כיצד הבינה המלאכותית מונעת אובדן של כלי נשק בצבא?

"הבינה המלאכותית היא עולם ומלואו, ההולך מתפתח – ואנו כבר שם. יש לנו בתחום הרבה יכולות: אנו יודעים לחזות את הנהג שיגרום לתאונה הבאה, אנו יודעים – ברמת ודאות גבוהה – איפה יאבד כלי הנשק הבא. על בסיס הנתונים הרבים שנצברים, ניתן להפעיל תהליכי AI שמשפרים היבטים תפעוליים ומבצעיים", אמר תת-אלוף זיו אבטליון, ראש החטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה.

בראיון לרגל סיום תפקידו, אמר תא"ל אבטליון לאנשים ומחשבים כי "בשנתיים וחצי שמילאתי את התפקיד, אנשי החטיבה בראשותי היו עסוקים בעיקר בייצור פתרונות בניין כוח לטווח הקצר, בצפון ובדרום. אנו אחראים על פיתוח אמצעי לחימה, אמצעי סיוע לחימה ואמצעי תקשוב – לכוחות היבשה. המטרה היא שילוב של כל הטכנולוגיות והיכולות כדי לייצר קישוריות מבוססת מערכות מידע מתקדמות, כדי להוות מכפיל כוח מבצעי".

לדברי תא"ל אבטליון, "מימשנו תפישה של 'מח"ט טכנולוגי'. בכיר מהחטיבה שלי מוצב בסמוך למפקד אוגדה, וכך נחשף לצרכיו הטכנולוגיים, לפער המבצעי ולאתגרים שלו באופן מעמיק. כך אנו יכולים לתת מענה פרויקטלי בזמן קצר. יש כבר מח"ט טכנולוגי בפיקודי הצפון והדרום. הרעיון הוא חיבור של עולמות שלנו, אלקטרוניקה, או מכונות – עם גורמי תמרון, תקיפה ואיסוף, לאגד אותם וליצור צוות משימה מיוחד. התבססות על ההון האנושי ומוקדי הידע בחטיבה, יוצרת מהות חדשה לטכנולוגיה".

"רצינו נשק פחות קטלני נגד החמאס, אז פיתחנו את הרחפן 'ים של דמעות', המטיל רימוני עשן. כך, פותחה מערכת איסוף המודיעין רבת הסנסורים (מארס). היא נותנת מענה משופר לבלוני הנפץ והתבערה, ולרחפנים. היא מחברת את כלל אמצעי התצפית והאיסוף המופעלים בגזרה ויוצרת מהם תמונה אחת. המערכת מותקנת כיום בכל הגבולות, ומביאה לסגירת מעגל, עם יכולות זיהוי, עקיבה והנגשת מידע למקום אחד", סיפר תא"ל אבטליון.

BI על ביג דטה

"אנו עושים BI על ביג דטה", הסביר תא"ל אבטליון, "לוקחים את תוצרי החיישנים הרבים, מעבדים אותו ומזריקים חזרה לשטח מידע משולב. כך מתקצר זמן התגובה מרגע זיהוי האיום ועד הטיפול בו". הוא ציין כי "הקמנו מעבדת חדשנות, המאפשרת לכל מי שקם בבוקר ואומר 'יש לי פנטזיה' – לממש אותה, כמענה מבצעי. בנינו מעין אקסלרטור, כי יש לנו רעב לחדשנות ופיתוח. יצרנו קהילות ידע, עם בקרה לא לפתח את מה שכבר פותח, השקנו את קהילת ידידי חט"ל, המשלבת בין הצעירים היצירתיים ובין הוותיקים, בעלי ניסיון עסקי, טכנולוגי וצבאי".

"אין משמעות ל-IT כרכיב נפרד", הסביר, "ה-IT הוא הדבק, הוא הפלטפורמה המאפשרת לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית. אנו פועלים לשילוב אנשי מקצוע מתחומים שונים, כי חיבורים כאלה יניבו מכפילי כוח".

מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית

באוגוסט פורסם כי תא"ל אבטליון מונה לתפקיד ראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב וההגנה בסייבר. תא"ל אבטליון יחליף בתפקיד את תת-אלוף עומר דגן, שהיה מפקד יחידת מצפן שבלוטם ומונה לתפקיד מפקד לוטם. האגף מוביל את המהפכה הדיגיטלית בצה"ל, ובתחילת השנה הוקמה בו מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. מדובר בתכנית רב-זרועית, בה משולבים גורמים מבצעיים וטכנולוגיים, שמטרתה להוביל את צה"ל להיות ארגון חדשני, דיגיטלי ומבוסס מידע, וככזה, להשפיע על התהליכים המבצעיים ולהעצים את הקטלניות והאפקטיביות של צה"ל.

"ה-D בתפקיד ה-CDO זה לא רק דיגיטל, זה גם דטה", אמר אבטליון, "מדובר בארבעה רבדי שינוי. האחד – שיפור היכולת המבצעית – להופכה למערכת מבצעית יעילה, מהירה, לומדת, עם הנגשת המידע הנדרש לקצה, להגדלת היתרון האיכותי; השני – רובד השירותים – לקצר, או לשנות שירות, לעשותו ליעיל יותר, או בעלויות מופחתות; השלישי – חוויית המשתמש – הנגשת המידע הרלוונטי בצורה ידידותית ללוחם בקצה, או למהנדס במשרד; הרביעי – תהליכים לא מבצעיים אלא רכש או פיתוח באג'ייל. זאת לצד פיתוח מקצועות חדשים ולימוד והנגשה של המפקדים לעולם הדיגיטלי, כי זו מנהיגות אחרת".

"מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית", הסביר, "יושבת באגף, כדי לאפשר את הקישוריות הנדרשת, תוך הגנת הסייבר, בשלושה היבטים: ארכיטקטורה של תשתיות; ראייה מבצעית מתכללת, המייצרת קישוריות רב-זרועית; ארכיטקטורה של מידע, לרבות בינה מלאכותית. נעבוד בתיאום עם 'שילוח' – חטיבה חדשה בצה"ל, שתעסוק בחדשנות ובפיתוח מערכות טכנולוגיות. כך אפשר יהיה לעדכן תפישות לחימה, לייצר תהליכי חדשנות ולהזריק אותם לארגון".

"בשנתיים הקרובות תונח בצבא תשתית משמעותית המאפשרת את הטרנספורמציה הדיגיטלית, עם יכולות דיגיטל, טכנולוגיות חדשניות, עם מענה ברמה התשתיתית והאפליקטיבית, התאמות, מתן מענה מבצעי ותומך לחימה, עם הגנת סייבר ושימוש הולך וגדל בבינה מלאכותית", סיכם תא"ל אבטליון. "אנו יכולים ללמד את המפקדים מה לבקש, זו עוצמה אדירה. הדבר הכי משמעותי בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית הוא לקחת את העושר האדיר של היכולות האזרחיות, לשלבן עם הידע מהאקדמיה, ולעגן את כל זה פנימה, לשימוש צבאי, לטובת בניית יכולות מתקדמות. טכנולוגיה צמודת לחימה היא הדבר הבא. יש לאמץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית באופן נכון מהעולם האזרחי לצבאי".