הסטארט-אפים עולים על הבימה הגדולה בעולם – ברודוויי

עולם התיאטרון מביא אתו הרבה חוויות – מילוליות, ויזואליות וכדומה. אלא שהחוויות האלה לא מסתכמות רק במשחק מצוין או בימוי טוב, כי אם גם בטכנולוגיה. ובכלל, כוונתי היא לא רק למה שנחווה על הבמה, אלא לכל התהליך – מקניית הכרטיסים, עבור להגעה לאולם וכמובן, להצגה עצמה. לכל זה מסייעים הפיתוחים החדשניים, ויכולים לסייע עוד יותר. רבים מאלה שמגיעים לברודוויי או לווסט אנד, וגם לתיאטראות שלנו, יכולים להבחין בהשקעה של מוסדות התרבות בטכנולוגיה, אבל גם בכך שהיה טוב לו הם היו משקיעים בה עוד.

שוק הטכנולוגיה לעולם התרבות והבידור הוא לא גדול כמו הפינטק, הסייבר או תחומים נפוצים אחרים, אבל הוא בהחלט קיים. יותר ויותר יזמים מבינים את הפוטנציאל שיש בשוק הזה, ויותר ויותר משקיעים מסתכלים על אפשרויות ההשקעה. אחת מהחברות שפועלות בצומת שבין שני הדברים שהזכרתי היא שוברט. אם השם הזה נשמע לכם מוכר, בפרט בהקשר התרבותי – אז לא, אין קשר למלחין הקלאסי.

לשוברט יש את מספר התיאטראות הרב ביותר מבין כל החברות שפועלות בתחום בברודוויי. היא החלה כחברה מסורתית עוד בראשית המאה הקודמת, אבל השכילה להבין את התמורות הטכנולוגיות ואת האפשרויות שכתבתי עליהן קודם. כחלק מזה, היא הקימה אקסלרטור לחברות טכנולוגיה בתחום. קייל רייט, מנהל האקסלרטור, הגיע באחרונה לביקור בארץ, על מנת לבחון מה יש לאומת הסטארט-אפ להציע לעולם התרבות.

"יש בתעשיית הבידור והתרבות פחות מדי טכנולוגיות"

שוק התיאטראות בארצות הברית הוא בעל היקף גדול, עם מכירות של כ-60 מיליארד דולר בשנה. מכאן ניתן להבין שיש לטכנולוגיות בתחום פוטנציאל רב. התכנית של שוברט "יוצרת תשתית ואקו-סיסטם למופעי ברודוויי ולמפיקים מחד, וליזמים ולסטארט-אפים מאידך, שתהיה גישה לעולם הטכנולוגי ליזמים שאוהבים תיאטרון – ולהפך. אנחנו מאמינים בשילוב של אנשים, תהליכים וטכנולוגיה", אמר רייט לאנשים ומחשבים.

"אנחנו משקיעים בחברות טכנולוגיה ומייעצים להן איך להצליח בעולם התרבות והבידור", ציין. "יש בתעשייה הזאת פחות מדי טכנולוגיות, ואחת הסיבות לכך היא שלא קל להיכנס אליה. אנחנו מאפשרים לחברות צעירות לעשות זאת, כולל לנסות את הטכנולוגיות שלהן באולמות התיאטרון".

לדבריו, "הבנו שלא מספיק שנשלם כסף ונקווה שהפיתוח של המיזם שאנחנו משקיעים בו יעבוד, ושעלינו להיות שותף ויועץ אסטרטגי, להשקיע אבל גם לאפשר לחברות להיטמע בתעשיית הבידור. אנחנו עושים זאת באמצעות הניסיון שלנו, מאגר המידע שאנחנו מחזיקים ומחלקים אתם, שמאפשר להם לבצע בדיקות היתכנות טובות יותר, ומנטורים שחציים אנשי טכנולוגיה והחצי האחר הם אנשי נדל"ן, במאים, מפיקים ועוד תחומים שאינם טכנולוגיים".

שוברט הוא כיום האקסלרטור היחיד בברודוויי, וסכום ההשקעה שהוא מציע לחברות עומד על מינימום של 140 אלף דולר. בשלב הזה אנשיו מתמקדים בניו-יורק, אם כי ייתכן שבעתיד הם יתרחבו לבירות תיאטרון נוספות כמו הווסט אנד בלונדון. "אין לנו תכניות מיוחדות בהקשר זה, אבל זה אפשרי", ציין רייט. הוא אמר שהתכנית לא מתמקדת בטכנולוגיה ספציפית, "כי עולם הבידור והתרבות זקוק להרבה טכנולוגיות. כך, למשל, השקענו בחברות בתחומים כמו בלוקצ'יין, מציאות וירטואלית ומציאות רבודה, אבל אנחנו פתוחים גם לסטארט-אפים בעולמות אחרים".

תעשיית התרבות היא תעשייה שמרנית? צריך לשכנע אותה שעליה לאמץ טכנולוגיות?
"זה לא לשכנע את התיאטראות לאמץ טכנולוגיות, אלא להראות להם שזה עובד ושזה לא מהווה סיכון לעסק שלהם. חברות חייבות לדעת איך הן נכנסות לעולם הבידור ומראות ללקוחות הפוטנציאליים שלהן שהפיתוחים שהן מציעות עובדים, כדי שהם יראו אותן כהזדמנות ולא כסיכון".

קייל רייט, מנהל האקסלרטור של שוברט. צילום: יח"צ

"אני מתרשם מהתשוקה והידע של החברות הישראליות"

הביקור של רייט הוא לא הקשר הראשון של שוברט עם ישראל: החברה כבר השקיעה לפני כשנה וחצי בגאלה פרו, חברה תוצרת כחול לבן שפיתחה מערכת שמנגישה ומתרגמת מופעים, סרטים והצגות בזמן אמת עבור בעלי מוגבלות או דוברי שפות שאינן שפת ההצגה. בביקורו חיפש רייט הזדמנויות השקעה נוספות.

רייט ציין כי "אנחנו אוהבים את הטכנולוגיות הישראליות ומחפשים כאן הזדמנויות לתעשיית הבידור והתרבות. אני מתרשם מהתשוקה ומהידע של החברות הישראליות שאני עובד אתן. בניסיון המוגבל שלי, הפוקוס של הישראלים הוא בכלכלה, איך להניב הכנסות ורווחים".

לסיכום, הוא אמר כי "בימינו, בכל מופע שעולה על הבמה יש טכנולוגיה, התיאטראות רוצים להפתיע את הקהל באמצעותה. אלא שהטכנולוגיה היא לא הנקודה במופע, כי אם עזר לו. היא תומכת במוצר, בסיפור סיפורים נפלאים. היא לא זאת שקובעת אם ההצגה היא טובה או רעה, כי בסופו של דבר, גם אם תהיה בה כל הטכנולוגיה בעולם, אבל השחקנים יהיו לא טובים – ההצגה תהיה גרועה".

קייל רייט היה אורח של חממת טכנוארט.