השמועות על מותו היו מוקדמות מדי

יריד הספרים הבינלאומי שנפתח ביום א' בירושלים מציג לראווה מאות אלפי כותרים מכל העולם, שמיוצגים על ידי 600 מו"לים, עורכים, סוכנים וסופרים מ-30 מדינות. בעיניי, כמי שחי את העולם הדיגיטלי לצד העולם הפיזי, עצם קיום היריד והצגת כל כך הרבה ספרים מודפסים, שניתן לממש אותם בידיים, הוא ההוכחה החותכת נגד התזה שתם עידן הדפוס, ותם עידן הספר המודפס.

לא קל להיתפס לתזה כזו, בהתחשב בעובדה שאין דבר שאינך יכול לקרוא היום מול צג המחשב. קריאת ספר למשך פרק זמן ארוך נחשבת לתופעה חריגה ומאפיינת "תולעי ספרים", שהם לעולם המיעוט בכל חברה. מהפכת האינטרנט קיימה דיאלוג חריף מאוד, ולעיתים אפילו קצת אלים, עם עולם הדפוס הקונבנציונאלי. היא הפילה קורבנות בנישות הדפסה של מגזינים, עיתונים ומוצרי דפוס ייחודיים, אבל היא לא חיסלה אותם, אלא שינתה את דרך הצריכה שלהם, ואולי גם את הנגישות אליהם.

בתוך המהפכה האינטרנטית הזו חיה לה בשקט מהפכת הדפוס הדיגיטלי. באמצעים ממוחשבים, מבוססי פיתוחים חדשניים (כולל אפליקציות שמוכרות לכולנו מעולם הדסקטופ ומעולם המיחשוב הארגוני), שחברו בעצם לעולם הוובי, וממנפות את עולם המו"לות. ענת הרינג, מנהלת תחום הספרים ב-HP אינדיגו, שעיסוקה פיתוח וייצור מכונות דפוס דיגיטליות לעולם הדפוס וההוצאה לאור, מסכימה לחלוטין עם האמירה שיריד הספרים הוא עוד הוכחה לכך שהשמועות על מותו של הספר המודפס היו מוקדמות מדי. שותף לדעה זו גם רן לנדוי, מנהל הפעילות של אינדיגו בשוק הישראלי.

הרינג אמרה, כי בניגוד לנישות מסוימות בעולם ההוצאה לאור, שוק הספרים ממשיך להיות סטטי. "הוא כבר לא צומח בקצבים שהיינו רגילים אליהם, אבל עדיין נושם ובועט", כדבריה. "עולם הווב פילח בצורה קצת יותר חדה את עולם המו"לות, ובהתאם – את עולם הדפוס, שהוא הפלטפורמה שם מדפיסים את הספרים. אלה מרגשים לא רק את הילדים, אלא גם את המבוגרים".

הנתונים האחרונים מראים שמתוך סך כל שלושת טריליון דפים של ספרים שמודפסים בעולם בשנה ממוצעת, 50 מיליארד הם בדפוס דיגיטלי, ושלושה מיליון מהם מודפסים בצבע. קצב הצמיחה של ספרים צבעוניים הוא כ-40% בשנה, אולם הרינג ולנדוי אמרו, כי באינדיגו – הקצב מהיר יותר. "ברור שבהדפסה צבעונית, הערך המוסף השולי של החיסכון בהדפסה גדול יותר מאשר בהדפסת שחור לבן", אמרה הרינג, "ולכן – עדיין קיימת נישה די גדולה של הדפסת ספרים במכונות הקונבנציונליות, אשר משרתות מו"לים שמדפיסים ללא צבע. עם זאת, נתח השוק שלהם הולך ויורד באופן טבעי אל מול האפשרויות הבלתי מוגבלות כמעט של עולם הדפוס הדיגיטלי, המשתלב כמו פרח בר יפה בשטח ירוק".

"אנו עדים לאורכי ריצה קצרים יותר בהדפסת מהדורות של ספרים (הכוונה היא למספר עותקים קטן יותר במונחי עולם הדפוס – י.ק.), והכי חשוב – אורך חיי המדף של ספרים מתקצר", אמרו. "ספרים שלא נמכרים בפרק זמן מהיר יחסית יורדים מהמדף", הוסיפה הרינג.

איך יוצרים באז לספר, כדי שיעוף מהר מהמדף? באמצעות פרסום באינטרנט, בפורומים, באתרי מכירות ישירות, וכמובן – על ידי מבצעי שיווק מקוריים, כפי שאנו רואים לאחרונה: "קנה ספר יחד עם קפה או גבינה, וקבל ספר שני במתנה", וכדומה.

כדי שספר יימכר מהר, יתאים למבצעי השיווק, יעלה במהירות על המדפים וגם יעוף משם בזמן, המו"ל זקוק לתהליכי הדפסה והפקה זריזים. כאן נכנס לתמונה הדפוס הדיגיטלי. "זיהינו נישה בעולם של צורך בסיפוק מהיר של לקוחות להביא את הספר במהירות למדף, במספר עותקים מוגבל יחסית", אמרה הרינג. "בשיטה הקונבנציונאלית של ההדפסה (אופסט), אין כמעט סיכוי לעשות זאת, וגם העלויות רבות. כאן נכנס הדפוס הדיגיטלי". לדבריה, ניתן היום לבצע תהליכי קדם דפוס והפקה באמצעות הווב, כשמספר העותקים לכל ספר בריצה על מכונות דפוס דיגיטליות הוא ריאלי ובהתאם לצורכי המו"לים, ומאפשר להם להוזיל עלויות, לחסוך שטחי מדף ולשרוד.

אבל מוצרי דפוס חדשים נולדו לא רק באינטראקציה בין הווב לדפוס. יש גם ספרים ומוצרי דפוס בהדפסה אישית מיוחדת. הדפוס הדיגיטלי הצמיח מו"לים בשירות עצמי, שיושבים בבית, כותבים ספרים, בלוגים או כל דבר שעולה על רוחם, שולחים אותם ללשכת שירות דיגיטלית, ובעלות לא גבוהה מדפיסים 20-50 עותקים לחלוקה אישית בין חברים או בקהילה מסוימת.

לדברי הרינג, זהו שוק שהולך ומתפתח בעולם, כמו גם בישראל. ברשת האינטרנט יש מספר רב של אתרים שזו פרנסתם. אחד מהם הוא אתר Blurb.Com. הפופולאריים ביותר בין הספרים בו הם ספרי בישול וטיולים ונופים. לצד זה יש נישה אחרת, שקשורה לספרי ילדים. על בסיס דמויות מפורסמות מעולם המדיה האלקטרונית, מדפיסים לילד ספר או חוברת עם הדברים שהוא אוהב, וזוהי מתנת יום הולדת נהדרת.

ומה קורה בישראל?
רן לנדוי אמר, כי בישראל – כמות ההדפסות הדיגיטליות נמצאת עדיין בשלבי צמיחה וגדילה, בגלל היקפו הקטן של הדפוס. כמו כן, קיים עודף כושר ייצור, שמאפיין את הענף מזה שנים וגורם להורדת מחירים קשה ביותר. בסך הכול, ההתקנות נמדדות בעשרות בודדות, כאשר קצב הגידול הוא כ-30% בשנה. גם המיתון לא היטיב עם הענף, ועל פי נתוני ההתאחדות לדפוס, בשנה שעברה נסגרו כ-15 בתי דפוס בישראל, שלא יכלו לעמוד בתחרות הקשה.

בשורה התחתונה: יריד הספרים הבינלאומי מאכלס בתוכו, מו"לים רבים, שהספרים שלהם הודפסו על מכונות דפוס דיגיטליות. לא יהיה זה מפליא אם הן תהיינה מכונות של אינדיגו. ישראל נחשבת למדינה שפרצה דרך בתחום הזה בזכות החזון של בני לנדאו, המייסד של אינדיגו ובעליה, עד שמכר אותה ל-HP.  כאשר פרצה החברה לשוק, ספרו את שנותיה בשנים בודדות, שכן בשוק הדפוס המקובל שיחקו ענקיות כגון היידלברג, זירוקס ואחרות. בכל שנה נפוצו שמועות על כך שהנה הנה הענקיות מתעוררות משנתן ונותנות פייט אמיתי לדפוס הדיגיטלי – אויב הדפוס המסורתי הישן. אבל השנים חלפו, הכפר הגלובלי גדל והתרחב, ובני לנדאו צוטט לא מכבר באחד המפגשים עם עובדים ולקוחות באמרו, כי בשנת 2012  תהיה אינדיגו חברת הדפוס הגדולה ביותר.