הצצה לפרויקט המעבר לענן בבנק ישראל

"הבינה העסקית והאנליטיקה טובות לכל היותר לנתונים שיש בידי מדען הנתונים. הוא מקבל מהן פתרון חלקי, כיסוי בפלסטר, ולא פתרון שלם ומלא למה שהוא רוצה. איך מחלקת ה-IT מגשרת על הפער שבין המצוי לרצוי? החלטנו, בבנק ישראל, לצאת לתהליך אסטרטגי, שישנה את התמונה", כך סיפר אייל זפרני, יועץ בכיר למנהל חטיבת ה-IT בתחומי הדטה והאנליטיקה בבנק, במפגש של פורום BI and Analytics מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה ביס פלנט בראשון לציון.

הפורום דן הפעם במפגש שבין אנליטיקה למשילות מידע (Data Governance) בהיבטים שונים, וזפרני נתן את נקודת המבט הטכנולוגית של הבנק, תחת הכותרת "טנגו בין רצוי למצוי". "הדבר הראשון שעשינו היה למפות את כל הצרכים של כל הלקוחות שלנו, והדבר הבולט ביותר היה קשור לדטה. במהלך התהליך צצו פערים ביכולת של שילוב מידע וכלים, בגישה לנתונים ובחיפוש מידע, ודירגנו את כולם, כדי לתת מענה ראשוני לצרכים הדחופים ואחר כך לדחופים פחות", אמר.

פורומי אנשים ומחשבים

המסקנה שחטיבת ה-IT הגיעה אליה היא לא מובנית מאליה כשמדובר בגוף ממשלתי גדול וחשוב כמו בנק ישראל. "אמרנו שקודם כל הולכים לענן, כפתרון אסטרטגי. אלא שאז עלו בעיות רבות, ובראשם הפרטיות של הלקוחות שלנו – עובדים, בנקים, ברוקרים ואחרים. היה עלינו להתמודד עם האפשרות שלצד השימוש בנתונים אלה למחקר שלנו, ניתן לשתף אותם עם גורמים שונים מבחוץ, כמו גופים מחקריים", ציין.

ההחלטה הייתה לפרק את הענן לשני מתחמים – אחד שכולו לשיתוף ומחקר ושני שמרחיב את מה שיש בשרתים של בנק ישראל, מעין ענן פרטי שיושב בענן הציבורי.

זפרני הוסיף כי "אחת ממטרות הענן היא ליצור סדר בארגון, למשל קטלוג בטה, שכל דבר יהיה מסודר ומאורגן. כך אנחנו מספקים את הכלים ואת כוח המחשוב, ונותנים ללקוחות שלנו דבר שעד עכשיו לא היה להם – סביבה מסודרת ומאורגת, עם הרשאות ומיסוך". בנקודה זו הוא ציין ש-"אנחנו עובדים ב-Azure, אבל מפתחים פתרונות אגנוסטיים, כך שאם נבחר בענן אחר, נוכל לעבור אליו בלי שהתהליך יהיה כואב מדי".

יובל קליין, מנהל לקוחות בנספרו. צילום: צבי קצבורג

יובל קליין, מנהל לקוחות בנספרו, חטיבת המוצרים של נס, דיבר על האימוץ של תורת ה-Devops לתחום בסיסי הנתונים – מהלך שזכה לשם Dataops. "כשאומרים לי בארגון: גם אני רוצה דטה לייק, אני שואל: למה? רק כי זה אופנתי? לעתים קרובות, כשאני שואל מה יש באגם המידע, התשובה היא: קבצים, המון המון קבצים. קבצים הם אולי דבר קל לניהול, אבל חילוץ המידע מהם מורכב יותר, וזה נדרש".

"דטה לייק זה משהו תפיסתי, לא טכנולוגיה. כשמשתמשים בו, יש צורך לקבל החלטות חשובות, והראשונה היא שלא כל דבר חייב לבוא בקבצים", אמר.

לדבריו, אחת הבעיות בדטה לייק היא שכקונספט, "זורקים" אליו הכל, "ואז לא מוצאים את הידיים ואת הרגליים. צריך שצינור העברת המידע יהיה ניתן לניהול לכל האורך, כולל אפשרות להיזון חוזר. יש בליל של טכנולוגיות וצריך לייעד את כוח המחשוב לא לקבצים, כי אם לליבה – המידע. הוא צריך ללכת למידע עצמו ולא לחילוץ שלו מתוך המקום שבו הוא מסתתר".

קליין ציין שגם אם יש הרבה פתרונות, הרעיון הבסיסי הוא אחד: "חייבים לזהות את כל הנתונים שנכנסים בזמן אמת, ולהעביר לכל אחד רק את מה שרלוונטי עבורו. 90% מהעבודה שלי זה איך למצוא את מה שרלוונטי מתוך המידע, גם בלי שאני יודע מה בכלל יש במידע, ולדעת להעביר לכל אחת מהמחלקות שמנתחות את הנתונים רק את מה שהן צריכות. אנחנו צריכים לחשוב DBaaS (דטה בייס כשירות), לאמץ תהליכי Devops גם לתחום המידע".

מוטי סדובסקי, יו"ר פורום BI and Analytics של אנשים ומחשבים ומנהל מכירות אזורי לישראל ולבלקן באינפורמטיקה. צילום: ניב קנטור

מוטי סדובסקי, יו"ר הפורום ומנהל מכירות אזורי לישראל ולבלקן באינפורמטיקה, סיכם את המפגש כשאמר כי "קיים קונפליקט בין ה-BI והאנליטיקה, שדורשים פתיחות והבאת כל מידע אפשרי מהארגון, לבין ה-Data Governance, שזה רגולציה, חוקים, גבולות, השמירה על פרטיות המידע והצורך שלא כל אחד יראה הכל. התשובה ברורה: ש-Data Governance מאפשר לבנות מערכות שגם יותאמו לצרכים וגם לא יפגעו בפרטיות".

הוא ציין בנוסף שרגולציה היא דבר לא ממש רע. "היא רק צריכה להיות נכונה ומותאמת, במיוחד בתחום הפרטיות. יש שאומרים שללא רגולציה אי אפשר לבנות אגם מידע אמיתי ונכון, אלא ביצת מידע, שאי אפשר יהיה למצוא בה את הידיים ואת הרגליים. הרי מדען נתונים לא צריך לטפל בנתונים שאינם רלוונטיים, אלא להתמקד בהחלטה מה מהם רלוונטי, נכון ואיכותי", סיכם סדובסקי.