נשים ומחשבים: אביטל ינובסקי, גיוון בהיי-טק

שם ותפקיד: אביטל ינובסקי בעלים של גיוון בהיי-טק. מומחית בגיוון בהיי-טק – מלווה אנשים מוכשרים שיש להם את היכולות להשתלב בתעשייה ומסייעת להם להתאים את הידע שלהם לנדרש בתעשייה ולהתגבר על חסמים, אתגרים, מגבלות, מוגבלויות, שבגללם הם לא מתקבלים לעבודה. מייעצת גם לחברות שרוצות ליישם גיוון שעובד באמת.

ותק בתפקיד: 10 שנים

תפקידים קודמים: דירקטורית בכירה לשירותים מקצועייים בכירה בחברת מרקדו, שותפה בסטארט-אפ שפיתח אלגוריתמים לשיבוצים, מפתחת תוכנה בכמה פרויקטים ביטחוניים בחברת טכ"ם (חלק מנס טכנולוגיות).

השכלה/שירות צבאי: בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ומינהל ופיקוח מאוניברסיטת בר אילן. התחלתי את דרכי הטכנולוגית בתיכון והתגייסתי לממר"מ. סיימתי קורס תכנות ונשארתי להדריך בביה"ס.

משפחה: נשואה באושר לאילן, בכיר בתעשייה שלנו, ואנחנו הורים גאים לשתי בנות שלמרות שבהתבגרותן הסבירו שלא יעבדו כמו אבא ואמא בהיי-טק  ונפלו קרוב מאד לעץ… הבכורה עם תואר שני בהנדסת מערכות מידע, עובדת כחוקרת נתונים בחברה בינלאומית, והצעירה לומדת לתואר ראשון בטכנולוגיית מזון.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? 

למדתי תוכנה כבר בתיכון, התחום ריתק אותי ולכן התגייסתי לממר"ם. השאר היסטוריה… הקריירה הנוכחית שלי משלבת את האהבה שלי להיי-טק והרצון לסייע לכל מי שיכול להיות חלק מהקסם הזה ולשנות את העולם. אני עדיין עוקבת בעניין אחרי השינויים וההתפתחויות בתעשייה, מתרגשת מפיתוחים טכנולוגיים ונהנית להשתתף בכנסים טכנולוגיים ולדבר טכנולוגיה (טוב, בשנים האחרונות יותר להקשיב) עם אחרים.

מה את אוהבת בעבודה שלך?

כל אדם הוא עולם ומלואו עם שאיפות מקצועיות, חלומות, וגם קשיים, לפעמים מורכבים מאוד. העבודה שלי רצופה אתגרים, אבל לדעת שאני עוזרת לאנשים למצוא את מקום העבודה שמתאים להם, שהם מנצלים את היכולות שלהם ותורמים לארגון שבו הם עובדים, כמו כולם, שווה הכל. וכמובן, גם לשמוע את המנהלים בחברות מרוצים, מרגישים שגם אם ההתחלה לפעמים דורשת קצת יותר השקעה, שילוב של עובד "שונה" בצוות נתן להם סיפוק אחר לגמרי בעבודה.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? 

כיום אין אפליה מכוונת אבל בהחלט יש עוד הרבה מה לעשות, החל ממערכת החינוך, גם בצד שלנו, הנשים, וגם בצד המעסיקים, כדי שהשילוב יהיה טבעי יותר.

הרבה שנים הייתי עיוורת לעניין. עבדתי בתעשייה, התקדמתי, הייתי מוערכת וזה בכלל לא העסיק אותי. רק אימא שלי מעולם לא הבינה מה אני בדיוק עושה ולמה אני עובדת כל כך הרבה שעות כאשה וכאימא.
בתחילת העיסוק בגיוון אפילו לא הבנתי למה מתייחסים אל נשים כחלק מאוכלוסיות הגיוון. הרי אנחנו ממש לא מיעוט!  אבל ההעמקה בגיוון, על הפוטנציאל שלו וכל המורכבויות הכרוכות בו חידדה אצלי גם את ההבנה שנשים עוד לא משתלבות בתעשייה באותו אופן כמו גברים, שיש חסמים ייחודיים שלנו הנשים, ואצל המעסיקים עצמם, ולכן גם נשים הן חלק מהאוכלוסיות שצריך לפעול  כדי שישתלבו יותר מהן, כדי שירגישו בנוח בעבודה וכדי שיתקדמו ויהוו Role Model עבור נשים אחרות.

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
זה התחיל מאד רע עבורי – באחד הראיונות הראשונים שלי כשהשתחררתי מהצבא, ראיין אותי מנהל, ודי בבוטות הסביר לי שהוא מבין שאני נשואה טרייה והוא חייב להבין מתי אכנס להריון, כי אז כבר לא ממש אהיה בעבודה. הסיטואציה הייתה מאד מביכה ומשפילה עבורי, וגם היום, אחרי יותר מ-30 שנה, כשאני מספרת על זה, האירוע עדיין מכעיס אותי נורא. החלטתי שעבורו אני לא אעבוד ויהי מה.
פה ושם הרגשתי שיש "קליקות של גברים", שגברים שנשארים מאוחר בעבודה כי לא דחוף להם לחזור הביתה לילדים סוגרים עניינים ביניהם, וזה הרגיז אותי לגלות שלא הייתי חלק מהדיון. זו לא ממש אפליה, אבל בוודאי לא הכללה והענקת תחושת שייכות חזקה.