"המטרה: לבסס את הדור הבא של תשתיות התקשורת במדינה"

במשרד התקשורת אומרים שהם "עמלים בזמן האחרון בצורה אינטנסיבית על מנת להוציא את העגלה לדרך ולבסס את הדור הבא של התשתיות במדינת ישראל". האם המשרד יצליח לעשות זאת? המנכ"ל, נתי כהן, טוען שכן, ומנמק זאת בדברים שכבר קרו: "בשנה האחרונה התחלנו את הפריסה של הדור החמישי במדינה, אנחנו מצויים בשלהי מכרז התדרים והסיבים האופטיים נפרסים באופן מסיבי. כך שאין סיבה להניח שזה לא יקרה".

כהן דיבר במסגרת פנל שעסק בהשפעות של הטכנולוגיה בעידן הדיגיטלי ברמה הלאומית. הפנל, בהנחיית קרן מרציאנו מחדשות ערוץ 12, היווה חלק מהכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות מידע, שהתקיים לפני ימים אחדים במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה. את הכנס כולו הנחה יו"ר הלשכה, אלי פרנק.

לדברי כהן, "נתוני צריכת התקשורת במדינת ישראל מכפילים את עצמם בכל שנה, כך שאנחנו חייבים להיערך לכך ולהתאים את עצמנו. המהפכה הבאה היא האינטרנט של הדברים המסיבי והמדינה תצטרך להיערך לכך שמכונה תדבר עם מכונה, מה שישנה לחלוטין את אורח החיים שלנו".

הוא הצביע על כך שחברות בינלאומיות מגיעות להשקיע בתשתיות התקשורת בישראל. "הבשורה הגדולה היא שחברות שיפרסו תשתיות דור 5 יתוגמלו בצורה משמעותית. אנחנו, ביחד עם אגף התקציבים ורשות התחרות, מאוד אופטימיים שזה יתרחש", אמר.

שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור

שחר ברכה, ממלא מקום ראש ראש רשות התקשוב הממשלתי, דיבר על התפתחות השירות הדיגיטלי של הממשלה לאזרח. למרות הטענות השונות שמועלות נגדו, "הרשות משנה את השירות של כלל משרדי הממשלה, ואנחנו מקווים שזה יתפשט לכלל המגזר הציבורי, לרבות הרשויות המקומיות", ציין. הוא הוסיף כי "יש לנו מערכת ממשלתית מאוחדת, שמאפשרת למשרדי הממשלה להתמקד בליבת הפעילות שלהם".

עם זאת, ברכה הודה ש-"לא הכל בסדר, אנחנו כל הזמן מחפשים היכן להתייעל. בעוד כחודש יצא דו"ח של ה-OECD, שמראה שאנחנו במקום השני מבחינת השירותים הממשלתיים הדיגיטליים, מעט מאוד אחרי דרום קוריאה".

מרב חורב, סגנית ראשת ישראל דיגיטלית. צילום: ניב קנטור

לעומת זאת, מרב חורב, סגנית ראשת ישראל דיגיטלית, אמרה ש-"הממשלה מתקדמת בתחום הדיגיטל, אבל העולם מתקדם בקצב מהיר יותר. לכן רואים בדירוגים שאו שלא קפצנו בתחום זה או שקפצנו מעט, אלא שהעולם קפץ יותר".

היא ציינה ש-"בישראל דיגיטלית, אנחנו מסתכלים על כלל המגזר הציבורי ועל האוכלוסייה. חמישית מאוכלוסיית ישראל כלל לא נמצאת בדיגיטל – בעיקר בציבור החרדי, במגזר הערבי ובקרב האזרחים הוותיקים. אלה אנשים שלא ישתמשו בדיגיטל ללא מתווך. אנחנו בונים מודלים היברידיים עם מתווך".

ד"ר תומר סימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל. צילום: ניב קנטור

ד"ר תומר סימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל, אמר כי "בשמונה השנים האחרונות ראינו ירידה בכל המדדים, בתחום של ממשלה אלקטרונית ושירותים דיגיטליים לאזרח, אבל השנה יש מגמת שיפור. הממשל הזמין מביא אתו הרבה הזדמנויות. למשל, הוא מאפשר לחזק את החוסן של האוכלוסייה, להנגיש לה את כל המידע הרלוונטי בדיגיטל במצבי חירום".

רפאל פרנקו, ראש מכלול עמידות במערך הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בפנל היה רפאל פרנקו, ראש מכלול עמידות במערך הסייבר הלאומי. הוא ציין כי המערך הגדיר 30 חברות כתשתיות קריטיות, שהמדינה צריכה להגן עליהן בכל מחיר על מנת שתוכלנה לספק שירותים חיוניים למדינה גם בעת חירום, או כשהן עוברות מתקפות סייבר. רמה אחת מתחת יש חברות המוגדרות כתשתיות חיוניות.

לשאלה האם התשתיות מוגנות ברמה מספקת השיב פרנקו כי "כיום, רמת ההגנה היא טובה. המדינה משקיעה את כל המאמצים הביטחוניים והאזרחיים על מנת להבטיח שהתשתיות הקריטיות יעבדו בכל מצב ובכל ניסיון תקיפה. גם התשתיות החיוניות מטופלות, והמצב הולך ומשתפר בזמן האחרון".

לדבריו, "יש עלייה ברמת התעוזה של ההאקרים לבצע מתקפות על תשתיות קריטיות במדינת ישראל, כמו גם ברמת הניסיונות – אבל לא ברמת ההצלחות. יש לישראל עליונות בתחום הסייבר, הן הגנתית והן מודיעינית, והיא משמעותית להגנה גם על המשק האזרחי".

עוד ציין פרנקו כי "בימים האחרונים העלינו לאוויר שורה של מערכות, כולל לניהול סיכונים וסקרי סיכונים בעולמות הדיגיטל והסייבר".

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות. צילום: ניב קנטור

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות, דיבר על ההשפעות של הטרנספורמציה הדיגיטלית שארגונים עוברים על שוק התעסוקה. "אלה באות לידי ביטוי הן ברמה החיובית והן ברמה השלילית", אמר. "בתחום שאנחנו מטפלים בו, הטרנספורמציה הדיגיטלית מביאה אמנם לירידה במספר המועסקים במוקדים של חברות גדולות, אבל מהצד השני, הטכנולוגיה הכניסה לשוק העבודה אוכלוסיות שפחות השתתפו בו בעבר, בעיקר חרדים – ובמשרות איכותיות".