משבר הקורונה: מההתמודדות כיום ועד לבוננזה הצפויה לעולם האשראי

המשק נמצא במשבר בעקבות הקורונה, אבל ביום שאחרי צפויה לחברות רבות הזדמנות עסקית אדירה, במיוחד בתחום האשראי למשקי בית ● מה כדאי לחברות לעשות כדי להיערך היטב ליום הזה?

רונן זרצקי, יו"ר פורום C3. צילום: ניב קנטור

כאשר ראיתי את ההכנות לפתיחת מחלקת הקורונה הראשונה, בבית החולים שיבא בתל השומר, כשהמשבר היה בתחילת הדרך והמגפה הייתה בעיקר בסין, חשבתי שיש פה היערכות חסרת פרופורציות. ולא רק אני – מומחים רבים מעולם הבריאות צוטטו באתרים שונים כאומרים שאנחנו מגזימים בנושא.

עבר מאז כמעט חודש, ההתלקחות בסין הייתה למדורת ענק וצעדי משרד הבריאות הפכו לנחרצים יותר, עד כדי כך שאף אחד מאתנו, כולל המומחים ומומחי המומחים, לא יודעים מתי נחזור לשגרה.

היום והיום שאחרי

כיאה לאתר זה, אני רוצה להתעסק בזווית של המנמ"רים ואנשי המחשוב במשבר שעובר על כולנו. בשבועיים האחרונים, המנמ"רים עסוקים בכמה אתגרים עיקריים: האחד – אפשור עבודה מהבית לעובדים הנדרשים על ידי החברות לעשות זאת, לצד תמיכה ופתרון תקלות לעובדים וחברות שלא רגילים לנהל ולבצע את המשימות שלהם מרחוק.

השני – לפעול מול הנהלות החברות להשאיר עובדים חיוניים, לאחר שזו רצתה להוציא אותם לחל"ת. מדובר בעובדים שעוסקים בפעולות כמו מעבר לשעון קיץ, הרצת מהלכי גיבוי, קליטת קבצים, ניהול מלחמת הסייבר, תשלום שכר וסגירת הרשאות לעובדים שפוטרו.

האתגר השלישי – בחינת כלל פעילויות המחשוב המתבצעות בחברה: פרויקטים, שינויים ושיפורים, פעילות מול חברות חיצוניות ועוד. זאת, על מנת למזער נזקים בהמשך. בתקופה זו של חוסר בהירות, חשוב מאוד לעבור על כלל הנושאים הנמצאים על שולחנו של המנמ"ר ולתעדף את הפעולות שיש להמשיך בהן, שכן הנזק בהפסקת חלקן יהיה גדול מהתועלת. אתגר זה מחייב כל מנמ"ר להבין עסקית ולא רק טכנולוגית היכן צפויה החברה להיות בעוד מספר חודשים, ולאור זאת לקבל, בעצה אחת עם המנכ"ל ושאר חברי ההנהלה, החלטות נכונות.

"צוות היום שאחרי"

אלא שהאתגר הכי חשוב הוא זה הרביעי, על אף שבצוק העתים רבים לא ערים לו – הקמת צוות שאני קורא לו "צוות היום שאחרי". הסימפטום הידוע בניהול הוא הדחוף שדוחה את החשוב. המאבק היומיומי של כל מנהל, ולא רק בתעשיית ההיי-טק, הוא לשמור חלק מזמנו ומזמן צוות הניהול שלו לנושאים החשובים עסקית וטכנולוגית, לצד העיסוק הקבוע, המתיש, הסיזיפי ואוכל הזמן של כל מנהל. הדבר נכון על אחת כמה וכמה בימים אלה של אתגר הקורונה והסערה בעולם העסקי.  כדאי לכל מנהל בכלל, ומנהל מחשוב בפרט, להקדיש חלק מזמנו להקמת הצוות הזה. צוות זה יקיים סיעור מוחות, יניח הנחות יסוד, יצייר אתגרים והזדמנויות לחברה ליום שאחרי ויכין תכנית עסקית בהתאם, על מנת שהיא תהיה מובילה בשוק שלה, ולא חברה שרק מתמודדת עם הנזקים שספגה במשבר הקורונה.

בשיחות שניהלתי בימים האחרונים עם בכירים בשוק העסקי סיפרו לי חלק מהם שהם כבר הקימו צוות כזה ואף קיימו ישיבה אחת או שתיים שלו. אני קורא לכל החברות חפצות החיים ביום שאחרי הקורונה לעשות זאת, ואם המנכ"ל לא מצא את הזמן או הכוחות לשם כך, על המנמ"ר להאיץ את קידום הנושא בחברה.

התמודדות עם הפער העיקרי: תזרים המזומנים

הפער העיקרי בין מה שהיה לפני המשבר למה שקיים כעת ושצפוי להימשך לאחריו הוא פעילות בתחום תזרים המזומנים החסר למשקי הבית בישראל. כדי לסייע בגישור על הפער הזה, על החברות להתכונן טכנולוגית ועסקית.

למה כוונתי? למשפחות שנהגו להוציא סכום חודשי מסוים ושעכשיו יצטרכו לצמצם אותו במניעת רכישות מיותרות, אבל את הבסיס התזרימי הן יהיו חייבות לשמור, גם לנוכח החוסר הכספי הניכר שצפוי בחודשים הקרובים. הן הרי חייבות להמשיך להתקיים, לשלם חשבונות, משכנתא אם יש וכדומה. זאת הזדמנות גדולה עבור חברות שיכולות להיערך למתן אשראי ללקוחות ביום שאחרי.

כיום יש אנומליה בשוק האשראי למשקי הבית, כאשר מעט מאוד גופים בישראל נותנים להם אשראי משמעותי – הן בגלל הרגולציה והן בגלל השמרנות של משקי הבית עצמם בסוגיה ממי הם לוקחים אשראי. אלא שהעולם התקדם: אם בעבר הבנקים היו נותני האשראי הכמעט בלעדיים, הרי שבשנים האחרונות, חברות כרטיסי האשראי נכנסו חזק לעולם זה, גופי שוק ההון והביטוח האיצו את פעילותם בתחום (למרות מגבלות הרגולציה המוטלות עליהם בנושא זה, שזהו הזמן להסיר אותן) וגופים נוספים נכנסו אליו. אולם, זה מעט מדי ומאוחר מדי לאתגר שצפוי למשקי הבית ביום שאחרי הקורונה.

בעידן שאחרי המשבר, מי שיכין את עצמו באמצעות כלים טכנולוגיים למערכות אשראי מהירות וזריזות לצד מערכי שווק ומכירות נכונים, ייצור הזדמנות לחברות, שיתכוננו בחודשים שאחרי המשבר לפתח מנועי צמיחה מהותיים והזדמנויות עסקיות פנומנליות. תחום האשראי הוא אחד התחומים הבולטים שעם שוך הסערה יימצאו בו ההזדמנויות העסקיות האלה.

כדאי לזכור, גם ביום שאחרי החזרה לשגרה, את הערבות ההדדית וליצור מערך אשראי הוגן, במחירים שהציבור יוכל להרשות לעצמו. שהרי על ידי לקיחת האשראי אנשים ומשפחות יוכלו לבנות את עצמם בחזרה ולחזור לשגרה באופן סביר.
אני מאמין שחברות שיעשו זאת ימצא את עצמן במקום הרבה יותר טוב מאחרות עם חידוש הפעילות הסדירה בישראל.

הכותב הוא יו"ר פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים, ומנכ"ל חברת הייעוץ הטכנולוגית-עסקית בס"ד איי.טי. קונסלטינג.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יוסי פלג

    אין ספק שרונן זריצקי הוא אחד מראשי ענף המיחשוב המבריקים בישראל. והניתוח של מצב המשק כעת אכן ראויה להערכה רבה

אירועים קרובים