"הטכנולוגיה לאיתור חולי קורונה פוגעת בחוק ובפרטיות"
"גם בתקופה כזו אין לבטל סייגים על אמצעים הנחשבים דורסניים בכל משטר דמוקרטי, בתקופה כזו - חשיבותם רק גוברת", כך כתבו מומחי הגנת פרטיות לראש הממשלה בנימין נתניהו
"ההחלטה לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים בקשר למאבק בנגיף הקורונה פוגעת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", כך לפי תשעה ממומחי הפרטיות המובילים בארץ.
התשעה שלחו אמש (א') מכתב לבנימין נתניהו, ראש הממשלה; לרב יעקב ליצמן, שר הבריאות; ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה; ולד"ר שלומית ווגמן, ראשת הרשות להגנת הפרטיות.
על המכתב חתומים עו"ד חיים רביה, ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ; פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ' מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב; עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, לשעבר ראש הרשות להגנת הפרטיות; פרופ' ניבה אלקין-קורן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה; ד"ר דלית קן דרור פלדמן, הקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר אוניברסיטת חיפה והמרכז הבינתחומי; עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח; וד"ר ענת בן-דוד, המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה.
עו"ד חיים רביה, משרד פרל כהן צדק לצר ברץ. צילום: ניב רביה
פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: ניב קנטור
עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: יח"צ צילום: יח"צ
"להתמודדות עם הקורונה הוחלט להשתמש באמצעים טכנולוגיים שהיו שמורים עד כה רק למלחמה בטרור. טיבם המדויק של האמצעים הללו, מטרת הפעלתם, מי יפעילם, מי יפקח על הפעלתם, לכמה זמן ישמשו וכלפי מי בדיוק – כל אלה ועוד לא מצאו מענה בהודעת ראש הממשלה", נכתב, "מדובר בהפעלת אמצעים כה חריגים".
"אין ספק" נכתב, "כי מדובר בתקופה מאתגרת וקשה למדינת ישראל. עם זאת, עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית שרירים וקיימים, בעיקר בתקופה זו ולמען זמנים שכמותה. בין המרכזיים שבהם, חשיבותה החוקתית של הזכות לפרטיות, שעוגנה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שימוש לפני שמוצו אמצעים שפגיעתם בפרטיות פחותה, עלול לפגוע בזכויות יסוד, לרבות הזכות לפרטיות, חופש התנועה והזכות להליך הוגן".
"דווקא בעיתות חירום", כותבים המומחים, "חשוב מאוד לשמור על תהליך קבלת החלטות תקין, ובראש ובראשונה על שקיפות של מהלכים ואמצעים. שקיפות, היא המינימום המתבקש".
"רב הנסתר על הגלוי", נכתב, "אנו מבקשים שתפרסמו בדחיפות מידע שיטתי, מלא וסדור, בעניין השימוש באמצעים אלו, ובמיוחד: מה טיבם של האמצעים הטכנולוגיים שיופעלו, האם הם נשענים על איסוף וניתוח של נתוני תקשורת, או שימוש במידע ביומטרי, או אחר? מהו הבסיס העובדתי שהניע את ההחלטה ליישם את האמצעים הטכנולוגיים בזירה האזרחית. מדוע אין די באמצעים שננקטו עד כה, ונוצר, אם נוצר, הכרח – להשתמש בטכנולוגיות מעקב? מהן החלופות שנשקלו לאמצעים הטכנולוגיים?".
"מהן התכליות שלשמן נועדו האמצעים?"
עוד שואלים המומחים: "מהן התכליות שלשמן נועדו האמצעים, ובפרט – האם נועדו לצורך אכיפת בידוד, לאיתור 'נתיב ההדבקה' של חולה מאומת, ליידוע של מי שנחשפו לחולה מאומת, או למטרה אחרת? כלפי מי יופנו האמצעים הטכנולוגיים?".
לפי המומחים, "מה מקור הסמכות החוקית להפעלת אמצעים כה חריגים? מי יפעיל את האמצעים הטכנולוגיים – שב"כ, המשטרה, רשויות הבריאות, או גורם ציבורי או פרטי אחר? איזו בקרה, אם בכלל, הובנתה אל האמצעים, כדי למנוע שימוש לרעה בהם? מהם מנגנוני הפיקוח על הפעלת האמצעים? כיצד יובטח שהמידע שייאסף ישמש אך ורק לצורך ההתמודדות עם נגיף הקורונה? מי הגורמים שיקבלו את המידע שיאסף באמצעים הטכנולוגיים? לכמה זמן יופעלו האמצעים ולכמה זמן יישמר המידע שיאסף? מדוע לא שותפה הרשות להגנת הפרטיות בדיונים? מיהם הגופים שכן שותפו בתהליך?".
"מובן לנו שמדובר בתקופת חירום", סיכמו המומחים, "אבל גם בתקופה כזו אין לבטל סייגים על אמצעים הנחשבים דורסניים בכל משטר דמוקרטי. למעשה, בתקופה כזו – חשיבותם רק גוברת".
צריך לעצור את המהלך הזה בכל דרך אפשרית. אם רוצים לעקוב אחר חולי קורונה, צריך לפתח אפליקציה ייחודית למטרה, כפי שנהגו בטאייאן ולא להתבסס על כלי שב"כ. השב"כ כלל לא צריך להיות מעורב. אם כבר, גורמי בריאות.