Mi A3 של שיאומי – תמורה סבירה למחיר

טלפון האנדרואיד הנקי השלישי של שיאומי, ה-Mi A3, הוא קודם כל טלפון יפה, והוא עוד יותר יפה אם לוקחים בחשבון שזה ממש לא אחד הטלפונים היקרים של החברה הסינית, שכבר מאיימת על המקום השלישי של אפל בשוק הגלובלי.

מה שיפה בו הוא הגב, טוב, בעצם כמעט תמיד זה הגב. מה מיוחד בו? למרות שלא מדובר, כאמור, במכשיר יקר, ציידה אותו החברה בגב זכוכית שזכה לליטוש מיוחד, המקנה לגב יכולת להציג צבעים ייחודיים בתלות בזווית, ומדובר בכל צבעי הקשת, המתחלפים בגלים מלמעלה ועד לתחתית, ועם כל תנועה נראים שונה. נדמה כאילו רצו בשיאומי להוסיף עוד תכונה לטלפון, עוד משהו נחמד שיהיה לילדים ולמבוגרים עם מה לשחק – והאמת שזה יפה ומושך גם בפעם המאה, ובמיוחד אם רוכשים את הטלפון שצבעו הבסיסי כחול, אז הוא יפה מאוד גם במצבו הטבעי.

עוד דבר שמעניין בהקשר של הגב הוא כיסוי הסיליקון שמגיע יחד עם הטלפון באריזה שלו. זו לא הפעם הראשונה שבה אני נתקל בכיסוי כזה שמגיע בקופסה, אבל במקרה הנוכחי מדובר בסיליקון שנראה קצת משובח יותר והוא שקוף לחלוטין כדי שלא יפריע למשחקי הצבע של הגב. ויש גם משהו קצת מפתיע בהקשר שלו: הוא מסומן – וזו בהחלט הפעם הראשונה שנתקלתי בדבר – בכיתוב צדדי שנאמר בו Designed by Xiaomi. הסיבה היא כנראה בשל המכסה שאפשר לנעוץ לתוך מחבר ה-USB C בחלק התחתון. למה זה דרוש במכשיר שלא ממש מוגן מפני מים – לא ממש ברור, במיוחד שזה ממש מפריע לפעמים בחיבור הכבל של המטען.

ועוד משהו אחרון בקשר לגב: אפשר לומר עליו שהוא גם מעין לוח פרסום: יש שם את הסמליל של שיאומי למטה, כשמהצד השני יש את הסמליל של Android One, המציין כי זהו טלפון ללא ממשק ה-MIUI של שיאומי אלא רק עם המערכת הבסיסית של גוגל, ולמעלה יש הודעה שהמצלמה הראשית מצוידת בחיישן 48 מגה-פיקסל שמלווה ביכולות בינה מלאכותית… קיבלתם קצת סחרחורת?

משחקי הטנגו הרגילים של שיאומי

אחד הנהלים של שיאומי לאורך כל שנותיה הוא לא לדלג יותר מדי קדימה עם הטכנולוגיה במעבר מדור לדור, ובמקרה של Mi A3 זה בא לידי ביטוי. כמו כל מכשירי האנדרואיד הנקי של החברה, גם Mi A3 בעצם מבוסס על טלפון ש"הפשיטו" ממנו את הממשק הקנייני של החברה. הפעם מדובר ב-Mi CC9e – טלפון חדש יחסית, בסדרה שמיועדת לצעירים ומציעה מפרט בינוני שמתאים למחיר.

יש כמובן קפיצה קטנה מול ה-Mi A2, הטלפון הקודם בסידרה, שצויד במעבד סנאפדראגון 660, כשהמכשיר החדש מצויד בסנאפדראגון 665. ההבדלים המשמעותיים בין שתי המערכות הוא תהליך ייצור קטן יותר של המערכת החדשה, עם 11 מול 14 ננו-מטר, ושבב גרפי משופר Adreno 610 מול Adreno 512 – שלא בטוח עד כמה הוא עוזר. מבחינת ביצועים ההבדלים בין השניים לא ממש משמעותיים, וזאת גם למרות שה-Mi A3 מגיע עם קצת יותר זיכרון RAM, או במספרים – 4/64 ג'יגה-בייט לעומת 3/64 ג'יגה-בייט במכשיר הקודם.

יש גם סוללה גדולה יותר באופן משמעותי, שצמחה בקצת יותר מ-33% לנפח עבודה של 4,030 מילי-אמפר/שעה, ובעזרתה הוא הגיע במבחן הסוללה של Geekbench לזמן יפה מאוד של כ-10 שעות ועוד 25 דקות.

עוד שינוי משמעותי הוא מערך המצלמות שבטלפון החדש, המורכב משלוש מצלמות, שהראשית ביניהן מצוידת בחיישן בגודל של 48 מגה-פיקסלים. אבל אסור להתלהב יותר מידי מהמצלמות הללו: התוצאות לא מדהימות. הן בסדר ביום, אבל ממש פחות בלילה, גם אם מצלמים במצב הלילה הייעודי. לפחות אפשר לעבור בקלות במצב הצילום הרגיל בין המצלמות השונות פשוט על ידי לחיצה על המסך, כך שאפשר לצלם עם העדשה הרחבה שרוצים או מצלמת המקרו, ובקלות. שלא תבינו שהתוצאות רעות, הן פשוט לא מרשימות.

אוי, המסך

לא שכחתי את המסך, פשוט שמרתי אותו כמעט לסוף. הוא נותן את הדוגמה הכי טובה לריקוד של שיאומי. אמנם מדובר הפעם במסך AMOLED, ויש בזכותו גם חיישן טביעות אצבע מתחת למסך (שעובד היטב, בדרך כלל), והוא אפילו צמח מ-5.99 ל-6.01 אינץ' בדור הנוכחי, אבל יש אבל גדול מאוד – הרזולוציה של ירדה, ובמקום +FHD הוא מציע +HD בלבד, וזה מאוד מאכזב. מה שעוד יותר מאכזב הוא, שיותר מפעם אחת הוא הגיב לא ממש טוב, ואני מקווה בשביל שיאומי שזה יכול לקבל תיקון תוכנה, כי לפעמים זה מעצבן.

הביצועים של הטלפון מתאימים לתצורה שלו ולא מפתיעים, אבל לא ממש ניתן היה לצפות למשהו אחר. היבואנית הרשמית המילטון שלחה אותו לשוק במחיר רשמי של 1,079 שקלים, ובמחיר זה הוא מציע בסופו של דבר תמורה סבירה לכסף, אבל רק אם אתם ממש חייבים מכשיר שמבוסס על אנדרואיד נקי.