"ה-IT מסייע משמעותית לפיקוד העורף בלחימה בקורונה"

"פיקוד העורף נערך לתרחישים רבים ואינטנסיביים, כגון מלחמה בכמה גזרות, או תרחישים בלי מלחמה. בחצי השנה האחרונה ערכנו שני תרגילים מטכ"ליים ופיקודיים לבחינת המוכנות של תשתיות ומערכות ה-IT שלנו. אף שלא נערכנו לתרחיש הקורונה, בעזרת כמה פיתוחים זריזים שביצענו בשבועות האחרונים אנחנו מוכנים למלחמה בנגיף. ה-IT מסייע משמעותית לפיקוד העורף בלחימה בקורונה", אמר סא"ל סביון רובין, מקש"פ פיקוד העורף.

סא"ל רובין משמש בתפקיד מפקד הקשר הפיקודי (המקבילה הצבאית למנמ"ר – י"ה) מזה חצי שנה. במחצית העשור הקודם הפיקוד העלה לאוויר מערכת שו"ב לשיתוף מידע בין כלל גופי החירום וההצלה במדינה, כדי לשפר את התפקוד שלהם באירועי חירום – בהיקף עשרות מיליוני שקלים. המערכת, שוע"ל (ר"ת שליטה ובקרה עורף לאומי), הוטמעה כחלק מהלקחים שהופקו בעקבות מסקנות ועדת וינוגרד, שבדקה את מחדלי מלחמת לבנון השנייה, וממצאים של מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, שמצא חוסר תיאום בין גופי החירום השונים בעת אסון השריפה בכרמל. זו מערכת שו"ב מרכזית – מהמפקדות ועד הדרג הטקטי של פיקוד העורף. היא מאפשרת תמיכה בתהליכים המבצעיים בעורף ועובדת בכל טווחי התקשורת – קווית, סלולרית ולוויינית.

חיבור לגופי ההצלה והחירום האזרחיים

המערכת משרתת אלפי משתמשים. שוע"ל כבר מקושרת למגדלור, מערכת השו"ב של חברת החשמל, ולכיבוי אש, ולה ממשק למגן דוד אדום. גם למשטרה יש ממשק, אלא שהוא מופעל חלקית – בשל הצורך במידור. סא"ל רובין אמר כי "המערכת מאפשרת שיח אחוד בין כלל הגורמים המבצעיים המטפלים באירוע, תוך השלמת תהליכים במערכת אחת, מקצה לקצה. היא מספקת מידע אמין, זמין ומדויק על סדרי הגודל של כוחות החירום וההצלה, ומצב הכשירות שלהם. שוע"ל מציגה תמונת מצב של העורף ברמה הלאומית – בפיקוד העורף ואל מול ארגוני החירום וההצלה. כך, ניתן לנהל טוב יותר אירועי חירום לאומיים, כגון שריפות ענק, רעידות אדמה ופינוי אתרי הרס". הוא ציין כי כבר כיום, המערכת מקושרת ל-50 רשויות מקומיות בארץ, ובעתיד תקושר לכלל 256 הרשויות.

סא"ל רובין הסביר שהמערכת נחלקת לשתיים: שוע"ל טקטי, המיועד לכוחות עד דרג נפה, עם מערכת ניידת מבוססת תשתית סלולר, ושוע"ל מפקדות, לטובת קבלת תמונת מצב לאומית לעורף. "אנחנו יודעים היכן שטח הלחימה שלנו, שלא נתמרן בלבנון, למשל", אמר. "ה-'יתרון' של משבר הקורונה הוא בכך שאין לנו אויב, אז אנחנו יכולים להתבסס על סלולר וזה מרחיב את מנעד האפשרויות שלנו".

החמ"ל של פיקוד העורף. צילום: דובר צה"ל

הוא התייחס גם לנושא ההגנה בסייבר ואמר כי "אנחנו שמים על כך דגש. הקמנו גוף – פלגת הגנה בסייבר, שעובדת מול חטיבת ההגנה בסייבר באגף התקשוב, מול חברות אבטחת מידע אזרחיות. אנו עובדים בתיאום מול מערך הסייבר הלאומי".

פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני 24/7

סא"ל רובין ציין כי "בשבועות האחרונים אנחנו עובדים מול משרד הבריאות וגופי ממשלה. אנחנו נדרשים להרבה נתונים ממערכות מידע שנמצאות בבתי חולים. ענף אגמים ב-IT שבפיקוד העורף פיתח אפליקציה שתסייע לשליטה ולוויסות על הגעת החולים לבתי המלון המשמשים אותנו להשכנת חולי קורונה, תוך שמירה על פרטיותם".

"לפני שבועיים", אמר, "השקנו את פורטל החירום הלאומי, ובו כלל הנחיות משרד הבריאות, כמו גם מידע ממשרדי הממשלה השונים אודות הקורונה ודברים שקשורים לה – בעברית, ערבית ורוסית. פתחנו מוקד טלפוני (104), שעובד 24/7, באמצעותו ניתן לקבל מענה בכל הקשור להנחיות החדשות. בשל הנחיות משרד הבריאות, בנינו אוהלי ענק עם עמדות טלפוניות מרוחקות. בזמן קצר פיתחנו אפליקציה אזרחית להעברת ידע למאות המוקדנים. מפקדי המוקדים מעבירים להם מידע, ושולטים בהעברת התכנים המועברים לאזרחים".

"עד סוף השנה", אמר, "נהפוך את מערכת סלע למבצעית, כולל סלולר לעורף, מה שכונה פעם 'תכנית הרדיו הלאומית'. המערכת תביא ליכולת דיבור בין הארגונים. משבר הקורונה משמש לנו כמצע לפיילוט".

החמ"ל של פיקוד העורף. צילום: דובר צה"ל

"אני לא עובד לבד", סיכם סא"ל רובין. "בסוף, הכל זה אנשים. הישגי ה-IT הם תוצאה של מאמץ של עשרות חיילים. סא"ל שלומי ממן, ראש ענף מערכות, שעוסק באפיון המערכות; סא"ל עידו אוכמן, ראש ענף התרעה לעורף במעוף שביחידת לוטם, האחראי לפיתוח; וסא"ל א', ראש ענף אגמים, שמטפל בביג דטה. יחד, אנחנו מספקים תוצרים שמביאים למימוש חזון מפקד פיקוד העורף, שמבין ששם המשחק הוא שו"ב. כולנו עובדים ימים כלילות – ובזהירות".