דו"ח: האטה בקצב צמיחת היצוא; ההיי-טק ממשיך להוביל

היצוא הישראלי ממשיך לצמוח, אם כי בשיעור קטן יותר מצמיחתו בשנה שעברה – כך עולה מאומדנים ראשוניים ל-2019 שפרסם היום (ד') מכון היצוא. ענף השירותים, ובעיקר ההיי-טק, הוא הענף העיקרי שמאפשר את המשך הצמיחה.

מהנתונים עולה כי היצוא מישראל גדל בשנה שהסתיימה אתמול (ג') ב-5% ל-114 מיליארד דולר, לעומת עלייה של 7.5% ב-2018. עם זאת, במכון היצוא אומרים כי מדובר בגידול בקצב גבוה יותר מזה שנרשם ברוב מדינות ה-OECD, וגדול משמעותית מהעלייה הצפויה ביצוא העולמי, שעל פי קרן המטבע העולמית צפוי לעמוד בשנה החולפת על 1.1% בלבד.

את הגידול בהיקפי היצוא של החברות הישראליות, ב-2019 בפרט ובשנים האחרונות בכלל, ניתן לזקוף בעיקר לצמיחתו המואצת של יצוא השירותים – שגדל בשנה החולפת ב-11% להיקף של כ-55 מיליארד דולר. עלייה זו נובעת בעיקר מהמשך הצמיחה המואצת של שירותי ההיי-טק – ובמרכזם החלק הנזקף להכנסות ממכירת שירותי מחשוב, תוכנה, מו"פ וסטארט-אפים, שבשנים האחרונות מהווים מנוע הצמיחה העיקרי של היצוא. בשש השנים האחרונות, בין 2013 ל-2019, גדל יצוא השירותים בשיעור מצרפי של כ-60%, כאשר יצוא שירותי ההיי-טק הכפיל את היקפו: מכ-16.5 מיליארד דולר ב-2013 לכ-33 מיליארד ב-2019.

בענפים אחרים, היצוא במגזר הסחורות (ללא יהלומים) עלה ב-2019 בכ-3% בהשוואה להיקפו ב-2018. היצוא התעשייתי עלה בשיעור דומה ולעומת זאת, יצוא החקלאות ירד בשיעור של כ-1.5% וזה של היהלומים נפל ב-28%. כתוצאה מכך, סך יצוא הסחורות השנה ירד בשיעור של כ-1%. ראוי לציין כי בסיכום כולל, יצוא הסחורות מישראל לא הציג גידול בשנים האחרונות.

באשר ליעדי היצוא, במכון מזהים שינוי במגמות לעומת 2018: כך, למשל, היצוא לאיחוד האירופי, שירד בסיכום שנה זו בשיעור של כ-3%, גדל בשיעור דומה ב-2019 – לכ-16 מיליארד דולר. לעומת זאת, היצוא לאסיה, שעלה ב-20%, בעיקר בהשפעת יצוא הרכיבים האלקטרוניים, ירד בשנה שהסתיימה בכ-3% ל-10 מיליארד דולר. היצוא לארצות הברית, שירד ב-2018 ב-4%, שמר ב-2019 על יציבות ועמד על 11 מיליארד דולר.

התחזית: ההיי-טק ימשיך להיות מחולל היצוא המרכזי

במכון היצוא חוזים שהשנה תימשך המגמה החיובית וגם בה, היצוא מישראל יצמיח בקצב הגבוה מזה של הסחר העולמי. עוד הם צופים כי ענף שירותי המחשוב, התוכנה, המו"פ והסטארט-אפים יוסיף להוות קטר הצמיחה של היצוא ולתמוך בהמשך מגמת העלייה הכללית. לכך יש להוסיף את ההשפעה החיובית של תחילת יצוא הגז ולהפיכתה של ישראל, בראשונה בהיסטוריה, ליצואנית אנרגיה. מנגד, עלול להעיב המשך התחזקותו של השקל מול המטבעות הזרים. בהתאם לכל אלה, במכון צופים גידול של כ-6% ל-120 מיליארד דולר, כאשר העלייה בענף הסחורות תעמוד על כ-5% ובענף השירותים על כ-7%.

שר הכלכלה, אלי כהן, ציין כי "נתוני היצוא של העשור האחרון הם עדות נוספת למצבה הכלכלי הטוב של מדינת ישראל. אחרי שב-2018, היצוא הישראלי חצה את רף ה-110 מיליארד דולר, ב-2019 נשבר שיא נוסף ביצוא – ל-114 מיליארד דולר. מדובר בגידול של קרוב ל-70% בעשור החולף".

הוא הוסיף כי "ליצוא הישראלי חשיבות גדולה לכלכלת ישראל, הוא קטר הצמיחה של המשק, ומקור מרכזי לתעסוקה יציבה ושגשוג כלכלי וחברתי. הזירה הבינלאומית מציבה אתגרים מורכבים וקשים בפני היצואנים הישראליים, ואנחנו מסייעים להם בהתמודדותם בשווקים הבינלאומיים"

גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא, אמר ש-"הנתונים מעידים על חוסנו של היצוא ועל תרומתו המכרעת לצמיחת המשק. גם השנה המשיך היצוא לגדול בשיעור התואם לתחזיות המכון. מכון היצוא ימשיך לסייע ליצואנים הישראלים בשווקי העולם".