"החלק הכי מסובך בבינה המלאכותית – המידע"

בינה מלאכותית היא אחת ממילות הבאזזז הנוכחיות ובעידן שלנו, כמו שאומרים, המידע הוא המלך החדש. לכן, מחויב החיבור בין השניים. אלא שכדי להגיע לחיבור הזה, הווה אומר – כדי לשמש את הבינה המלאכותית, ארגונים צריכים לעבור תהליך, שלא לומר מסע. מוטי הדס, מנהל פעילות דטה בריקס בישראל, הרחיב על המסע הזה בכנס הענן של מיקרוסופט וקרן לינוקס, שנערך לפני ימים אחדים בהאנגר 11 בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים.

לדברי הדס, "הבעיה הראשונה של הארגונים היא שהמידע לא מוכן לשימוש עם בינה מלאכותית. מעבר לכך, עליהם להתמודד עם מגדלי הבבל שנוצרים, שכוללים ערמות של נתוני לימוד מכונה, וכאלה מתווספים כמעט בכל יום. או אז, צריך להתמודד גם עם בעיה מהותית שלישית, והיא שצבירי המידע מבודדים. הם לא נמצאים מתחת לידיים של מדעני המידע וזה מקשה מאוד".

"מה שלמדים מכך הוא שהחלק הכי מסובך בבינה המלאכותית הוא לא הבינה המלאכותית כשלעצמה, אלא המידע. בשנים האחרונות נותרו אגמים אליהם נשפך כל המידע – ומה בסך הכל רצינו? להריץ כל מיני חיזויים על כל המשתמע מכך. זה לא עבד. קיבלנו אגמים נהדרים, התעסקנו רבות בלתחזק אותו אבל את המשמעות שרצינו מהם לא הפקנו", טען.

לדבריו, עצם העלאת המידע לענן לא מובילה לכולם. "כאן נכנסת לתמונה דטה בריקס שעם הכלי . דלטה לייקס מוסיפה שני מוטיבים: ליהנות מהמידע ולשפר את הביצועים. ארגונים זקוקים לאפשרויות הניהול שמציעים הפתרונות שלנו, כי אחרת זה מאוד מורכב ודורש התעסקות בערמות של DevOps – שזאת בכלל לא העבודה של מדען הנתונים. דטה בריקס עוזרת בכך שהיא מושיבה שכבה נוספת של הרצה עם כל הספריות הרלוונטיות שמוגדרות לקלסטר, כדי שהכל יעבוד בצורה מיטבית ומהירה עם Azure", אמר הדס. הוא ציין שהחברה בונה ללקוחות מערכת שמאחדת עבורם את כל מה שהם צריכים לבינה מלאכותית בפלטפורמה אחת.

אביעד פניגשטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות והארכיטקט הראשי של קלאוד ואלי. צילום: נדב כהן יהונתן

אביעד פניגשטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות והארכיטקט הראשי של קלאוד ואלי, דיבר בכנס על בניית יישומים ללא שרת שמתאימים לשימוש ארגוני. "אנחנו מקדמים קוד פתוח על גבי Azure ונותנים מגוון שירותים ללקוחות שלנו כדי ללוות אותם מקצה לקצה על כל פתרון ענני. אבל מה זה בעצם טכנולוגיה ללא שרת (Serverless)? זו טכנולוגיה בה המטרה היא לחסוך בענן את כל הנושא התפעולי. ארגוניפ רוצים לקבל אבסטרקציה של שירות בלי להתעסק באיך נראה השרת שלהם, שהיא תעבוד באופן מלא ובכל קנה מידה שהם צריכים, בהתאמה לרגע נתון ספציפי, ולשלם לפי זה", אמר.

הוא ציין את הצורך לקבל את רמות האבטחה והציות הגבוהות ביותר, בין אם מדובר בארגונים שנדרשת בהם רמה זו או אחרים. "ארגונים רוצים לקבל את רמת האבטחה הזו, בעיקר כשהם לא יודעים בדיוק מה עושה השרת שלהם שמגיע מהענן. Azure מציעה ליבה של שירותים מנותקי שרת, שהעיקרי שבהם הוא Azure Functions, שמאפשר, לצד הרצת הקוד, איזון תהליכים והפעלת מעטפת API משלו", הוסיף פניגשטיין.

אלי אפנגר, ארכיטקט פתרונות בלוקצ'יין במיקרוסופט. צילום: נדב כהן יהונתן

דובר נוסף באירוע היה אלי אפנגר, ארכיטקט פתרונות בלוקצ'יין במיקרוסופט. הוא סיפר שהמטרה של Azure Blockchain היא שהלקוחות יוכלו להשתמש בשירות בלי בכלל לדעת מה זה בלוקצ'יין. "אנחנו הופכים את האמון, שנמצא בבסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין, לדיגיטלי. זה משהו שאפשר לכמת אותו, גם אם זה נשמע מוזר", אמר.

אפנגר ציין כי האמון, גם אם הוא לא נמצא על השולחן בריש גלי, קיים בכל מקום. "זה עובר בכל התהליכים – מרכישת נכס, דרך שרשרת אספקה שתופסת הכי הרבה כותרות בעולם האמון, כי יש הרבה העברת ידיים, כשבכל אחת מהן נדרש אמון, וכן דברים בולטים יותר כמו העברת מניות. כל אלה עוברים דיגיטציה לחיי היום יום הארגוניים", הסביר.

הוא אמר שכיום רואים כיצד טכנולוגיית הבלוקצ'יין נכנסת ליותר ויותר תעשיות עם הרבה מאוד תרחישים. "אפשר ליצור הרבה מנגנונים בהם צריכים לעבור נקודות שבר, כשבכל נקודה יכולה להיווצר בעיה, או שהולכים לעולם הבלוקצ'יין ויוצרים משהו באמצע, מרכזי, שלאף אחד אין בעלות עליו, והוא קיים אצל כולם ויודע לתקן את עצמו – וכך ליצור את האמון", סיכם אפנגר.