"החוק להגנת הפרטיות לא מתאים לעידן הדיגיטלי; יש לעדכנו בדחיפות"

"החוק לא עודכן כבר שנים רבות, מה שמקשה על הרשויות להגן טוב יותר על האזרחים", אמר עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינרטנט הישראלי ובעבר ראש רמו"ט, שהפכה באחרונה לרשות להגנת הפרטיות

עו"ד יורם הכהן, יו"ר עמותת פרטיות ישראל ומנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי.

"יש לעדכן בדחיפות את החוק להגנת הפרטיות, שנחקק ב-1981, לא השתנה שנים רבות ואינו מתאים לעידן הדיגיטלי של ימינו. אי עדכונו פוגע באפשרות של רשויות החוק להגן טוב יותר על האזרחים", כך אמר עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, בראיון לרגל יום הפרטיות הבינלאומי, המצוין היום (ג') ברחבי העולם.

עו"ד הכהן כיהן בעבר כראש רמו"ט – הרשות לטכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, שהפכה לפני שנים אחדות לרשות להגנת הפרטיות. לדבריו, העדר חקיקה עדכנית לא מאפשר לרגולטור, בדגש על הרשות להגנת הפרטיות, לבצע את המשימות שלו, מה גם שממילא, המשאבים של הרשות מעולם לא היו גדולים, ואתם היא צריכה להתמודד עם תופעות של הפרת הפרטיות – מצד הממשלה, הרשתות החברתיות וחברות ענק.

לדבריו, "גם העובדה שאין מנהל קבוע לרשות מאז עזיבתו של עו"ד אלון בכר משפיעה מאוד על היכולת שלה לתפקד. אמנם, יש ממלאת מקום שעושה עבודה נפלאה, אבל בהעדר ממשלה קבועה, אין אפשרות למנות מנהל קבוע".

אתגר בן שנים רבות

הכהן ציין כי הטכנולוגיה אתגרה מאז שהתחילה את הזכות לפרטיות. "זה החל עוד ב-1890, בפסק דין בארצות הברית, שקבע כי צילום חתונה ללא רשות הוא סוג של חדירה לפרטיות. הדבר נכון פי כמה וכמה כיום, כשהטכנולוגיה מתפתחת במהירות בלתי נתפסת. בימינו, הפרטיות נמצאת בסכנה הרבה יותר גדולה", אמר. הוא הוסיף שמצב הפרטיות לא טוב בכל העולם, אם כי יש מדינות כמו גרמניה, שבהן יותר מקפידים על שמירתה, בגלל התרבות המקומית.

כדוגמה לטכנולוגיה שמפרה פרטיות הוא ציין מערכות בינה מלאכותית, שיודעות לנתח מאגרי מידע רפואיים, "אבל למעשה, פותחות את התיק הרפואי של המטופל כמו ספר. שלא לדבר על הרשתות החברתיות, שיודעות לנתח את הפרופילים שלנו ולהתאים לנו מוצרים ושירותים, רק כי עשינו לייק או כתבנו פוסט".

הסכנה לפגיעה בפרטיות קיימת גם במערכת הבחירות, כפי שכבר נאמר לא פעם. כשם שחברות מסחריות יודעות להתאים את הפרסום שלהן לפרופילים שלנו, כך קמפיינים של מפלגות ופוליטיקאים שונים יכולים להשפיע – הכל תלוי בכמות הכסף שיש להם. ראינו את זה מספר פעמים במדינות אחרות, לרבות בפרשת קיימברידג' אנליטיקה.

"הבעיה המרכזית: חוסר המודעות"

לדברי הכהן, הבעיה המרכזית שמעיבה על שמירת הפרטיות היא חוסר המודעות של הציבור. "רבים מאתנו לא מודעים לכך שבעצם העובדה שאנחנו גולשים דרך הטלפון, מוסרים מידע לשירות שאנחנו רוצים לקבל או קונים משהו, אנחנו חושפים את עצמנו לפגיעה נרחבת בפרטיות", אמר. "אין מספיק הסברה ומודעות לנושא, וכמובן שמנהלי הרשתות החברתיות והחברות המפרסמות לא מתנדבים לספק לנו מידע רב מספיק. זה בדיוק המקום שבו הרגולציה צריכה להתערב, כדי להגן עלינו".

ואם המבוגרים לא מודעים לפגיעה בפרטיות שלהם, על אחת כמה וכמה הילדים. הכהן ציין שלפני שלושה חודשים נשלח למשרד המשפטים נוסח של הצעת חוק שתטפל בהגנת הפרטיות על ילדים, שהוא היה שותף לניסוחה יחד עם קבוצה של אנשי מקצוע נוספים. "שלחנו את הצעת החוק לשרת המשפטים דאז, איילת שקד, אולם היא לא קודמה". בנקודה זו יש לציין שעקב המשבר הפוליטי המתמשך, קשה עד בלתי אפשרי לקדם הצעות חוק.

כך או כך, הוא הוסיף כי "פרטיות הילדים היא אחד הנושאים היותר חשובים, כי כאשר מדברים אתם על הגנה, הם מפרשים זאת רק בצד של ההורים, שיהיו חשופים לדברים שהם לא רוצים שיראו, אבל הם לא מספיק בוגרים כדי להבין שיש עוד הרבה גורמים, אנשים רעים, שחודרים לפרטיות שלהם ומסכנים אותם. כאן המחוקק, כמו גם מערכת החינוך, צריכים להתערב".

הכהן התריע בראיון שנציבות האיחוד האירופי תסיר מישראל את רמת ההגנה הגבוהה שקיבלה ב-2011. "הסיבה לכך היא שינוי בחוקי הפרטיות באירופה, בין היתר בגלל תקנות ה-GDPR, שאין להן מענה בישראל, כי התקנות שמשרד המשפטים קבע עדיין לא אושרו בכנסת ובממשלה", אמר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים