"פוסט דוקטורט – צוואר הבקבוק של התקדמות נשים במדע ובטכנולוגיה"

"יש מספר בעיות וחסמים שגורמים לשיעור הנמוך יחסית של נשים שעוסקות במדע ובטכנולוגיה, באקדמיה ובכלל. אחד מהם הוא לימודי הפוסט דוקטורט, שהוא צוואר הבקבוק של התקדמות נשים במקצועות אלה. עם זאת, הוא לא היחיד, וזה מתחיל בבית הספר. יש לקדם את לימודי מקצועות ה-STEM (ר"ת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) בקרב תלמידות. "מאוד חשוב שיהיה גיוון בין המינים – כלומר, נציגות של כל המינים באקדמיה", כך קוראת ד"ר נעמה גבע-זטורסקי מהמעבדה לננו-ביולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון.

ד"ר גבע-זטורסקי התראיינה לאנשים ומחשבים לרגל היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע. יום זה בא לעולם כתוצאה מהחלטה שקיבלה העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 2015, ומטרתו לקדם נשים ואת השוויון המגדרי במקצועות ה-STEM. נתונים של אונסק"ו (שנכונים ל-2016) מראים שפחות מ-30% מהחוקרים במעבדות הם נשים ורק כ-30% מהסטודנטיות בוחרות ללמוד את המקצועות המדעיים והטכנולוגיים. הנתון נמוך במיוחד במקצועות ה-ICT – רק 3% מהסטודנטיות הולכות ללימודים אלה. במדעי הטבע, מתמטיקה וסטטיסטיקה הנתון גבוה יותר ועומד על 5%, ובהנדסה, ייצור ובנייה הוא "נוסק" ל-8%. באו"ם תולים את האשמה למספרים הנמוכים הללו בדעות קדומות וסטראוטיפים כלפי נשים.

לעומת זאת, ד"ר גבע-זטורסקי בחרה בלימודים אלה – ומצליחה בענק. לראייה, היא זכתה במהלך לימודיה ועבודתה כמדענית צעירה בפרסים רבים, שלושה מהם ייעודיים לנשים פורצות דרך במדע: באפריל האחרון היא קיבלה את פרס Women in STEM2D, שמעניקה ג'ונסון & ג'ונסון, בגובה של 150 אלף דולר. ב-2012, עוד בטרם נסעה ללמוד פוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, היא זכתה בפרס של אונסק"ו ולוריאל למען נשים במדע ביבשת אירופה, כמועמדת מטעם ישראל, מה שאומר שהיא זכתה גם בתחרות המקומית. כמו כן, היא קיבלה פרס מיוחד ממכון ויצמן, שמיועד לסייע לנשים שיוצאות לפוסט דוקטורט.

"כשבחרתי ללכת למדעים, הלכתי אחרי הלב"

תחילת דרכה האקדמית של ד"ר גבע-זטורסקי הייתה בלימודי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן היא למדה לתארים שני ושלישי בביולוגיה מערכתית במכון ויצמן והמשיכה לפוסט דוקטורט – כאמור, בהרווארד – בתחום חיידקי המעי, שמשלימים את התפקוד של מערכת החיסון. עם שובה מהלימודים באוניברסיטה היוקרתית היא פתחה את המעבדה בטכניון, שם היא עוסקת בתחום הננו-ביולוגיה, שמשלב הרבה טכנולוגיה וחדשנות.

לדבריה, המדע והטבע באים אצלה לא רק מהראש, אלא גם מהלב. "כשבחרתי ללכת לתחום זה, הלכתי אחרי הלב, אחרי מה שמעניין אותי. הסקרנות שלי בתחומים אלה שופעת – עוד בבית הספר נמשכתי למדעי הטבע, כולל מחוץ ללימודים – אהבה לטבע , טיולים בטבע, פלאי הטבע. כך חונכתי בבית", אמרה.

הסיבה המרכזית להיותו של הפוסט דוקטורט במדע צוואר בקבוק לנשים היא, לדבריה, ש-"באקדמיה מעדיפים שהוא יהיה בחו"ל, כדי שאפשר יהיה לייבא יכולות ודרכי חשיבה, וליצור רשת מקצועית עם מוסדות וחוקרים מעבר לים. זה צוואר בקבוק בפרט לנשים בישראל. ההתפתחות המקצועית אצלנו יותר מאוחרת, בגלל השירות הצבאי. לעומת זאת, הקמת המשפחה בישראל נעשית הרבה יותר מוקדם, כי זה דבר חשוב בתרבות הישראלית. לפיכך, החוקרות מגיעות לשלב זה כשהן נשואות, או שיש להן בן.בת זוג או שותף.פה לחיים שבעצמם יש להם קריירה משמעותית, שקשה לקטוע. הפרס לנשים שקיבלתי ממכון ויצמן בא לפתור בדיוק את הבעיה הזאת: הוא מאפשר תמיכה כלכלית בתקופת מעבר, כדי שהפרטנר יחפש עבודה".

מה שמעת מנשים ישראליות אחרות בתחום?
"חלקן מתמודדות עם אתגרים דומים, עקב הרצון לא לוותר על הקמת משפחה, כתוצאה מהשפעת התרבות שלנו. מהבחינה המקצועיות אני לא רואה הבדלים גדולים בינינו לבין נשים בחו"ל. אלא שאצלן, הקמת המשפחה מתחילה קצת יותר מאוחר".

האם לדעתך הפרויקטים לעידוד נערות לבחור במקצועות STEM מספקים?
"אני לא מכירה את כל הפרויקטים הקיימים, אבל הרושם הוא שצריך עוד. יותר פרויקטים פונים אליי כדי לסייע, אבל לא מספיק. הייתי ועודני פעילה בפרויקטים לקידום נשים ונערות במדע. כיום, יש יותר ארגונים שעוסקים בנושא, למשל Prowoman, אבל נדרש לעשות הרבה יותר".