ניתוחים מורכבים באמצעות מציאות רבודה

"אחד ההיבטים המעניינים ביותר ברפואה הדיגיטלית הוא השימוש בכלי הדמיה מתקדמים, המבוססים על יכולות מציאות מדומה ורבודה. Precision היא מערכת, המאפשרת לקדם את עולם הניתוחים עידן אחד קדימה. היא משתמשת באבחנה המבוססת על סריקות CT ו-MRI ומאפשרת לרופאים לדמות ניתוחים מורכבים, וזה בולט במיוחד בתחום של ניתוחי מוח. למעשה, לומר שהיא מדמה את המציאות אולי לא מגדיר אותה היטב, כי היא חייבת להיות מדויקת, להראות את התמונה האמיתית, לא בערך", כך סיפר אלי משה, סגן נשיא ומנכ"ל אזור אירופה והמזרח התיכון ב-Surgical Theater, בכנס dHelath 2019, כנס הרפואה הדיגיטלית השנתי שנערך בסוף השבוע בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים, שנערך באולם האירועים לאגו שבראשון לציון.

משה, האחראי בין השאר גם על פעילות המחקר של מרכז והפיתוח של החברה, הממוקם בישראל, סיפר, שכדי להכניס ציוד לחדר ניתוח, בדיוק כמו כל ציוד אחר שנמצא כיום בשימוש בהליכים כירורגיים כאלה או אחרים, החברה הייתה צריכה לקבל את כל האישורים, בכל מקום בעולם.

"אנחנו מאוד מקפידים להתחבר למערכות הקיימות בחדר הניתוח. זה חלק מהמעטפת שבה משתמשים כדי להביא את המידע לרופא המנתח, ומן הסתם ככל שיש לו יותר מידע, כך יש לו יכולת לבצע את הניתוח באופן מדויק ובטוח, ובניתוחי מוח רגישים זה אפילו חשוב יותר. השימוש בשכבות אומר כמה מידע אתה יכול להביא למערכת, והפיתוח המרכזי שלנו הוא כמות המידע שאפשר להכניס למערכת. מדובר כבר בשמונה שכבות וזה המון, והרבה יותר ממה שמקובל כיום בשוק", אמר משה, והוסיף, כי בבדיקה שעשתה החברה היא גילתה, ש-28% מהמנתחים שהשתמשו במערכת שינו בעקבות השימוש בה את התכנון הראשוני שלהם לניתוח.

"יש שוני גדול מאוד בצורת הגישה בשווקים שבהם אנחנו פועלים. בארצות הברית העיקר הוא הקשר בין המנתח לבין המטופל כדי שלא יעזוב את בית החולים ויעבור לאחר. באירופה ובישראל חייבים יותר לגעת בצד הקליני: במה זה עוזר למנתח ולניתוח, איך זה קידם אותו. אבל אולי אנחנו מתחילים בקליני, אבל בסופו של דבר המעורבות מול החולה מאוד חשובה, וכמה מתח אפשר להוריד מהחולה, במיוחד כשמדברים על ניתוח כמו ניתוח מוח", הוא סיפר.

רפואה מגדרית

עדי זמיר, יזמית ומנהלת חברת ההזנק פינק אוף ויו, דיברה על הצורך ברפואה מגדרית, שנובעת מכך, שיש הבדלים פיזיים בין נשים לגברים. "בדיוק כמו שהפרידו בטיפול הרפואי את הילדים ממבוגרים, כי ברור שזה לא אותו דבר, לקח גם זמן והבינו שיש גם צורך להפריד בין גבר לאישה, וזה בגלל כמה הבדלים, שהראשון ביניהם כמובן פיזיולוגי", היא אמרה.

עדי זמיר, יזמית ומנהלת חברת ההזנק פינק אוף ויו. צילום: אלעד גוטמן

היא סיפרה שיש דוגמאות בהן העדיפות לביצוע בדיקה אצל גברים הייתה הסיבה פחד מפגיעה בפריון האישה. "אבל במקרה של התקף לב, למשל, יש שוני משמעותי כבר ברמה הפיזיולוגית בגודל הלב ובכך שהדופק אצל אישה באופן טבעי מהיר יותר, וכן שהיא נהנית גם מהגנה אסטרוגנית בתקופת הפוריות. זה גם קשור להתפתחות האבולוציונית שלנו, ובמקרה של שבץ מוחי רואים שנשים מתאוששות טוב יותר מגברים, בין היתר כי יש להן יותר ממרכז דיבור אחד. מצד שני, יש מחלות שבהן השכיחות לפגיעה מאוד שונה: אלצהיימר אצל נשים שכיח פי שניים ומתאפייין בהידרדרות מהירה יותר, תופעת אבנים בכיס מרה מופיעה פי ארבעה בקרב נשים, וגם התסמינים וההתרחשות מהירים וחזקים יותר", אמר זמיר.

המסקנה שלה ברורה: הבריאות המודרנית והדיגיטלית צריכה לתת תשובות ששונות באבחון, וגם בטיפול לאחר מכן – בהתאם למגדר. "יש כמה בתי חולים בארץ ובעולם שיש להם מחלקה או בית חולים נפרד לנשים, ואני מקווה שנתקדם משם", היא סיכמה.