"לבינה המלאכותית תהיה השפעה מכרעת על מערכת החינוך"

"הבינה המלאכותית היא דבר יסודי במהפכה הדיגיטלית, והיא נמצאת בכל התחומים ובכל המגזרים. היא תהיה הגורם שיבדיל בין ארגונים שיפרחו לכאלה שייעלמו. בשנים האחרונות, הרבה ארגונים לא ידעו לעשות את הטרנספורמציה ונעלמו או נעלמים ברגעים אלה. לעומת זאת, ארגונים שאימצו אותה נהנים משגשוג. בהתאם, אם מערכת החינוך תאמץ את הבינה המלאכותית, היא תשפיע עליה השפעה מכרעת – לטובה", כך אמר ערן גופר, מנהל מגזר החינוך במיקרוסופט ישראל.

גופר דיבר בכנס החינוך והטכנולוגיה השנתי Edutexpo של אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שהתקיים היום (ג'), באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מומחי חינוך וטכנולוגיה. מנחה הכנס היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, והשנה הושם בו דגש על החינוך המיוחד. תאריך האירוע נקבע להיום מאחר שזהו יום השוויון לאנשים עם מוגבלות.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדברי גופר, "הבינה המלאכותית תאפשר למורה להיות פרודוקטיבי יותר. תפקידו עבר מאחד שצריך לדעת הכל למאפשר לתלמידים להתקדם, ללמוד ולפרוח באמצעות היכולות הטכנולוגיות. בנוסף, הבינה המלאכותית תאפשר לתלמידים להיות יותר מעורבים ומתעניינים, כי הם ייתקלו בטכנולוגיות שהם מכירים – בהתאמה לעולם הפדגוגי. היא תביא לשיפור בהישגים הפדגוגיים".

הוא העלה את השאלה שנשאלת מאז שהטכנולוגיה בעולם החינוך התחילה להיכנס לחיינו: האם היא תחליף את המורים? לדבריו, "התשובה לכך היא: חד משמעית לא. הטכנולוגיה תהפוך, וכבר הופכת, לחלק מהפדגוגיה, והמורה חייב להוביל אותה".

למידה בעזרת מיינקראפט

גופר שיתף את שומעיו בפעילות של מיקרוסופט ישראל בעולם החינוך. "השאלה היא איך משלבים במערכת החינוך יכולות כמו ניתוח תמונה ושפה, לימודי מכונה ואינטרנט של הדברים. התשובה היא בדמוקרטיזציה של הבינה המלאכותית – בהנגשה שלה דרך הקניית מיומנויות לתלמידים ומתן האפשרות להתנסות. זאת, לצד הכשרה של המורים", אמר.

"תוך שאנחנו רואים זאת, התחלנו להציע לתלמידים וסטודנטים ארבעה מסלולים עיקריים: למידת תכנות וקוד דרך משחק, בעזרת גרסת החינוך של המשחק מיינקראפט; איתור וניתוח מידע בתחומי מדעי הרוח הדיגיטליים; רובוטיקה ואינטרנט של הדברים; ופיתוח אפליקציות והנדסת תוכנה", אמר גופר.

פרויקט נוסף שמתבצע בשיתוף מיקרוסופט ושגופר ציין אותו הוא כזה שרותם את הטכנולוגיה לעזרת הזיכרון ההיסטורי של מדינת ישראל. מדובר בפרויקט שבו משתפת החברה פעולה עם ארכיון דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, ובמסגרתו היא מבצעת סריקות של מכתבים, מסמכים, תמונות ובעתיד הקרוב גם סרטוני וידיאו, מעלה אותם לענן שלה ומפעילה עליהם יכולות של בינה מלאכותית, כמו קריאת טקסט ו-וידיאו.

רז דרבי, מנכ"ל מפעיל. צילום: ניב קנטור

רז דרבי, מנכ"ל מפעיל, דיבר על החברה ואמר כי היא "משקיעה הרבה בטכנולוגיה בחינוך, בעיקר בתחום התלת ממד. בבתי הספר לא יודעים איך לגשת לנושא, ואנחנו מסייעים להם בכך, גורמים שהמדפסת לא תעמוד שם כפיל לבן".

אחריו עלה לבמה אורי גרויא מבית הספר הריאלי בחיפה, ששם זרקור על החדשנות במוסד החינוכי הוותיק, באמצעות הפתרונות של מפעיל. יחד עם תלמידה בכיתה ח', הוא הציג פרויקטים במקצועות כגון פיזיקה ורובוטיקה, שבוצעו בעזרת הדפסות תלת ממד. בין הפיתוחים שביצעו התלמידים היו משחק שמסביר מה זו אנרגיה קינטית וגינה חכמה, שהתוכנה משקה אותה מתי שצריך, על פי מפלס המים ומידת הלחות באדמה.

אורי גרויא, בית הספר הריאלי בחיפה. צילום: ניב קנטור

גרויא ציין כי קדם לכך תהליך של שינוי בתרבות הארגונית בבתי הספר, כדי להקל על התלמידים ובפרט על הסגל לקבל את הטמעת התלת ממד. "מדפסות תלת ממד יהיו חלק בלתי נפרד מחיינו ולכן, הן צריכות להיות חלק ממערכת החינוך. האתגר הוא איך להכניס את התלת ממד למערכת", אמר. "לא פשוט לעמוד מול מורים ולשכנע אותם שזה מה שצריך, אבל זה בהחלט אפשרי. הרעיון הוא להדגיש בפניהם שמדובר בחוויה".

ומה באשר לתלמידים? לדברי גרויא, "אנחנו מקנים להם את המיומנויות בתלת ממד בהתאם לשכבות הגיל שלהם – מהיסודי ועד לתיכון. בתהליך הזה הם לומדים לעבוד בצוותים, להשתמש במכשירי מדידה, לתכנן מראש, ליצור מוצר ולחשוב בתלת ממד. תלמידים שניגשים לבצע פרויקט שכזה, ובכלל, הם חדורי מטרה, ועל הדרך מקבלים מאתנו את הכלים להתמודד עם אתגרים עתידיים כלליים ושל המקצוע שאותו הם לומדים באופן ספציפי".