האם אנחנו באמת מדינת החדשנות?

במאה ה-21 החדשנות היא במרכז תשומת הלב של המדיניות הכלכלית של כל המדינות המפותחות והמתפתחות. עידן התיעוש נשאר מאחור, כשאת המרוץ מובילות חברות יזמיות ממוקדות וטכנולוגיות.

מדד החדשנות השנתי שפרסמה בלומברג לשנת 2019 מדגיש את עשר המדינות החדשניות ביותר מתוך 60 מדינות מובילות שנבדקו, לפי שבעה מדדים משוקללים, ששימשו לדירוג המתמודדים ובהם: פטנטים, כמות החוקרים, חינוך, מו"פ, היקף חברות ההיי-טק ועוד.

התוצאות עבור ישראל חיוביות מאוד. ישראל דורגה במקום החמישי, כאשר לפניה דרום קוריאה במקום הראשון, ואחריה גרמניה, פינלנד ושוויץ. ישראל עוברת בדירוג את יפן, שדורגה תשיעית, ואת ארה"ב, שדורגה שמינית. אז האם לפתוח את בקבוקי השמפניה? ממש לא.

מניתוח מעמיק של המחקר ניתן לראות שינוי משמעותי, שהחל בשנת 2019 וצפוי לגדול בשנתיים הקרובות. רוב המדינות המפותחות הבינו שזהו התהליך המכריע שמתרחש כיום בעולם. כפי שאמר טום אורליק, מהכלכלנים המובילים של בלומברג: "הקרב על השליטה בכלכלה העולמית במאה ה-21 ינוצח ויאבד על השליטה בטכנולוגיות חדשניות". ניתן לראות את ההשקעה האדירה של המדינות סביבנו, כגון גרמניה, יפן, קוריאה, וארה"ב על מנת למשוך אליהן את הידע והמוחות של החוקרים במגוון דרכים, שיוצרות מלכודת דבש לחדשנות העולמית.

מלכודת הדבש כוללת, בין היתר, מגוון הטבות ושירותים שהמדינה מסבסדת ומעניקה לחברות הטכנולוגיה המקומיות והזרות על מנת למשוך אותן. בין היתר ניתן לראות כי כל המדינות מעניקות מענקי השקעה, מקימות חממות "אקסלרטורים" ואזורי פיתוח מיוחדים בסבסוד ובמימון המדינה, השקעה במחקרים מעשיים, תמיכה ושילוב תוכניות למגזר העסקי יחד עם האוניברסיטאות והאקדמיה, הקמת אזורי תעשייה מיוחדים, הכוללים, בין היתר, פטור מארנונה, מימון הקמת תשתיות מפעל, סבסוד העסקת עובדים מקומיים והקלות להשקעות זרות.

אחד הגורמים המכריעים למשיכת ידע, חדשנות וטכנולוגיה למדינות המערביות המתחרות בישראל הוא הטבות המס המשמעותיות הניתנות כבר היום במגוון מגזרים באירופה, באסיה ובארה"ב – החל מהטבות מס לרישום פטנטים, IP, קניין רוחני וידע במגוון צורות במדינות אלו, ועד הטבות מס אישיות משמעותיות שהמדינות המתחרות מרעיפות על חוקרים, מדענים ואנשי פיתוח, שיבצעו רילוקיישן ויעברו לעבוד ולפתח במדינות אלו מתוך מטרה לפתח חדשנות מקורית אצלם.

ישראל הייתה עד היום במצב טוב יחסית, אולם בשנתיים האחרונות אנחנו מוצאים שישראל בפיגור הולך וגדל. זאת בעקבות חקיקה מקומית מיטיבה בחלק גדול ממדינות אירופה, ששמו להן למטרה עליונה למשוך את הידע והטכנולוגיה אליהן. בראש הרשימה ניתן למצוא היום את הולנד, אירלנד וצרפת כמובילות בתוכניות משמעותיות למשיכת הידע. בנוסף, מדינות מזרח אירופה מציעות מחירים נמוכים וגמישות, ומדינות אקזוטיות כגון מלטה שמנהיגות משטרים נוחים להקמת חברות וניהולן.

למשל, לחברות שמרכז עיסוקן הוא טכנולוגיות בלוקצ'יין וקריפטוגרפיה ימצאו במלטה מקום מעולה להקמה וניהול של החברות שלהם. מלטה חוקקה חוקים המעודדים ומיועדים במיוחד לתחום הבלוקצ'יין, וזאת בניגוד לישראל, שנמצאת בפיגור משמעותי. לחברות אלו החיסכון יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בשנה, בהתאם להיקף הפעילות המתוכנן להן.

הולנד הודיעה על רשימת הטבות מיסוי אישיות שהיא תעניק למומחים מיוחדים שיבצעו רילוקיישן למדינה. הטובות אלו יכולות להביא את המומחים לכך שיחסכו אלפי שקלים בחודש בעקבות הורדת המיסוי האישי שלהם.

ישראל היא מדינה קטנה עם שוק קטן, אך מנגד עם הרבה ידע ויכולות. בעולם המודרני חסר הגבולות רצוי לפתח שיתופי פעולה, בעיקר בתחום החדשנות והטכנולוגיה, החל מחברות ועד מדינות.

על מנת להצליח לעשות זאת ועדיין למשוך את הידע ובהמשך את הרווח והתשואה לישראל, יש לעשות זאת במחשבה תחילה ועם תכנון אסטרטגי נכון יחד עם הקצאת משאבים מתאימים.

אנו עלולים למצוא את עצמנו מופשטים מהנכסים שלנו או מוכרים אותם החוצה במסגרת "העזרה שלנו למתחרים", וכך – ממדינה מובילה עם משאבים מוגבלים נמצא את עצמנו נדחקים לתחתית הרשימה מול מדינות, שאולי התעוררו מאוחר, אבל כוחן הכלכלי גדול הרבה יותר משלנו.

אנו יכולים לסייע לחברות לבחון ולהתאים את האסטרטגיה הפנימית שלהן על מנת לנצל באופן מיטבי את האפשרויות העומדות בפניהן בארץ ובעולם.

אולם מומלץ כי מקבלי ההחלטות, ובראשם ראש הממשלה וכנסת ישראל יאמצו את הגישה של מדינות אירופה ויחליטו על מדיניות כוללת, שתרתום את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לטובת המשימה הלאומית הזאת.

אין צורך להמציא את הגלגל, ניתן להתחיל ולבחון מה המתחרים עושים ובהתאם לייצר את האסטרטגיה הישראלית לשימור הידע, החל מהטבות מס למשקיעים, הקמת תשתיות תומכות במפעלים וחברות טכנולוגיה, וסל של הטבות מס בינלאומיות כפי שתיארנו לעיל.

כמדינת החדשנות ניתן גם להמציא הטבות ומנגנוני משיכה שהמתחרים לא חשבו עליהם, כגון הקמת מסלולי הכשרה בתוך מערכת החינוך החל מהגיל הרך ועד לתיכון, על מנת לסייע בהמשכיות הדור הבא בתחום, דבר שיאפשר לחברות למצוא בישראל את משאבי ההון האנושי הנדרש.

הכותב הוא יו"ר אוריין ישראל.