הדטה (גם) מציל חיים

כתב: צביקה גולדרייך, מנכ"ל אופיסופט מקבוצת SQLink.

בשנת 2011 הלכה דברה קוגן עם בנה, שסבל מחום גבוה ומפריחה, לרופא. הרופא טען שמדובר בנגיף חולף ושלח את הבן, ליתר ביטחון, לערוך מספר בדיקות. קוגן לא הייתה רגועה עם האבחנה ולכן צילמה את הסימנים שהיו על גופו של בנה, העלתה לרשת החברתית וביקשה את חוכמת ההמונים. ה-"המונים" השיבו שמדובר במחלת הקוואסאקי, מה שהתברר כנכון. קוגן חזרה לרופא ללא דיחוי, קיבלה את אישורו ומיד ניתן הטיפול הנדרש, ללא צורך בהמתנה לתוצאות הבדיקות. זוהי דוגמה קלאסית לחוכמת ההמונים, אבל זהו גם סוג של ביג דטה. המון אנשים והמון מידע שנמצא ברשת ומחכה שיאספו אותו בצורה כזו או אחרת.

עולם הדטה נחלק לשלושה אזורים: ביג דטה – איסוף המידע המובנה והלא מובנה, אנליטיקה ותחזיות, ו-ויזואליזציה מתקדמת.

עלות אחסון הדטה זולה ולכן, בשנים האחרונות אוחסן עוד ועוד מידע. בחמש השנים האחרונות, היקף המידע שנאגר גדל עד שהגיע לפי 100 מהמידע שנאגר מתחילת ההיסטוריה (!). אולם, רק 5% מכל המידע הזה בא לידי ביטוי באופן כלשהו. לדטה הנצבר אין ערך אם אנחנו לא מסוגלים "לעכל", להציג ולהבין אותו. זוהי הסיבה לכך שמדברים על מעבר מעולמות ה-BI, הבינה העסקית, לעולמות האנליטיקה וה-AI, הבינה המלאכותית.

יש כיום קרוב ל-500 סטארט-אפים חדשים בעולמות ה-AI, שעוסקים במתן פתרונות מתקדמים בתחום, שכבר כולל יותר מ-5,000 חברות ברחבי העולם. היקף השוק בתחומים הללו נאמד במיליארדי דולרים.

אם בעבר הטכנולוגיה הובילה וחשבנו איך נוכל לנצל אותה לצרכינו, כיום זה הפוך. אנחנו מחפשים את הפתרון לסוגיה מסוימת ובהתאם לכך מוצאים את הפתרון הטכנולוגי הנכון.

השינוי העיקרי בתפיסת עולם האנליטיקה הוא שבמקום ששואלים את השאלות באופן כללי, מחפשים את השאלות הנדרשות בתוך הכמות העצומה של המידע שקיים בארגון.

ביג דטה בתחומים כמו שיווק, מעליות ורפואה

התובנות יכולות להיות, כמובן, מכל תחום. לדוגמה: במסגרת מחקר שנעשה באופיסופט, הריצה החברה במערכת ביג דטה את כל נתוני המרקטינג של הלקוח וגילתה נתונים מעניינים. אחד מהם הצביע על כך שאם במהלך השיחה מופיע המשפט "אני צריך להתייעץ עם אשתי", הסיכוי לסגירת העסקה ירד דרמטית.

דוגמה נוספת נלקחה ממחקרים שנעשו במטרה לחקור היכן מומלץ למקם את המעלית בבניינים רבי קומות בכדי לצמצם את זמן ההמתנה לה. המחקרים האלה העלו שאין פתרון אחד נכון לכך, אך ניתוח טקסטואלי של שאלונים שחולקו למשתתפים הצביע על פתרון יצירתי אחר – אם תיתן לממתינים למעלית משהו להרוג את הזמן (לדוגמה מראות), זה אמנם לא יפתור את הבעיה, אבל ימנע מהם את ההתעסקות אתה.

אלה הן תובנות נחמדות, אבל ביג דטה יכול להניב תובנות חשובות עוד יותר, ואפילו קריטיות, כאשר מדובר ברפואה, למשל. במדינת ישראל, 5,000 איש מתים בכל שנה מזיהום שהם "חטפו" בבתי החולים. אופיסופט פיתחה מערכת שמסוגלת, על בסיס ביג דטה קיים, לנטר (בהסתברות גבוהה) מטופל שמהווה פוטנציאל להידבקות באחד מארבעת הזיהומים הנפוצים בבתי החולים. המערכת "מרימה דגלים" לצוותים הרפואיים ומכאן הם מבצעים את הפעולות הנדרשות בכדי למנוע את ההידבקות, ולתת למטופל מענה מהיר ומתאים. הוא שאמרנו: דטה מציל חיים.

תפיסה זו חשוב שתמשיך ותעמיק, ובעזרתה נוכל להבין טוב יותר את "מסע המטופל", לצמצם את האשפוזים בבתי החולים, לנתח את תפקוד הצוותים הרפואיים והמקצועיים, וכן לספק שירות רפואי מקצועי יותר ולצמצם עלויות.

עד עתה היינו עסוקים בלחשוב מחוץ בקופסה. תנו לדטה לקחת אותנו רחוק יותר מהקופסה וכך (גם) נציל חיים.