צפירת הרגעה

במהלך שבוע הפסח, עת שבת עיתוננו מכל מלאכה, נתקלתי בעמודים הפנימיים של עיתון הארץ בידיעה שנוגעת לכאורה באתרנו ואולי אף במדורנו זה. אסף שטול-טראורינג, הכתב לענייני מדע בעיתון האמור, פרסם כתבה תחת הכותרת: "אני כותב, משמע אני מחשב…". העיתונאי מנסה לבדוק האם הקיץ הקץ על העיתונות האנושית. או במילים אחרות, האם מחשבים יחליפו עיתונאים.

העילה לכתבה האמורה, כמו גם לטור שלי השבוע, הנה הודעתו של אתר הספורט האמריקני statsheet.com, כי הוא מתחיל לעשות שימוש באלגוריתמים שיחברו אוטומטית כתבות. מודל דומה כבר פותח באוניברסיטה האמריקנית, נורת'ווסטרן. במוסד אקדמי זה מדובר לא רק על חיבור כתבות, אלא גם על בחירת התצלומים הרלוונטיים ושזירת כותרת קולעת.

במבט ראשון אפשר לחשוב, כי מדובר במהפכה, אולם בחינה קצת יותר מיושבת מצביעה כי בעצם כמעט כל הכלים הנחוצים כבר מוכרים ונמצאים בשימוש המוני. אחזור מידע מילולי ו-ויזואלי, ביצוע סטטיסטיקות וניתוחים כמו גם עיבוד של טקסטים, אינם זרים לאף אחד מאיתנו. יחדיו הם מהווים את עיקר הנחוץ להפקת ידיעה על תחרות טניס, כמו גם כדורסל או שחיה.

אפשר לשלוף חיש קל את הסטטיסטיקות אודות תחרויות מן העבר ולקבוע האם המגמה נמשכת או משתנה. מי קלע סלים והיכן זה מעמיד אותו. מה ההיסטוריה של השחקן, בכמה נקנה וכמה עולה לקבוצה כל סל שהבשיל תחת ידיו. אם המשחק היה כנגד קבוצה זרה, אין שום בעיה שהמחשב יתרגם את שנכתב בעיתונות אותה מדינה, אודות אותו משחק ולצרף ניתוח זה לכתבה האוטומטית.

שטול-טראונינג, ניתלה במאמרו באילן גבוה. הוא מזכיר את מבחן אלן טורינג, לקביעת קיומה של בינה מלאכותית. זה קורה כאשר שופט אנושי, מנהל דיאלוג עם אדם מן השורה ובמקביל עם מחשב ולא מצליח לזהות מי הוא מי. הכותב נזקק לכך, הואיל ואתר הספורט הנ"ל הציב לעצמו מטרה שתשעה מכל עשרה קוראים לא יבחינו אם הכתבות נכתבו בידי אדם או נרקמו במוחו הקודח של מחשב.

מה שנכון לגבי עיתונאות ספורט נכון שבעתיים לגבי חדשות הכלכלה. ניתוח מחירי ניירות ערך וסחורות עתידיות, יכולים להוליד כתבות מבריקות, עתירות עובדות ונתונים. תרומתן לציבור הקוראים תהיה גדולה ומיידית. הדבר נכון גם לגבי תחומים נוספים כמו: תאונות דרכים, עבריינות, מזג אוויר, עלילות סלבריטאים, הצבעות בכנסת, ועוד. העמקת יכולות, תוליד הגדלת טווח הנושאים שיכוסו ביעילות.

אני מבחין בשלושה פרמטרים, ששילוב ביניהם מוליד היכולת לסקר נושאים באופן אוטומטי ממוחשב. מדובר במרכזיות הנתונים הסטטיסטיים בסיקור הנושא, ברוטיניות המופעים ובקיומן של מערכות כללים ברורות וחוקי משחק. ככל שבתחום מסוים יתקיימו פרמטרים אלה בעוצמה גדולה יותר, כך יתפח הסיכוי שנמצא בעיתונים ובאתרים ידיעות אודותיו, שייווצרו ללא מגע אדם.

כל זאת כאשר מדובר בידיעות, או מה שנהוג להגדיר ככתבות. אלה נועדו בראש ובראשונה להציג עובדות וליידע בהן את הציבור הרחב. לא כך הדבר באשר לפרשנויות. אלה נועדו לנתח את החדשות, להקנות להן משמעות. לדבר על ההשלכות במעגלי תחומים רחבים. למצוא הקשרים, להסביר מניעים ולנבא את אשר עשוי או עלול להיגרם, בעטין של העובדות.

פרשנות תלויה עד מאוד במי שכותבה, באמונותיו הדתיות והחברתיות ובתפישותיו הפוליטיות. אפילו מצב רוחו או בריאותו עלולים להשפיע. את כל אלה קשה לכמת או לנסח. אולם לא רק המניעים קשים לפיצוח. קשה לא פחות להעריך לאן, בפרשה נסקרת יוליך המאמר. העובדות הן התירוץ ומכאן והלאה קובעת להטוטנות הכותב. הרמה, מידת העניין והחידוש, גודל ההפתעה, משתנים מידי טור.

על כל אלה, לא סביר להניח שאת מלאכת כתיבת הפרשנות, ניתן יהיה לבצע באמצעות אלגוריתם. לפחות לא בטווח הבינוני. הואיל וטורנו זה, הנו מצע פרשנות צרוף, העוסק במגוון גדול של נושאים, נראה כי לפחות מדאגת הקיום למדורי, אני משוחרר.