העבודה מרחוק כתרופה זמנית למשק במשבר הקורונה

בסוף השבוע הזה, כאשר קרוב לוודאי שישראל תיכנס בעוד כמה ימים להסגר מלא, מעבר לתקנות שנכנסו לתוקף אתמול (ד'), מתחזקת התחושה שיכול להיות שייקח זמן עד שימצאו תרופה לקורונה. אלא שיש תרופה אחרת, בעיקר לארגונים במשק שיכולים לעשות זאת: עבודה מהבית.

חלק ניכר מהפעילות העסקית בישראל שלא הושבתה מבוססת על האונליין ועל עבודה מהבית, כאילו שהעובדים היו במשרד. אלא שבמקום לעבוד מהמשרד, הם עושים זאת באמצעות זום או כל תוכנת וידיאו קונפרנס אחרת, מיילים, ווטסאפ ואמצעים נוספים, שאפשרו לארגונים האלה לתפקד פחות או יותר כרגיל.

גם תעשיית הכנסים, הוועידות והאירועים התאימה את עצמה למציאות, והיה זה אך טבעי שבתוך כמה ימים אנחנו, באנשים ומחשבים, יצרנו פלטפורמה לקיום ועידות וידיאו מרחוק, מפגשי ווב ועוד מיזמים שנשמע עליהם בהמשך. סדרת הכנסים הווירטואליים של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שהחלה היום (ה'), עוסקים בשאלה אקטואלית מאוד בימים אלה: האם ארגונים מסוגלים להיערך בן לילה כמעט למצב שחלק גדול מהעובדים יעבדו מהבית? לפני כחודש, הנחת היסוד הרווחת הייתה שהתשובה היא שלילית, בין היתר כי לא היה ניתן לחזות מצבים כאלה. אפילו בישראל למודת משברי החירום והמלחמות מעולם לא ידעה מצב כזה, של שיתוק כמעט מוחלט, ובקרוב כנראה שמוחלט, ומעבר לעבודה מרחוק. כל תכניות ההתאוששות מאסון, שכל ארגון מכובד מכין לעצמו, כוללות שלל תרחישים שחשבו עליהם, חוץ מאשר המציאות שמשבר זה יצר: היעדרות מידית של אלפי עובדים ממקומות העבודה שלהם.

לכן, בעזרת אנשי התוכן של הפורומים של אנשים ומחשבים ומחלקת הפקות האירועים, בראשות נטלי גבאי, אנחנו מפיקים שלושה מפגשים וירטואליים שעוסקים בשאלה כיצד מנהלים המשכיות תפקודית ועסקית בזמן חירום, כאשר עובדים מהבית. לא פחות מ-30 מנמ"רים ומנהלי חברות IT נרתמו בהתלהבות רבה לאתגר שהצבנו בפניהם. הם נעמדו מול המצלמה אצלם במשרד, בבית או אצלנו, במערכת, וסיפרו כיצד נערכו במהירות למציאות החדשה. המשתתפים באים מפסיפס די מייצג של המגזרים העסקי והציבורי בישראל: ארגוני בריאות, מוסדות פיננסיים, חברות תשתיות תקשורת, שלטון מקומי, אקדמיה, חברות לוגיסטיקה, בינוי ותשתיות, ועוד. בהרצאות TED קצרות וממוקדות, כל אחד מהמשתתפים תרם מניסיונו ומהתובנות שלו.

מה שעולה מהשטח

תמונת המצב שעולה מהשיחות עם המנמ"רים והמנמ"ריות היא כזו: יש לארגונים תשתיות תקשורת וציוד כדי לספק לעובדים לעבוד מהבית, אבל היה מחסור במחשבים ניידים, כי ארגונים לא מצטיידים בלפטופ לכל עובד למקרה אסון שקורה כנראה פעם במאה. בכל מקרה, עיקר המשימה בכל הארגונים הייתה היכולת להתארגן במהירות ולאפשר את המשך העבודה בזמן אפס. היטיב להציג זאת משה שדה, סמנכ"ל וראש חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית: "המהירות הפכה להיות שם המשחק בארגון הבריאות הגדול בישראל, ועזרה להשיג תקציבים ולקצר תהליכים ביורוקרטיים", אמר. "בעולם הפנים ארגוני, חיברנו אלפי עובדים לעבודה מהבית באופן מאובטח".

כך זה היה גם בארגונים אחרים. הנהלות ארגונים הבינו מהר מאוד שה-IT, שעד היום נחשב במקרה הטוב תומך לחימה, ופרויקטים שהיו קשורים בעבודה מרחוק נדחקו הצידה הפכו להיות הנשק העיקרי שאותו מפעילים המנמ"רים. מעולם לא היה מצב שבו מעמדם, תפקודם וחשיבותם של המנמ"רים בארגונים הגיעו לשיאים כאלה. קרוב לוודאי שלאחר משבר הקורונה, מועצות מנהלים ידרשו מהמנמ"רים ומצוותי המחשוב בארגון להכין תכניות מגירה מפורטות עם הצטיידות מתאימה, כדי להיות ערוכים למשבר כמו הקורונה, שלא יפתיע אותם. התובנות שהמנמ"רים מספרים בסדרה יכולים לסייע להרבה מאוד ארגונים שמצויים בסיטואציה דומה ומנסים לשרוד, בזכות העבודה מהבית.

כיום, יותר מחודש אחרי פרוץ הקורונה בישראל, אפשר לומר שהיכולת של הארגונים להתארגן בעבודה מרחוק מהווה תרופה שמשככת מעט את הכאבים שנגרמו למשק, וחסכו מעוד כמה עשרות אלפי עובדים להגיע ללשכת התעסוקה.

הקטר של המשק תורם ומתגייס

העבודה מהבית היא אחד הדברים שייזכרו אחרי הקורונה. אבל יש עוד נושא, כאוב וקריטי יותר, שעליו עוד ידובר ומן הסתם גם ייחקר: מכונות ההנשמה. עד פרוץ הקורונה היה ברור לכל אחד, גם אם אינו רופא, שאם חלילה הוא נקלע לאשפוז ויש לו בעיות נשימה, יצמידו לו מכונת הנשמה על מנת להציל אותו. עם המשבר הנוכחי, מכונות ההנשמה הפכו למשאב חסר, לא רק בישראל, והשגתן משולה למרדף אחרי זהב.

גם כאן ההיי-טק בא לעזר: לא חלפו ימים אחדים וכבר החלו לצאת הודעות מטעם חברות טכנולוגיה ישראליות ורב לאומיות על כך שהן תורמות כסף או טכנולוגיה, במטרה שיהיה אפשר לקנות עוד מכונות הנשמה לבתי החולים בישראל. אבל זה לא מספיק. היה רצוי שראשי התעשיה, יזמים, מנכ"לי חברות ובעלי הון ירימו פרויקט ענק של התרמה למען מכונות ההנשמה ובכלל למען בתי החולים, ובכך להקטין את החשש שנעמוד בפני מצב שבו בתי החולים לא יוכלו לסייע אפילו לחולה אחד שזקוק לכך.

אנחנו, באנשים ומחשבים, נירתם לסייע לכל פרויקט כזה.