"בניגוד למה שחושבים בעולם, ישראל היא מדינה של ערים חכמות"

פרופ' אייל יניב, מנהל המכון לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן, אומר ש-"יש בישראל ערים חכמות מאוד וחכמות מאוד מאוד", וקובל על כך שבעולם "אנטישמים" ולא מכירים בזה

פרופ' איל יניב, ראש מרכז בר אילן לערים חכמות. צילום: ניב קנטור

הערים החכמות בישראל והסטארט-אפים "שלנו" שמפתחים פתרונות לתחום מקבלים מקום של כבוד באירועים רלוונטיים ברחבי העולם, ובמרכזם בתערוכת Smart Cities, שנערכת מדי שנה בברצלונה. הביתנים וההרצאות של הישראלים באירוע זה זוכים בכל פעם להתעניינות רבה. מה גם שערים ישראליות זכו בעבר בפרסים בתחום. אלא שבמדדים העולמיים זה כמעט שלא בא לידי ביטוי.

פרופ' אייל יניב, ראש הפקולטה למנהל עסקים וראש המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן, הצביע על כך בכנס הערים החכמות השנתי של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (ד') באולם האירועים לאגו בראשון לציון. הכנס משך אליו מאות מומחים ומתעניינים בתחום, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי פרופ' יניב, "כל הערים בישראל הן חכמות. יש בישראל ערים חכמות מאוד וערים חכמות מאוד מאוד. בעולם אנטישמים ולא חושבים ככה, אבל כשאנחנו מודדים את עצמנו, אנחנו רואים שישראל היא מדינה של ערים חכמות. האם ניכנס לרשימות הבינלאומיות בעתיד? אני סקפטי".

"אני מציע להסתכל על העיר החכמה והחדשנות האורבנית בתור מרכיב שחייב לשבת בתוך מארג של תשתיות שאם לא נטפל בהן – לא תהיה עיר חכמה", אמר פרופ' יניב. הוא מתכוון לתשתיות רגולטורית, פיזית, חברתית וניהולית-עסקית.

"הקורקינטים לבדם אינם פתרון לבעיית התחבורה"

כדוגמה לכך הוא הביא את אחד התחומים המרכזיים בכל עיר, ובפרט בעיר החכמה: התחבורה. במיוחד הוא התייחס לנושא המיקרו-מוביליטי. או, בשפה פשוטה יותר, לקורקינטים ולאופניים החשמליים שמציפים את רחובות תל אביב וערים נוספות במדינה.

"המחשבה היא שאם רק 'נשפוך' כמה קורקינטים לעיר, בעיית התחבורה תיפתר. אלא שב-2019 היו יותר מ-2,500 פצועים בתאונות עם קורקינטים ואופניים חשמליים, יש חוסר מודעות של הציבור לחוקים הקשורים ברכיבה על אמצעי התחבורה הללו, לא אוכפים אותם, קיימת היעדרות מוחלטת של הגנה על הולכי הרגל, והנהגים נוסעים על מדרכות ושבילי הליכה, לעתים בניגוד לכיוון התנועה. כמו כן, לתחבורה החכמה, ובכלל זה למיקרו-מוביליטי, אין השפעה לחיוב על גודש התנועה. להפך – מכיוון שאלה שמשתמשים באופניים חשמליים ובקורקינטים הם בדרך כלל הולכי רגל או נוסעי תחבורה ציבורית, הגודש בכבישים נשאר כפי שהיה ונוצר גודש גם על המדרכות, מה שיוצר בעיה להולכי הרגל. בינתיים, אמצעי המיקרו-מוביליטי מהווים תחליף לרגליים ולא למכונית – אנשים פחות הולכים ויותר נוסעים", אמר פרופ' יניב.

"עם זאת", ציין, "המיקרו-מוביליטי יכול לעזור אם ייבנה מארג של תשתיות. כך גם הרכב האוטונומי – מתוחכם, אמין ובטוח ככל שיהיה, הוא יוכל להיכנס לפעולה רק אם ייבנו עבורו אותן תשתיות. גם כאן אין פתרונות למצבים שונים – מי אחראי במקרה של תאונות, מיסוי, רישוי, ביטוח וכדומה. אלה שאלות שבעולם דנים עליהם ובישראל כלל לא נשאלו. לראייה, בארצות הברית יש כיום 100 אלף ניסויים ברכב אוטונומי בעוד שבישראל אין ניסויים משמעותיים, כי אין מסגרת חוקית-רגולטורית שמאפשרת את זה".

פרופ' יניב דיבר בהקשר זה על כמה סוגיות שטרם נמצא להן מענה בישראל: המעבר ברכבים אוטונומיים ממודל של בעלות על רכב למודל שירות, ההשלכות על נהגי המוניות, הפגיעה שעלולה להיות בהכנסות המדינה מהרכב הפרטי, מאחר שאין עדיין כל מודל מיסוי של הרכב האוטונומי, והפגיעה בפרטיות של הנוסעים והנהג (יותר נכון, האיש היושב ליד ההגה).

לסיכום הוא אמר כי "צריך להתחיל לדבר על עיר חכמה 4.0 – לא רק כזו שמגדירה את הצרכים של התושבים לפני הטכנולוגיה ומשתפת בכך את הציבור, אלא גם עיר שנבנות בה תשתיות חכמות, כדי שהפתרונות יוכלו לפעול. אחרת לא נגיע לשום מקום".

ד"ר עדנה פשר, מנכ"לית המכון הישראלי לערים חכמות. צילום: ניב קנטור

ד"ר עדנה פשר, מנכ"לית המכון הישראלי לערים חכמות. צילום: ניב קנטור

ד"ר עדנה פשר, מנכ"לית המכון הישראלי לערים חכמות, ומור חריר ממכון זה דיברו על פיתוח קהילות דיגיטליות בערים חכמות והציגו פרויקט מסין של עיר העתיד כבטה סייט.

לדברי ד"ר פשר, "המכון שלנו מהווה קהילה של מומחים בתחום, לסיוע לערים בארץ ובחו"ל. אחרי שלמדנו שעיר היא ה-פלטפורמה לחדשנות והוכחנו שהיא יכולה לשמש כיתת לימוד, החלטנו ללכת צעד קדימה ולהראות שהיא יכולה להיות בטה סייט. העיר היא המקום שבו מאתרים את צרכי העתיד, את מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים, והיא ההזדמנות הגדולה של החברות".

מור חריר מהמכון הישראלי לערים חכמות. צילום: ניב קנטור

מור חריר מהמכון הישראלי לערים חכמות. צילום: ניב קנטור

השתיים אמרו כי קיימת רשת של "מרכזי עתיד" שממוקמים במדינות שונות באירופה, ביפן – והשנה ייפתח מרכז כזה גם באחת הרשויות המקומיות בישראל, שאת שמה הן לא ציינו. במסגרת הרשת מבוצע בימים אלה פרויקט בעיר טיאנג'ין בסין, שלדברי ד"ר פשר הוא הפרויקט הגדול ביותר בעולם בתחום הערים החכמות.

"אנחנו מאמינים שספקי הטכנולוגיות זקוקים לתושבים לא פחות מאשר ההיפך", אמרה. "עלינו להגיע למשתמשי הקצה ולפתח יחד אתם את העתיד, את הערים החכמות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים