כמה מסים ישלם ג'ף בזוס אם ברני סנדרס ייבחר לנשיאות ארה"ב?

הבחירות לנשיאות ארצות הברית יתקיימו בשנה הבאה והמפלגות טרם בחרו את המועמד שלהן לתפקיד הנחשק והחשוב. במפלגה הדמוקרטית מובילים את המירוץ הפנימי לקביעת המתמודד המוביל לבחירות 2020 הסנטורית אליזבת וורן, ג'ו ביידן והסנטור ברני סנדרס. מאחר שזו הישורת האחרונה כמעט במאבק הפנים-מפלגתי, המתמודדים שולפים כעת את התותחים הכבדים ומציגים את תכניותיהם לעתיד לבוא.

הסנטור ברני סנדרס. צילום: מרכז מילר, מתוך ויקיפדיה

וורן כבר העלתה את הרעיון ל"מס עושר", אבל השבוע (ד') למדנו על תכניתו של סנדרס שעוסקת במיסוי הנוגע בפסגת איילי ההון של אמריקה – מיסוי ששמו פשוט "מס העושר הקיצוני" (Extreme Wealth Tax). השם מבטא הלכה למעשה את התכנית כולה, ואת מי שכלפיו היא מכוונת, רק אל 0.1% ממשקי הבית במדינה.

סנדרס – לא עומד להיות חביב במיוחד על קברניטי הטכנולוגיה

להבדיל מתכניתה של וורן, שמעוניינת להטיל מס של 2% על מי שהונו הוא מעל 50 מיליון דולר ו-3% על הון של מעל מיליארד דולר (בסך הכל 75,000 משפחות), "מס העושר הקיצוני" של סנדרס יחול על מי שהשווי הנקי שלו מתחיל "נמוך" יותר, ב-32 מיליון דולר, ושידרש לשלם "רק" אחוז מכספו כמס (מיסוי שיחול על כ-180,000 בתי אב במדינה). אלא שאז יטפס המיסוי כלפי מעלה, כאשר העשירים ביותר, מי ששווי הונם עומד על 10 מיליארד דולרים או יותר, יחויבו בתשלום 8% מס מתוך כלל כספם למדינה. במסגרת הקמפיין סנדרס טוען שהמיסוי המסוים יצבור 4.35 טריליון דולר לקופת המדינה.

הרעיון, רובין הודי במהותו, הוא לקחת מהעשירים ביותר לטובת העם. זו גישה סוציאליסטית במיוחד, גם בקרב המחנה הדמוקרטי, וסביר שהיא לא תהווה גישה מנצחת. עם זאת מעניין לגלות מה משמעותה בכל הנוגע באלפיון העליון של עשירי ארה"ב, שהם גם לרוב עשירי תבל המובילים, כשבראשם עומד בגאון לא אחר מאשר ג'ף בזוס, הבוס של אמזון, שהונו מוערך כיום, על פי פורבס – אחרי ש"חילק סכום נכבד ממנו לגרושתו מקנזי בזוס השנה – ב-110.3 מיליארדי דולרים.

לפי התכנית של סנדרס, שפוגעת בתיאוריה בבכירים רבים מעמק הסיליקון, יתבקשו המולטי-מיליארדרים של ארה"ב לשלם את המיסוי הבא: ג'ף בזוס – 9 מיליארד דולר; ביל גייטס – 8.6 מיליארד דולר; וורן באפט – 6.6 מיליארד דולר; מארק צוקרברג – 5.8 מיליארד דולר; לארי פייג' – 4.8 מיליארד דולר; צ'ארלס קוך – 4.8 מיליארד דולר; לארי אליסון – 4.7 מיליארד דולר; וסרגיי ברין – 4.6 מיליארד דולר.

משמע, סנדרס לא עומד להיות חביב במיוחד על קברניטי הטכנולוגיה בארה"ב.

באוגוסט אשתקד סנדרס כבר "עשה סיבוב" על בזוס ועל אמזון שלו, כשהציף את השאלה האם תנאי העבודה במחסנים הענקיים של הקמעונאית אונליין גרועים והשכר שהיא משלמת לעובדים שלה נמוך מדי. הנושא הועלה על סדר היום על ידי סנדרס – מי שהתמודד מול הילרי קלינטון על ייצוג המפלגה הדמוקרטית בבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית – בכובעו כסנטור מטעם מדינת ורמונט. הוא השתלח בחברה העצומה, ואמר שהיא לא צריכה לקיים מצב שבו אלפי עובדיה נעזרים בתכניות במימון ממשלתי לסיוע, למשל בצריכת מזון. אמזון מצידה טענה שדבריו "אינם מדויקים ומטעים".

ראוי לציין עם זאת כי התכנית הזו עתידה להתקל בבעיה – החוקה האמריקנית אוסרת מיסוי ישיר, למעט במקרה של מס הכנסה פדרלי. אבל עוד חזון למועד.