כך מסייע ה-IT לצה"ל להילחם במחבלים כמו אבו אל-עטא

מבט על טפח מיכולות המחשוב הצה"לי, ובמסגרתו אגף התקשוב, שמסייעות להעלאת מחבלים השמימה ולהילחם טוב יותר במבקשי רעתנו מארגוני הטרור

צה"ל מסכם 2020 טכנולוגית במיוחד

סיבוב הלחימה הנוכחי, שהביא לעשרות רקטות על יישובי ישראל ולתגובה צה"לית, החל בחיסולו הבוקר (ג') של בכיר הג'יהאד האסלאמי בעזה, בהאא' אבו אל-עטא, שהוגדר על ידי צה"ל "פצצה מתקתקת". אל-עטא, שצה"ל הפציץ את ביתו שבשכונת סג'עייה, והרג גם את אשתו, מצטרף לשורת "שאהידים", של-IT הצה"לי היה חלק בקירובם השמימה.

את פרטי המבצע אי אפשר לספר, אולם זה המקום לעמוד על טפח מיכולותיו של המחשוב של צה"ל, שעוזר לו לממש את יעדיו ומבצעיו. הפעילות הטכנולוגית הצבאית מתיישבת עם אמירתו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, עם כניסתו לתפקיד, שלפיה הוא "מתחייב להעמיד צבא קטלני, יעיל וחדשני".

החדשנות הצה"לית לא החלה עם כניסתו של כוכבי לתפקיד, וסקירה היסטורית יכולה להפליג אחורה ליחידות השונות שפיתחו ומפתחות את הטכנולוגיות שמשמשות את צה"ל (ולפניו). כיום, בראש הגופים האלה עומד אגף התקשוב, או, בשמו המלא, אגף התקשוב וההגנה בסייבר. האגף הוקם ב-3.3.2003, והיה השלב הראשון באיגום משאבי המחשוב הצה"ליים, על מנת לממש את התפיסה שלפיה השלם גדול מסך חלקיו. כך, משמש ראש האגף כבעל סמכות, אחריות ומשאבים להובלה של השינוי הדיגיטלי בצה"ל, והוא מעין מנהל הדיגיטל – Chief Digital Officer – של הצבא.

תא"ל זיו אבטליון, ראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב בצה''ל. צילום: דובר צה"ל

תא"ל זיו אבטליון, ראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב בצה"ל. צילום: דובר צה"ל

כחלק מהובלת המהפכה הדיגיטלית בצה"ל, בתחילת השנה הוקמה באגף התקשוב מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. מדובר בתכנית רב זרועית שמשלבת גורמים מבצעיים וטכנולוגיים, במטרה להוביל את צה"ל להיות ארגון חדשני, דיגיטלי ומבוסס מידע, וככזה – להשפיע על התהליכים המבצעיים ולהעצים את הקטלניות והאפקטיביות של הצבא. הבסיס לטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל הוא תכנית "האינטרנט המבצעי" – מרחב דיגיטלי מבצעי, משותף, אמין ומאובטח מהקצה הטקטי ועד למפקדות הראשיות, המאפשר פעולה רשתית, מבוססת היתוך ומיצוי מידע בכל מקום ובזמן הרלוונטי. הפלטפורמה הטכנולוגית מאפשרת תהליכים רב זרועיים מתקדמים ומוגנים, לטובת העצמת האפקטיביות המבצעית.

בנייר עמדה שצה"ל הנפיק נכתב כי "הקמת מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית הינה אחת ההחלטות המרכזיות של התכנית הרב שנתית 'תנופה'". "הרשתיות", הסבירו בצבא, "היא המאפשר המרכזי לשיתוף הפעולה בין כלל הזרועות והאמצעים בשדה הקרב. כולם מחוברים לכולם, ומתפקדים על בסיס מרחב רשתי משותף".

השינוי כולל כמה היבטים: אינטרנט מבצעי, שמביא לתהליכים צה"ליים, מבצעיים, מהירים ואיכותיים להעצמת הקטלניות של צה"ל; שיפור בפן הטכנולוגי של מערך האש והעלאת אמינות התהליך, הקצב, הספיקה ואיכות המטרות של הצבא; שיקוף קצב השמדת האויב בזמן אמת; קיצור זמנים על ידי תכנון מטרות ממוכן חצי אוטומטי; ויותר מודיעין מונגש לכוחות המתמרנים בזמן אמת, לטובת שיפור בקבלת ההחלטות. עוד יביא השינוי לכך שניתן יהיה לראות את הכוחות המתמרנים מכל מקום, להנגשת מקורות חוזי רב זרועיים לכוחות המתמרנים ותאי תקיפת אש במפקדות, לשיח מבצעי רב זרועי משותף, המתאפשר בזכות ניידות המידע, לרבות מידע חזותי, ולשיפור ביעילות הקצאת האש.

מהפכת הדיגיטל והמידע – בין הזרזים להשתנות של צה"ל

כשנכנס רא"ל כוכבי לתפקידו, הוא הגדיר את מהפכת הדיגיטל והמידע כאחד הנושאים המרכזיים בהשתנותו של צה"ל וכמרכיב חשוב בהעצמת הקטלניות שלו בשדה הקרב המודרני.

בינואר השנה אמר תא"ל זיו אבטליון, ראש המנהלת, שנכנס לתפקידו בשבוע שעבר, כי "שינויים שונים שקורים בעולם, ביניהם שינויים טכנולוגיים ושינויים בזהות, אופי ויכולות האויבים, גרמו לנו לשנות את הדרכים שבהן אנחנו פועלים. בעזרת חדשנות ו-IT, אנחנו מביאים את העתיד לכאן ועכשיו".

הוא ציין ש-"אחד השינויים בשדה הקרב מצוי במעבר מהפיזי לקינטי. בעולם הפיזי הגענו לתקרת זכוכית, ואנחנו עוברים למרחב הקיברנטי ולסייבר. יתרוננו בשדה הקרב הוא שיש לנו כוח אש יותר מדויק, יכולת זיהוי מהירה, אמצעים וטווחי עבודה. מנגד, גם האויב מבין זאת, ויש לו יכולות חדשות, בתת קרקע, קרוב לקרקע ובקרקע". תא"ל אבטליון אמר כי בעולם הדיגיטלי "יש יתרונות לנו ולהם – בסביבות החדשות. המהפכה התעשייתית הרביעית כוללת מיכון מתקדם, בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים ושינויים בחומרה חזקה, אבל השינויים המשמעותיים הם בתוכנה".

לזרז את הגעת ה-"שאהידים" לעננים

השינויים שאותם עובר הצבא נועדו לשפר את האפקטיביות המבצעית של יחידותיו, ובשפה עדינה פחות, לקצר את משך הזמן של Sensor2Shooter – בין המועד שבו אויב "שאהיד" מזוהה על ידי חיישן כלשהו ועד לזמן שהוא נורה, נאסף אל אבותיו ומגיע לעננים. כך, הכוחות המבצעיים יכולים להיות יותר אפקטיביים ויותר קטלניים: כולם יודעים איפה כולם, כולם יודעים איפה האויב – ואז מחליטים מי פוגע בו, תוך קיצור לוחות הזמנים.

התפיסה מומשה בלחימה במבצע צוק איתן: הלקחים ממלחמת לבנון השנייה הופקו ובאו לידי ביטוי בלחימה מבוססת IT, שבמסגרתה נוצרה שפה משותפת בין הטוראי לטייס בכל הממדים – קרקע, ים, אוויר, תקשורת זרועית ותקשורת בין זרועית. כך, סגירת מעגל האש הייתה מהירה יותר, עם יכולת להביא מודיעין מכל מיני מקומות – והכל בזמן אמת. באופן זה, בסופו של דבר, מגיע מודיעין איכותי יותר, מהר יותר – ללוחם ולשולחן המפקד.

המקרה של "צבא פינלנד" ופעיל החיזבאללה

בדצמבר 2015 חוסל פעיל החיזבאללה סמיר קונטאר, שהשתתף בפיגוע בנהריה ב-1979, בו נרצחו בני משפחת הרן ושני שוטרים. לאחר החיסול אמר השר יובל שטייניץ כי "לא אצטער. הוא היה אדם מנוול. יכול להיות ששירותי המודיעין של פינלנד פעלו כאן ועשו עבודה טובה".

למערך התקשוב של "צבא פינלנד", ניתן להעריך, היה חלק מרכזי בחיסולו של קונטאר. התקשוב היה הגוף המשלב, המתכלל והמתזמר של היחידות השונות בצבא סקנדינבי זה, וביניהן חיל האוויר וגורמי מודיעין.

סמיר קונטאר. צילום: ויקיפדיה

סמיר קונטאר. צילום: ויקיפדיה

על מנת לחסל את קונטאר, נדרש היה לדעת את מיקומו. לצורך כך, נדרש מעקב אלקטרוני – אם אחר ההתנהלות שלו בעולם הקיברנטי ואם יירוט של השיחות שלו, בין שבוצעו בטלפונים ניידים לשימוש חד פעמי ובין שבוצעו בטלפונים בעלי יכולות הצפנה, או מבוססי תקשורת לוויין. נראה כי המקבילה הפינלנדית של ה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, עקבה אחרי טביעות האצבע הדיגיטליות שאותן הותיר קונטאר – בסלולר או במחשב. עוד יש להניח כי בחילות האוויר והמודיעין של צבא פינלנד נבנתה, במשותף, תשתית טכנולוגית הממכנת את תהליך ניהול ותכנון המטרות. אלה מאופיינות במורכבות גבוהה מאוד ודורשות מיומנויות ייחודיות לשם תכנונן.

המערכת שאותה בנה צבא פינלנד מגדירה שפה משותפת ממוכנת בין המודיעין, יצרן המידע, לבין חיל האוויר, שעושה בו שימוש מבצעי. כך, נוצר תהליך ארגוני מורכב, שכולל מגוון רחב של ממדים. יש לשער כי במסגרת אותו פרויקט פיני פותח אלגוריתם יחיד מסוגו, שמייעל את תהליך תכנון התקיפות. הצגה חזותית של התכנונים האופציונליים מאפשרת למשתמש המומחה להחליט מיד על חלופה מועדפת – ומיד להוציאה לפועל.

יכולות לחיזוי צופה פני עתיד

סביר להניח שהכניסה של צבא פינלנד לעולם הביג דטה הניבה לו תובנות חדשות, בזמן אמת, על מגוון יעדים פוטנציאליים. אנשי ה-IT הפינים הבינו שהם נדרשים להיכנס לתחום על מנת לדעת דפוסי פעולה ותבניות נסתרות של אויביהם. הם עשו זאת, בין השאר, בעזרת בינה מלאכותית ולימוד מכונה.

כך, התקדם הצבא מהמדינה הסקנדינבית ועשה מסע בעולם ה-BI, שלקח אותו מה-BI המסורתי, שעוסק בדו"חות וניתוח העבר, והפך אותו לארגון שעושה בינה אוטומטית, עם למידה מתקדמת ויכולות לניתוח צופה פני עתיד. הוא נכנס לעולמות שעד לא מכבר הוא היה בהם מעין עיוור. בצבא פינלנד הבינו כי הם צריכים לצלול לעומק, על מנת לקבל יכולות ותובנות שלא היו להם בעבר. מהר מאוד הם הגיעו לתובנות מעניינות, עם ערכים מבצעיים ומודיעיניים שהם מכפלה בריבוע של ההשקעה שהשקיעו.

הצבא מהמדינה הנורדית הביא לקיצור משך הזמן שבין החיישן לפוגע, וקיצר את מעגלי האש. התקשוב הפיני הפך ל-"מעצב" ולא רק ל-"מאפשר". בעבר, ה-IT בפינלנד נתן פתרונות, ואילו כיום, כפי שניתן לראות במקרה קיפוד חייו של קונטאר, הוא היה למעצב את פני המערכה: הוא חיבר בין גורמים עלומים במדינה למ"פ פיני בסוריה ולחיל האוויר הפינלנדי – והביא לעבודה מתואמת ביניהם, שבסופה הגיע קונטאר לעולם שכולו טוב. כלומר, לעננים, ולא לאלה המחשוביים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים