תא"ל נחום בסלו, אגף התיקשוב: "נמשיך לחנך את הדורות הבאים על פועלם של הנופלים"

"חיל הקשר והתיקשוב התפתח ומוביל בימים אלו את מהפכת המידע בצה"ל. זאת, לצורך יצירת יכולות מבצעיות חדשות וחשובות בשדה הקרב המודרני. אולם אנו ממשיכים לחנך את הדורות הבאים על הרוח, כמו גם על פועלם וגבורתם של הנופלים", כך כתב תת-אלוף נחום בסלו, קצין הקשר והתקשוב הראשי למשפחות השכולות.

במכתבו למשפחות השכולות ציין בסלו, המשמש כראש מטה אגף התיקשוב, כי "בימים אלה אנו עומדים בפתחם של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות ה-62 למדינת ישראל. אלה ימים אשר מביעים באופן המשמעותי ביותר את הוויית קיומנו האישית והקולקטיבית בארצנו". גם היום, הוסיף תא"ל בסלו, "אנו נלחמים יום יום, שעה שעה, להבטחת ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל וממשיכים את הלחימה העיקשת על עצמאותנו".

לדברי הקשר"ר, "מערכה זו גבתה וממשיכה לגבות מחיר יקר – את היקר מכל, בנותינו ובנינו אשר נפלו במערכה על הגנת הארץ ואחינו הנכים, הנושאים בגופם ובנפשם את הכאב והצלקות". כמפקד החיל, כתב, "רואה אני חשיבות עליונה בעיסוק במורשת ובהנצחת הבנות והבנים, וחיזוק הקשר איתכן המשפחות. משפחות יקרות, בימים אלו של זיכרון, מרכינים אנו – מפקדי וחיילי חיל הקשר והתיקשוב את ראשינו לפני תפארת העלומים שאינם ומעלים את זכר חללינו". הוא חתם את מכתבו באיחולי החלמה מהירה לפצועי החיל ובנשיאת תפילה לחזרתם במהרה של נעדרי ושבויי צה"ל.

544 חיילי חיל הקשר, האלקטרוניקה, המחשבים ואגף התיקשוב, נפלו מאז שנות ה-40' של המאה הקודמת ועד היום – כך נמסר מצה"ל לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ספירת החללים החלה עוד בטרם הקמת המדינה, והיא כוללת גם 74 לוחמים-קשרים שפעלו ולחמו בשורות מחתרות ההגנה, האצ"ל והלח"י.

אתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתיקשוב נמצא במרכז העיר יהוד, שמאמצת את אגף התיקשוב. האתר הוקם ב-1989 ומונצחים בו גם 80 חללים, שאינם מחיל הקשר והתיקשוב, אלא שהיו בני העיר יהוד. טקס זיכרון נערך באתר, בהשתתפות נציגי המשפחות השכולות, אנשי העמותה ונציגי עיריית יהוד.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתיקשוב, כי "יום זה הוא לא רק יום של 'יזכור'. מטרתו גם לציין כי עדיין איננו נחים על זרי הדפנה של השלום והביטחון". ענבר היה קשר"ר, קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, מפקד יחידה 8200, ולאחר מכן הועלה לדרגת אלוף, כראש המו"פ במשרד הביטחון.

"יום הזיכרון הוא היום העמוק ביותר מבחינתי", אמר ענבר, "בו אופפת אותי תחושת קדושה ביחס לחללי החיל, ולצידה גאווה עמוקה בשל תרומתם לביטחון מדינת ישראל". לדבריו, "החללים מונצחים ואנו זוכרים כל אחד ואחד מהם בליבנו".

"חללי חיל הקשר והתיקשוב", אמר ענבר, "נפלו בקרבות ובמלחמות כאשר הם איפשרו את הדבר החשוב ביותר, אשר בלעדיו לא מתקיים צבא – את היכולת לממש מערך שליטה ופיקוד על הכוחות הלוחמים. חיל הקשר והתיקשוב הוא גם לוחם וגם תומך לחימה ובלעדיו לא ייתכנו צבא ומערכת ביטחון".

חיילי התיקשוב, אמר ענבר, "נמצאים בכל מקום – בשדה הקרב, במערכי המיחשוב והתוכנה, במערכי התקשורת, במערך הצופן והביטחון, במערך התקשורת הלווינית ובמערך הלוחמה האלקטרונית. הם מאפשרים לצה"ל יכולות מבצעיות מתקדמות, בעידן הלוחמה מבוססת רשת".

כך, אמר ענבר, "ניתן היה לראות זאת במבצע 'עופרת יצוקה', כיצד מערכות הקשר והתיקשוב שימשו יסוד מוצק להצלחת הכוחות הלוחמים. חיל הקשר והתיקשוב הינו חיל מהמתקדמים ביותר בצה"ל, ומהווה מכפיל כוח רציני ומשמעותי עבור הלוחמים ומערכות הלחימה. האנשים המשרתים בו – חיילים וחיילות, קצינים וקצינות, נגדים ונגדות ואזרחים עובדי צה"ל – הם מיוחדים ומסורים, ויודעים את מלאכתם המקצועית והייחודית בפיתוח מערכות מחשב ורדיו". אלוף (מיל') ענבר סיים באומרו כי "הכוח והרוח הגבית שאנו שואבים מהנופלים, מאפשרת לכל חיל וחיילת לצעוד לקראת הישגי העתיד".

אבני דרך היסטוריות
תחום הקשר עבר כמה אבני דרך בשבעים שנות פעילותו: שירות הקשר בהגנה הוקם ב-1937, וכבר באותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון, אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות. ב-1938 הופעלה מזוודת השידור הראשונה מספינת המעפילים פוסידון ב', על ידי הגדעונים – אלחוטני העפלה. אותה שנה יובאו ארצה 150 יונים מבלגיה, ששימשו כיוני דואר. ב-1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה "קול ציון הלוחמת", על ידי האצ"ל, וב-1940, זו של ההגנה.

בשנת 1942 הפלמ"ח הפעיל את רשת המורס "תמר" ורשת מורס ארצית, "אבינועם". אותה שנה הוקמו בתי ספר לאימון אנשי קשר בתל אביב ובשפיים, וכן הוקמו שתי תחנות רדיו מחתרתיות במדינות ערב, בדמשק ובקהיר, שהעבירו ידיעות למעפילים. עוד ב-1942 הוקם עורק רדיו במורס בין איטליה לארץ ישראל, ששימש להבאת מעפילים בשנים 1945-1948. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב-1947.

ב-1948, עם סיום המנדט הבריטי בארץ, התשתית של שירות הקשר היתה מחתרתית, מרבית היישובים היו מקושרים בקשר אלחוטי נייח ועדיין השתמשו באמצעי קשר של איתות ראייה. תשתית ציוד הקשר הנייד הייתה דלה ולצבא בשלבי הקמתו היה חוסר ניסיון וידע בהפעלת הציוד. ערב מלחמת העצמאות, מנה שירות הקשר כ-150 תחנות אלחוט נייחות. את משימות הקישור הראשונות במלחמה מילא הגדנ"ע. נערים ונערות שרכבו על אופניים, או נעו ברגל, שמשו כרצים והעבירו תשדורות בין העמדות השונות והיישובים.

מטרת מבצע נחשון, שבנערך ב-6 לאפריל 1948,  היתה להסיר את המצור מעל ירושלים. במבצע זה נעשתה הפעולה החטיבתית הראשונה של ההגנה, שבמהלכה נעשה שימוש בציוד הקשר שנרכש בארה"ב. היתה זו הפעם הראשונה באה לידי ביטוי התפיסה המודרנית של מערכת קשר מסועפת וניידת, שנפרשה בשדה הקרב והקנתה תקשורת רציפה ואמינה במהלך הקרבות עצמם, ובכך הגבירה את הבקרה השליטה והתיאום שבין הכוחות השונים לפיקוד.

חיל הקשר הוקם באוקטובר 1948, והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השניה. ראשיתו של החיל היא בשנים שטרם הקמת המדינה, אז שימשו יוני דואר ומכשירי קשר בפלוגות הקשר של ההגנה, כרכיבי מפתח שסייעו למלחמה מול הבריטים והערבים וכן סייעו לספינות המעפילים שהגיעו ארצה. במלחמת העצמאות בלטה תרומתם של יוני הדואר במבצע "חורב", כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי, ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מן הפיקוד העליון.

בחלוף השנים, ב-1999, החל פרויקט "ורד הרים", הסלולר המוצפן הראשון בעולם. פרויקט "אבנט ירוק", פרויקט תשתיתי-אסטרטגי לרישות צה"ל ולהעברת נתונים בקצבים מהירים, החל ב-2001. אגף התיקשוב הוקם ב-3 במרץ 2003, ובמסגרתו נערכו בצה"ל מאות פרויקטים בתחומי ה-ICT.