסובבים את תעשיית הבידור כדוגמת מאפרים, טכנאי קול ומפעילי במה, למסעדות ובתי הקפה, לקניונים ולחנויות השונות בהם, לענף התחבורה הכולל כמובן את התחבורה היבשתית, הימית והאווירית, לכנסים רבי משתתפים, למלונאות, לצריכת הדלק ועוד.

הקורונה הוכיחה לנו שגם ניתן לרתום את הטכנולוגיה לצורך ביצוע עבודתנו גם מסביבה שאינה המשרד הארגוני. המשמעות של אמירה זו הינה שארגונים יכולים להקטין את העלויות התפעוליות שלהם על ידי הקטנת שטחי המשרדים ואישור עבודת העובדים מהבתים ואולי בעצם, הקורונה הוכיחה לנו שאין יותר צורך בכמויות המשרדים היוקרתיים הרבים הנבנים כיום ברחבי מדינת ישראל…

מגיפת הקורונה גם גרמה להקטנה משמעותית של הכנסות המדינות ממיסים, אשר השפעת ירידה זו על כל אחד מאיתנו הינה מרחיקת לכת.

הקורונה הוכיחה לנו גם שהפרטיות שלנו לא קיימת עוד. בגיבוי הקורונה וללא כל בושה או חשש לקחה מאיתנו הנהגת המדינה את הדבר היקר לנו מכל – את הפרטיות שלנו. בחסות הקורונה יודעים מנהיגי המדינה היכן כל אחד מאיתנו נמצא בכל רגע נתון, עם מי נפגשנו וכמה זמן שהינו במחיצת אנשים אחרים. וכל המידע הזה עובר תחת הכיסוי של "בריאות הציבור", ממאגרי המידע של גורם א' למאגרי המידע של גורם ב'. ומי מבטיח לנו, התושבים, שהמידע לא יעבור גם לגורמים אשר ישתמשו במידע זה כדי לסחוט אותנו או לבצע פשעים אחרים, שכן האח הגדול יודע עלינו הכל ויכול להשתמש במידע לדברים שלמוח האנושי קשה לדמיין?

יחד עם המכה הקשה שהביאה המגיפה על העולם כולו, הכוללת לצערנו גם את מותם של אלפי בני אדם, הביאה הקורונה לשינויים מהירים בתרבות היום יום של כל אחד מאיתנו. הקורונה גרמה לנו להבין שניתן לרכוש הכל באמצעות האינטרנט – ממשלוחי אוכל מוכנים, משלוח מצרכי אוכל מהסופרמרקטים, דרך רכש מכשירי חשמל, רכישת חומרים צבע ובעצם רכישת הכל. הקורונה גם גרמה לנו להבין שפגישות וירטואלית באמצעות שיחות וידאו מרובות משתתפים הופכות להיות חלק משיגרת חיינו –  הן בעולם העסקים והשירותים והן בעולם המשפחתי.

אך הקורונה הדגישה יותר מכל את הצורך בשימוש בשירותים דיגיטליים על ידי לקוחות כלל החברות בכלל ולנו כתושבים בפרט – הצורך הבסיסי של כל אחד מאיתנו כיום הוא לעשות הכל בצורה דיגיטלית – ללא מגע יד אדם – חסל סדר הגעה לקבלת קהל של הרשות – תנו לנו אזרחי מדינת ישראל והתושבים של הרשויות המקומיות לבצע את כל צורכנו באמצעות האינטרנט. הקורונה, אשר הוכיחה לכולנו שניתן לקיים פגישות רבות משתתפים ללא צורך "לבלות" שעות ארוכות בפקקי מדינת ישראל לצורך הגעה לפגישות אלו, הראתה לנו כי ניתן על אחת כמה וכמה, לשוחח בשיחות וידאו עם נותני השירותים השונים ברשויות המקומיות. מעניין מי תהייה הרשות הראשונה אשר תשכיל לפתוח שירות של "שיחת וידאו עם נציגי השירות של הרשות – אין לי ספק שאל הרשות הראשונה שתרים שירות שכזה, תצטרפנה במהרה עוד רשויות רבות.

אם נחזור לעולם השירותים הדיגיטליים שעל הרשות לספק לתושביה ובמקביל על המדינה לספק לאזרחיה, המגמה הינה ברורה וחד משמעית – על הרשויות לאפשר לתושבים ולאזרחים לבצע הכל, ללא יוצא מן הכלל, בצורה דיגיטלית – שימוש בשיחות וידאו במקום הגעה לפגישות פרונטליות במרכזי שירות, העברת מסמכים בדוא"ל במקום משלוח מסמכים בפקס או הבאתם פיזית לאנשי השירות, יכולת לבצע תשלומים, יכולת לקבל את כל המידע הרלוונטי לנו כתושבים באמצעות אזורים אישיים המכילים את ריכוז כלל המידע שעשוי לעניין אותנו, ואפילו קיום ימי הורים במערכת החינוך ללא צורך בהגעה פיזית של ההורה לבית הספר.

בואו ונודה על האמת – הקורונה שינתה אותנו. הקורונה גרמה לנו להבין מהו העיקר ומהו הטפל. לא סתם שגורה בפי רבים מאיתנו האמירה "העיקר הבריאות". הדיגיטציה, המאפשרת לנו לבצע את צורכנו ללא ישיבה עם אנשים העלולים לסכן את בריאותנו, הינה אחד מהמנופים אשר יגרמו לרשויות המקומיות לשדרג משמעותית את יכולות ומגוון השירותים הדיגיטליים אותם הן מספקות לתושבים.

הכותב הוא מנכ"ל אלתרנט, יועץ בכיר בנושא דיגיטציה של השירותים לתושב, ערים חכמות, תעשייה חכמה והאינטרנט של הדברים.