"לרחפנים קישור ישיר למערכה שבין המלחמות"

"רחפנים מצד אחד וחדשנות מצד שני, איך זה מתחבר בנקודת מבט צבאית, ולמה זה בכלל מתחבר? החיבור הוא הקישור הישיר למערכה בין המלחמות (מב"מ – צ"ק) שהיא מתמשכת והיא קיימת כל הזמן ומטרתה אחת והיא להרחיק את המלחמה הבאה. המערכה הזו מביאה ומשלבת התמודדות עם אתגרים רבים בטווח קצר, ואחד הדברים שעוזרים ומסייעים להתמודדות הזו זה השימוש ברחפנים", כך סיפר רס"ן ד"ר דוד אלקחר, ראש תחום CTO בבח"א 108.

אלקחר היה אחד המרצים בכנס אנשים ורחפנים הרביעי של אנשים ומחשבים, אותו הנחה רן קליינר, ממייסדי חברת גאדפין שכזכור גם הציגה באופן רשמי בכנס את הרחפן התובלתי החדש שלה Spirit One. מאות הנוכחים, ספקים, ולקוחות כאחד, שמעו את אלקחר מספר על הקשר ההדוק למדי בין התעשייה הביטחונית וקהילת הרחפנים בישראל.

"מה המאמצים העיקריים בהם נוטל הכוח חלק בתקופת המב"מ הנוכחית? בעיקר לספק חדשות, ידיעות עדכניות ועוד אלמנטים שעוזרים בכל רגע נתון כשצריך לבצע הערכות מצב. הרחפנים הם, כאמור, היבט של חדשנות, וחדשנות מנקודת המבט שלנו זו מתודה חדשה בצבא", הוא אמר.

אלקחר סיפר כי בעת שרמ"ד החדשנות הראשון הגיע לחיל האוויר הוא אחד הבודדים, אם לא הבודד, בכל הצבא. כיום יש כבר למעלה מ-140 מובילי חדשנות שמפוזרים בין הכוחות השונים. "אז למה בכלל חדשנות בצה"ל, בשביל מה הצבא צריך את זה? חדשנות עוזרת בבניית ידע, היא עוזרת לתכנן מערכים מראש, לבנות תהליכים שאנחנו זקוקים להם. וחשוב מאוד להבין קודם כל שלא מדובר כאן בחדשנות לשם חדשנות, וזו אינה המטרה. זו צריכה להיות חדשנות שמסייעת, שמוטמעת במערכות ובתהליכים כמו שצריך. בהתאם לכך, כאמור, אנחנו משקיעים אם כן גם בתחום הרחפנות, וזה בהחלט תחום שהיינו צריכים ללמוד אותו היטב כחיל אוויר", הוא הוסיף.

עבודה מול קהילות

אחד הדברים שהחיל עושה כדי לקדם את הצרכים שלו, ותחום הרחפנות נופל במדויק בתוך המסגרת הזו, זו עבודה מול קהילות. "אנחנו נעזרים בהרבה קהילות כדי ליצור חיבורים בלתי אמצעיים בין כל מי שמחזיק בידע, ועם על מי שיודע להשתמש בידע. הצבא יודע לבצע חיבורים למשל עם חברות הזנק ברמת דרגי דלת, כדי לנצל את הידע שלהן ואת היכולת שלהן להנדסה עצמית. ואנחנו צריכים להתייחס גם לזמן לשוק. יש אמנם אילוצים לגבי תפישת החדשנות באופן כללי בתוך הצבא, וחיל האוויר אינו יוצא דופן – כמו למשל קבוע תהליך של 2.6 שנים, כמו לבדוק את כל הדרכים האפשרויות, כמו הצורך להציג התייעלות מתמדת, וכמובן צריך להתייחס גם לצורך השעה", סיפר אלקחר על חלק מהיחסים מהצבא החוצה ובחזרה.

לדבריו, אחת הדרכים לעשות היא להגיע למצב בו יש חיבור מלא לאקו-סיסטם. "זה עוזר לתהליכי האצה שמחברים אותם לתכניות אופרטיביות, זה מוביל לכך שיש השקה של חממות בתוך חיל האוויר ובצה"ל, וזה כולל הבנה שצריך להשתמש במרחבים החברתיים והווירטואליים כדי לגשר על פערים ולחבר בין דורות שונים של אנשים והידע שלהם. האקו-סיסטם שלנו מבטיח בסופו של דבר את מכפיל הכוח שאותו אנחנו רוצים לנצל לפיתוחים שונים. כלי נוסף זה האקתון, כדי לאפשר לאנשים להביא ליד ביטוי את היכולות שלהם. ויש לנו גם תוכניות חממה, האצה ועוד, בדיוק כמו בחברות מחוץ לכותלי הצבא", הוא סיפר.