אפל, טסלה, אלפבית, מיקרוסופט ודל נתבעות בטענה שהעבידו ילדים בקונגו למוות

ארגון זכויות האדם הבינלאומי האמריקני, IRAdvocates (ר"ת International Rights Advocates) הגיש תביעה משפטית נגד ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, אפל, אלפבית, דל וטסלה בגין מקרי מוות ופציעות קשות של ילדים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בעת שהועבדו בכריית קובלט. התביעה מבקשת פיצויים למשפחות, בגין מקרי המוות והפציעות של הכורים הקטינים.

IRAdvocates הגיש את התיק בשם 14 משפחות קונגולאיות שילדיהן נהרגו או שנפצעו קשה במפולת של מנהרה או קיר מכרה, במהלך כריית קובלט בקונגו. 

ענקיות הטכנולוגיה משתמשות בקובלט לייצור טלפונים ומחשבים. הקובלט היא מתכת, החיונית לייצור סוללות ליתיום נטענות, ובה נעשה שימוש במיליוני מוצרים שנמכרים על ידי חברות אלו.

התביעה, שהוגשה לבית המשפט האמריקני שבמחוז קולומביה בוושינגטון, הציגה תמונות מחרידות של ילדים אפריקנים, עם איברים מעוותים או חסרים. על פי הנכתב בתביעה, שישה מתוך 14 הילדים ששמותיהם והמקרים שלהם מיוצגים בתיק נהרגו בהתמוטטות מנהרה, ואילו אחרים נפצעו באופן דרמטי ולא יוכלו עוד לשוב לחייהם השגרתיים, אלו שבלאו הכי היו לא פשוטים מלכתחילה.

פרקליטם הראשי של התובעים, טרי קולינגסוורת', אמר כי "אנו נעשה הכל כדי להשיג צדק במהירות בעבור הילדים שאנו מייצגים. תאוות הבצע והאכזריות המדהימים האלה צריכים להפסיק".

בהתבסס על עדויות שהשיגו התובעים, ענקיות עמק הסיליקון הללו היו מקושרות אל מכרות, שרווחיהם הגיעו 1-2 דולר ביום – 12 שעות ביממה – בתנאי העסקה מחפירים ומסוכנים

מאילוץ הילדים הנפגעים וילדים רבים נוספים לכרות קובלט בתנאים מסוכנים.

על פי תחקיר אמנסטי מינואר 2016, בכריית קובלט בקונגו מועסקים המוני ילדים, החל מגיל 7. הם עובדים 12 שעות בחום כבד ללא אמצעי מגן, ונושאים משאות כבדים. שכרם 1-2 דולר ליום.

כיום רוב אספקת הקובלט העולמית מגיעה מקונגו, והביקוש העולמי למתכת צפוי לגדול ב-7%-13% בכל שנה במהלך השנים הקרובות, כך טוען מחקר שנערך על ידי הנציבות האירופית ב-2018.

קובלט. מינרל תמים שהפקתו גובה מחיר כבד. צילום: BigStock

תגובות ויוזמות לאחריות ברכישת מינרלים מכרייה

בינואר האחרון, לפני כמעט שנה, התאחדו יצרנית הרכב פורד, יבמ, יצרנית הקתודות LG Chem וחברת Huayou Cobalt הסינית, לצורך השקת פרויקט למעקב אחר אספקת קובלט מקונגו, שבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין. הפרויקט, שמפוקח על ידי הקבוצה בשם RCS Global, נועד לסייע ליצרנים להבטיח כי הקובלט שנמצא בבסוללות הליתיום-יון שלהם לא נוצר כתוצאה מהפרת זכויות אדם בכלל וילדים בפרט.

דל טכנולוגיות מסרה לחדשות CBS שהיא מחויבת "למקור אחראי של מינרלים". החברה הכחישה כי אי פעם וביודעין השתמשה ב"כל צורה של עבודה בלתי רצונית, שיטות גיוס הונאה או עבודות ילדים", וטענה כי היא עובדת עם ספקים אחראיים לקובלט. החברה הוסיפה כי היא בוחנת כעת את ההאשמות.

אפל מסרה כי החברה "הובילה את הענף על ידי קביעת הסטנדרטים המחמירים ביותר עבור הספקים שלנו, והיא פועלת כל הזמן להעלות את הרף בעבור עצמנו והתעשייה". החברה הוסיפה כי מאז 2016, פרסמה מדי שנה רשימה מלאה של מקורות הקובלט שלה, כולם כפופים לביקורות צד ג'. לדבריה, אם מקור אספקת הקובלט שלה "לא מסוגל או לא מוכן לעמוד בסטנדרטים שלנו, הוא יוסר משרשרת האספקה שלנו".

דובר גוגל, שאלפבית היא החברה האם שלה, כינה את נושא עבודת הילדים והסכנות הצפונות להם בה "פסולים", ואמר כי קוד ההתנהגות של ספקית החברה "אוסר עליהם ברורות". "אנו מחויבים לממן את כל החומרים באופן מוסרי ולבטל את כריית ילדים ברשתות האספקה העולמיות", אמר הדובר. "כחברה פעילה ביוזמת המינרלים האחראית (Responsible Minerals Initiative), אנו עובדים לצד הספקיות שלנו, חברות אחרות וקבוצות תעשייתיות בכדי להניע את המאמצים בקונגו ומחוצה לה".

יצוין כי יוזמת המינרלים האחראית שציינה גוגל, היא כזו שבה לוקחות חלק יותר מ-380 חברות, ושהחברים בה מבקשים להתוות סטנדרטים מוסריים למקור המינרלים בשרשרות האספקה שלהם. לפי דברי היוזמה, היא מספקת לחברות כלים ומשאבים לקבלת החלטות מושכלות אודות מקור התוצר, אשר "משפרות את הציות לתקנות ותומכות במקור אחראי של מינרלים מאזורים המושפעים מסכסוך ושנמצאים בסיכון גבוה". 

נתבעות אחרות בתיק לא הגיבו לעת עתה להאשמות החמורות.