ביטול תערוכת הסלולר העולמית: איפה הפרופורציות?

הביטול הדרמטי של תערוכת המובייל הגדולה בעולם, MWC, שהייתה אמורה להיפתח בשבוע הבא בברצלונה, היא אחת ההשפעות היותר קשות של מגפת הקורונה – מלבד המחיר הכבד של חיי אדם והשפעות נוספות על הכלכלה הסינית והעולמית. לא זכור מהלך דומה במשברים קודמים, כולל בכאלה שהיו הרבה יותר חמורים. אפילו לא בזמני מלחמות ולאחר מתקפות טרור. בכל המצבים האלה, מארגני התערוכות, המדינות שבהן הן מתקיימות והחברות המשתתפות עשו כל מאמץ על מנת לקיים אותן.

תערוכות הן מקום מפגש לשלושה גורמים: לקוחות הקצה, החברות שמספקות להם את הפתרונות והצלע השלישית של המשולש, שבולטת במיוחד בתערוכה כמו MWC – הסטארט-אפים, היזמים וגם המשקיעים. זאת כנראה גם הסיבה שעידן התערוכות הגדולות לא מת, כולל לא בעידן הדיגיטלי של ימינו, של הרשתות החברתיות. המתכונת שלהן משתנה, כמו גם התכנים ואף תמהיל המשתתפים, אבל הן בהחלט עדיין כאן – ותערוכת הסלולר העולמית היא הוכחה טובה לכך.

MWC היא תערוכה ותיקה – היא החלה עוד ב-1986, תחת שם אחר ובכלל בבריסל, ומתקיימת בברצלונה מאז 2006. שנתיים לאחר מכן היא שינתה את שמה לזה הנוכחי (קונגרס המובייל העולמי, בתרגום לעברית), וכך היא קרויה בתריסר השנים האחרונות. מאז שהחלה, MWC היוותה הזירה המרכזית שבה הוצגו החידושים בעולמות הסלולר, הניידות והתקשורת. היא שימשה בסיס לצמיחה, אקזיטים והשקעות של חברות צעירות בראשית דרכן, לרבות סטארט-אפים ישראליים. ההחלטה על ביטול תערוכה כמו זו אינה קלה, ונראה שהיא התקבלה באמת בלית ברירה, לאחר ששורה של חברות גדולות ביטלו את השתתפותן בה, עקב סערת הקורונה.

הנזק הכספי מביטול תערוכת הענק הוא ענק לכשעצמו: על פי נתונים של מארגני האירוע, ההיקף הכלכלי שלה הוא 492 מיליון יורו, והיא מעסיקה באופן ישיר יותר מ-14 אלף אנשים, שמן הסתם לא יקבלו תשלום עבור הימים שבהם היא הייתה אמורה להיות. יש גם נזק עקיף: חברות התעופה שאיתן היו המשתתפים האמורים להגיע, המלונות שבהם הם היו אמורים לשהות, המסעדות שבהן הם היו אוכלים והכלכלה המקומית בעיר מרכזית כמו ברצלונה, שתערוכות וכנסים הם מקור הכנסה בולט בה.

הביתן הישראלי ב-MWC לפני שנים אחדות. צילום ארכיון: דוברות מכון היצוא

ההשפעה השלילית של ביטול התערוכה לא תפסח על החברות הישראליות שהיו אמורות להשתתף בה. בשנה שעברה, יותר מ-100 מהן נטלו בה חלק, בין היתר באמצעות מכון היצוא, שמוכר שטחי תצוגה. על פי אתר המכון, השתתפות בתערוכה כרוכה בעלות של עד 35 אלף יורו לביתן. סביר להניח שחלק מהכספים כבר שולמו, ולא ברור כעת מה יעלה בגורל כספים אלה.

מה עם התערוכות הקרובות?

ביטול התערוכה מעלה את השאלה: מה יהיה על התערוכות הקרובות? בארגון הבריאות העולמי, וכן במשרד הבריאות הישראלי, מוטרדים מכך שאנשים, בפרט בסין ובמדינות "נגועות" אחרות, אבל גם כאן, חוזרים לנסוע לכנסים ולאירועים. החשש של המשתתפים הוא להיות במקום סגור יחסית עם מאות אורחים, שאי אפשר לדעת האם הם נדבקו בנגיף או לא, עד כמה הם חשופים לו ועם מי הם באו במגע בתקופה שלפני כן.

הבהלה מהקורונה מגיעה גם לתערוכות ולכנסים העולמיים. צילום אילוסטרציה: BigStock

תעשיית ההיי-טק הישראלית תהיה אחת המושפעות מהשלכות נגיף הקורונה, משום שהיא מבוססת, ברובה הגדול, על שווקים בחו"ל, על סניפים ועובדים ברחבי העולם – חלקם במזרח הרחוק, כולל בסין, וכתוצאה מכל אלה על נסיעות של רבים ברחבי העולם. יש גם בעיה לא פשוטה עם אורחים מהמזרח שאמורים להגיע לישראל. השבוע נערכה תערוכת התיירות הבינלאומית בתל אביב. הביתן הסיני היה יחסית ריק ואויש על ידי עובדי חברות תיירות ממדינה זו, ששוהים בישראל דרך קבע. בשבוע הבא ייפתחו בתל אביב התערוכה והכנס של המרכז לשלטון מקומי, שמתמקדים בטכנולוגיה. בין ראשי הערים והאורחים שאמורים לבוא אליהם נמנים בכירים מסין וממדינות אחרות במזרח הרחוק, ויש חוסר ודאות מוחלט לגבי השתתפותם – האם הם יחליטו להגיע ואם כן, האם יורשו להיכנס לישראל.

אלא שלא צריך לאבד את הפרופורציות. בשורה התחתונה, תעשיית הכנסים והאירועים היא מנוע כלכלי מרכזי וחשוב, כל פגיעה בה היא בעלת אפקט רחב והאופציה להפסיקה בכלל לא צריכה לעמוד על הפרק. העצות הכי טובות כדי שהיא תמשיך לשגשג גם בעידן הקורונה הן לשמור על ערנות וכמובן היגיינה, ובכלל, לא לאבד את העשתונות ולשמור על פרופורציות.