אזלו כתובות ה-IPv4 למרחב האירופי והמזרח התיכון
ארגון RIPE, המנהל את מרשם כתובות ה-IP שהוקצו לאירופה (וישראל במסגרתה) הודיע, כי מעתה יקצה כתובות בפרוטוקול IPv4 ממלאי מוגבל של כתובות ממוחזרות – של אתרים שנסגרו למשל ● איגוד האינטרנט, המנהל את מרשם הכתובות בישראל: "ארגונים חייבים לגבש תהליכי מעבר מסודרים לכתובות IP בפרוטוקול החדש, IPv6, אחרת יישארו ללא משאבים לפעילותם באינטרנט"
ארגון RIPE, הארגון המנהל את כתובות ה-IP של המרחב האירופי (וישראל בתוכו), הודיע השבוע, כי ביצע את ההקצאה האחרונה של קבוצות של 1024 כתובות IP בפרוטוקול IPv4, מתוך אלה שנותרו במאגר שהוקצה לאירופה. המשמעות היא, שכעת לא נותרו עוד כתובות IPv4 פנויות להקצאה. בארגון ציינו, כי בשורה זו איננה מפתיעה, שכן המחסור בכתובות IPv4 זמינות הינו צפוי וידוע, וכי קהילת האינטרנט ו-RIPE נערכו למצב מזה זמן.
רשת האינטרנט מבוססת על פרוטוקול טכנולוגי של תקשורת בין מחשבים. לכל מחשב או ציוד קצה שמחובר לאינטרנט יש כתובת מספרית ייחודית, הידועה בשם כתובת IP. כתובת זו משמשת לצורך ניתוב המידע מהשולח למקבל בין התקני הקצה השונים – מחשב, טלפון נייד, מכשיר IoT וכדומה. הפרוטוקול הטכנולוגי הרווח והנפוץ כיום בשימוש הינו מגירסה 4 ונקרא IPv4. על בסיסו ניתן להקצות כתובות IP לכ-4.3 מיליארד מחשבים וציודי קצה ייחודיים שיחוברו לאינטרנט.
כמות ציוד הקצה המחובר לאינטרנט כבר היום עולה על כמות הכתובות הייחודיות הקיימות בפרוטוקול IPv4, ונוצר מחסור קשה בכתובות IP, שחונק את התפתחות האינטרנט והתחרותיות בשוק, וכן פוגע בחוויית השירות של המשתמשים השונים.
כבר בשנות ה-90 זוהה הפער הזה, והחלו בפיתוחו של פרוטוקול חדש – IPv6, שאמור לפתור, בין היתר, את המחסור הצפוי שזוהה במאגר כתובות ה-IP בגירסה 4. במסגרת הפרוטוקול החדש ניתן להקצות כ-340 טריליון טריליון טריליון כתובות אינטרנט ייחודיות, והוא זמין ליישום מאמצע שנות ה-2000 – ואולם היקף וקצב האימוץ, הדורש היערכות מצד ספקי תשתית האינטרנט וספקי השירות – אינם גבוהים דיים.
לפי הודעת RIPE, הארגון ימשיך להקצות כתובות IPv4 בכמות מוגבלת, בעיקר תוך שימוש בכתובות שיוחזרו למאגר על ידי ארגונים שחדלו מפעילות, מחשבונות שרשם האינטרנט המקומי (LIR) שלהם נסגר, או מרשתות שיוותרו על כתובות כי אינן זקוקות להן יותר. אולם כתובות אלה יוקצו על פי רשימת המתנה חדשה הפועלת כעת ומספרן מוגבל ביותר.
גם בישראל בעיית המחסור בכתובות IPv4 ידועה ומוכרת. איגוד האינטרנט הישראלי הכין לפני כשנה דו"ח מפורט בנושא, שהוצג בדיונים שהתקיימו יחד עם השחקנים המרכזיים בשוק. בדיונים השתתפו, בין היתר, נציגי ICANN ו-RIPE וכן מרבית הנוגעים בדבר בישראל, לרבות משרד התקשורת. כמו כן התקיים דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת. במהלך הדיונים הכריז מנכ"ל משרד התקשורת על אימוץ מרבית המסקנות בדו"ח והצבת יעדים להטמעת פרוטוקול IPv6 כיעד לאומי. כמו כן, הוא הכריז על קידום תוכנית רב-שנתית בהובלת המשרד וכל הגופים הרלוונטיים, כך שבשנת 2021, 40% מהתעבורה תעבור דרך הפרוטוקול החדש. בעקבות ההמלצות של מסמך המדיניות שכתב איגוד האינטרנט בנושא, ישנה כיום הכרה מצד מרבית השחקנים במשק בצורך החיוני להטמיע פרוטוקול IPv6 בישראל ולהמשיך בחיזוק יסודות יציבים לאינטרנט בישראל.
עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, ציין, כי "חשוב להבין שהמסר של ארגון RIPE הוא נורת אזהרה אמיתית: עיכוב בפריסה רחבת היקף של מערך כתובות IPv6 יאלץ אותנו להתמודד עם אתגר מיותר, שמגביל ומסכן את צמיחתו העתידית של האינטרנט. זה לא יקרה בגלל מחסור במהנדסי רשת מיומנים, בהשקעות או בציוד טכני, אלא בגלל מחסור במזהי רשת ייחודיים. מדינת ישראל חייבת להתייחס לנושא ברצינות רבה ועל בעלי העניין למלא את חלקם ולתמוך בהפצת IPv6 בישראל. הרגולציה של משרד התקשורת אינה מספקת לצורך מעבר ל-IPv6, ויש לנקוט בצעדים משמעותיים נוספים, בהם קידום הנושא באמצעות רכש ממשלתי, שידוע בעולם כזרז משמעותי במעבר ל-IPv6".
תגובות
(0)