"המטרה: הגדלת המימון לפרויקטים טכנולוגיים ישראליים-אמריקניים"

היחסים בין ישראל לארצות הברית יודעים בשנים האחרונות פריחה: הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ, נוח וידידותי יותר לשלטון בישראל מאשר קודמו, ברק אובמה. הדבר מהווה כר נוח לפיתוחם של עוד ועוד פרויקטים טכנולוגיים משותפים לשתי המדינות, ולהשקעות בהם.

גוף שעוסק בתחום זה כבר הרבה שנים – מאז 1977 – הוא קרן בירד. הקרן ממומנת מהכנסות מקרן מתמדת בסך כולל של כ-110 מיליון דולר בשנה. מדובר בקרן הבילטרלית הראשונה שהוקמה בישראל, כשאחריה הוקמו קרנות לפרויקטים טכנולוגיים בשיתופי פעולה של ישראל עם בריטניה, קנדה ומדינות נוספות.

רק ביוני האחרון אישרה הקרן השקעה של 8.2 מיליון דולר למימון תשעה פרויקטים בתחומים שונים. ד"ר איתן יודלביץ', מנכ"ל בירד, אמר לאנשים ומחשבים כי "הדירקטוריון של הקרן מתכנס פעמיים בשנה בתאריכים קבועים: ביוני מתכנסים בארצות הברית ובדצמבר – בישראל. במפגשים הללו דנים בפרויקטים שהוגשו לבירד לאחר פרסום קולות קוראים בישראל ובארצות הברית".

כמעט מחצית מהפרויקטים שאישרתם במפגש האחרון קשורים לתחום הבריאות. האם החלטתם להתמקד מעתה בתחום זה?
"לא, אין לנו העדפה כלשהי לענף זה או אחר. לבירד יש שלוש קרנות – האחת כללית, והפרויקטים המדוברים אושרו במסגרתה, ועוד שתי קרנות ייעודיות. הקרן הכללית של בירד בוחנת כל פרויקט לגופו של עניין, על פי הערכה מקצועית שמבוצעת בישראל על ידי רשות החדשנות ובארצות הברית על ידי NIST. העובדה שמתוך תשעת הפרויקטים שנבחרו ארבעה הם בעלי אוריינטציה רפואית היא רק מקרה. הקרן פתוחה לפרויקטים בכל נושא שהוא בתחום הטכנולוגי.

שתי הקרנות האחרות שלנו פועלות האחת בתחום האנרגיה והשני בתחום הגנת המולדת, והכספים שבהן מיועדים לממן אך ורק פרויקטים בתחומים אלה".

במציאות של שערי ריבית נמוכים, התשואה פוחתת. האם זה לא פגע בתזרים המזומנים שלכם?
"פגע, אבל במידה מועטה יחסית, כי התשואה של הקרן נקבעה בהסכם בין המדינות. אי לזאת, בתקופה של ריבית גבוהה, התשואה נמוכה מריבית השוק, ואילו עכשיו היא גבוהה יחסית לעומתה. לכן, הקרן נהנית מיציבות פיננסית באופן יחסי. ב-2018 אישרנו פרויקטים בסך כולל של כ-22 מיליון דולר (בכל הקרנות – גב"ז), ואני מעריך שגם ב-2019 נממן סכום דומה".

מאז שהוקמה הקרן, ההכנסות של הקרן לא משתנות – 110 מיליון דולר. אתה בטח מכיר את חוק הברזל הארגוני: מה שלא מתקדם – מתנוון. איזה עתיד צפוי לבירד?
"כפי שכבר ציינתי, ב-10 השנים האחרונות, בירד התפתחה באמצעות הקמת קרנות משנה ייעודיות, שממומנות שווה בשווה על ידי ארצות הברית וישראל. באופן זה, יכולת המימון של הקרן גדלה בכ-70%. בקרן לאנרגיה מומנו עד כה כ-40 פרויקטים בסכום כולל של 35 מיליון דולר והקרן להגנת המולדת, הצעירה יותר, מימנה שישה פרויקטים בהשקעה מצטברת של כ-5.5 מליון.

לגבי העתיד, במועצת המנהלים של קרן בירד פועלים להגדלת יכולת המימון של הקרן המרכזית, עבור פרויקטים מצטיינים ובתחומים שנמצאים בפוקוס משותף של שתי המדינות".