אינטל יוצאת למלחמה

אינטל לא הגיעה ל-IFA 2019 – תערוכה שמתקיימת בימים אלה בברלין ושהבטיחה הרבה פחות ממה שהיא מקיימת – עם מוצרים פיזיים. היא הסתפקה בהכרזות, חלקן מרשימות יותר וחלקן לא ממש, אבל לפחות אחת מהן הצליחה לעורר הרבה עניין סביבה – בדיוק ברמה שקיוו ורצו אנשי מחלקת השיווק/מדיה של החברה, או כל מישהו אחר שעמד מאחורי העניין.

זו הייתה הודעה מהסוג שמוכיח שוב שאינטל, בכל מה שקשור למעבדים שלה, ממשיכה לשבור את כל החוקים שהיו נר לרגליה עד לפני מספר שנים. החוק שהלך לעולמו הפעם הוא: "אנחנו לא מתייחסים לחברות המתחרות", לפחות לא באופן ישיר והשוואתי.

הבסיס להודעה הוא הכרזה על מעבד חדש, אימתני למדי בתצורה שלו, ששמו Core i9-9900KS. לפי הצהרת אינטל, זהו המעבד הכי טוב שיש בשוק לגיימרים – סליחה, יהיה בשוק, כי הוא יושק רק במהלך החודש הבא.

אם לדייק, זה לא בדיוק מעבד חדש, אלא משופר. במהלך הרבעון הרביעי של 2018 היא השיקה את Core i9-9900K, שמציע, בדיוק כמו המעבד החדש, שמונה ליבות פיזיות, שהן 16 ליבות לוגיות. בניגוד לאחיו הגדול, ה-KS מציע יותר ביצועים עם מהירות בסיסית של ארבעה ג'יגה-הרץ מול 3.6 ג'יגה-הרץ, וחשוב יותר – מהירות הטורבו המרבית שלו, ללא צורך בהמרה, היא חמישה ג'יגה-הרץ לארבע ליבות בו זמנית. המעבד הקודם הצליח להגיע למהירות הזו רק עבור ליבה אחת בודדת. כשכל הארבע פעילות במצב טורבו, המהירות המרבית היא "רק" 4.7 ג'יגה-הרץ. מכאן שמדובר בהודעה רגילה, על מעבד חדש וחזק, ודי צפויה.

מה אפשר ללמוד מהמצגת של אינטל?

משם והלאה, המצגת ששלחה אינטל אודות ההכרזה הייתה פחות צפויה והעניינים התחילו להיות הרבה יותר מעניינים: החברה הציגה כיצד היא משתמשת בבסיס הזה כדי – אין דרך אחרת לתאר זאת – להיכנס בכל הכוח ביריבה שלה, AMD. המתחרה נוגסת בשנתיים האחרונות בנתח השוק של אינטל עם סדרות מעבדי ה-Ryzen שלה, ועם כך שהיא כבר השיקה מעבדים המיוצרים בליתוגרפיה ב-7 ננו-מטר לשולחן העבודה, בעוד שמעבדי ה-10 ננו-מטר נמצאים ממש מעבר לפינה, אבל עבור מחשבים ניידים בלבד.

אחרי שניסתה לחנך את השוק שה-10 ננו-מטר שלה זה לא כמו של המתחרים, ואולי גם לא כמו ה-7 ננו-מטר, אינטל טוענת כעת שהמבחנים שעושים העיתונאים לא מביאים לידי ביטוי את השימושיות האמיתית של המעבדים, או, לדבריה, "את הביצועים בעולם האמיתי".

אני לא מתכוון להיכנס כאן לטענות של אינטל ולקבוע האם היא צודקת או לא. כמו כן, לא אבקר את הדרך שבה היא הציגה את הדברים ולא אטיל ספק באמינות הנתונים שהיא הביאה. יש ברשת כמה וכמה יוטביורים ובלוגרים שלקחו את המצגת הזו של אינטל ופשוט פירקו אותה לגזרים, לצד כאלה שעשו בדיוק ההפך.

מה שאני לוקח מהמצגת הזו הוא את העובדה שאינטל סוף סוף יצאה מהקונכייה הגאוותנית משהו שלה ומחזירה מלחמה שערה. אינטל עשתה שינויים רבים, שהתחילו עם זניחת תהליכי הטיק טוק המפורסמים שלה לטובת סוג של טיק טוק טוק טוק טוק, אחרי שלא הצליחה לעשות את המעבר מ-14 ל-10 ננו-מטר. אולם, היא העדיפה לספר שהכל לפי התחזיות ולוח הזמנים, ובכלל – הרי ה-10 ננו-מטר שלנו זה לא ה-10 שלהם.

זה גם מצטרף לכך שבפעם הראשונה בדור אחד של Core יש שתי טכנולוגיות ייצור – 10 ננו-מטר וכן, עוד פעם, 14 ננו-מטר. זה גם מצטרף לכך שהיא הגיעה למצב שבו היא לא מצליחה לספק את הביקוש למעבדים שלה ולכך שמה שמוצאים בשוק, לפחות בלפטופים, זה עדיין מכשירים שמבוססים על מעבדי הדור השמיני של החברה. גם אם תחפשו היטב תמצאו בחנויות דגמים מעטים של ניידים, ברמת האולטרה-בוק ומטה, שמבוססים על מעבדי דור התשיעי, שכנראה נעלם לו אי שם במדבר. אפילו כ-50% מהמחשבים החדשים בפרויקט אתנה עדיין מבוססים על הדור השמיני של מעבדי אינטל. מדהים.

אינטל חושפת את השיניים

אז אינטל חושפת הפעם את השיניים, שולפת את הטפרים ומנצלת את כל מה שיש לה בארסנל השיווקי והמסחרי כדי להוכיח שהיא עדיין חזק בעניינים. היא רוצה להראות שככל ש-AMD התקדמה, היא עדיין מציעה סחורה טובה יותר ממנה ותמורה טובה יותר לכל דולר. מבחינתי, כצרכן, זה מרענן, ואם AMD תגיב בהתאם, אז אללי, יהיה פה שמח.

אבל רגע – זה לא רק AMD. אינטל מנסה לסגור חשבון גם עם קוואלקום, שהצליחה לדחוק אותה החוצה משוק המעבדים לטלפונים. היא מתייחסת להרצת Windows על מחשבים המבוססים על מעבדי ARM, אבל המחשבים היחידים שכאלה הם מחשבי ה-Windragon, המבוססים על מעבדי ה-Snapdragon של קוואלקום.

אינטל מציגה שקף אחר שקף עם בעיות התקנה של יישומים במחשבי ה-Windragon, כולל משחקים דרך Steam, ומראה את ביצועי המחשבים עם המעבדים שלה, שמיועדים לשוק המחשבים הדקים, הקלים ועתירי זמן העבודה מול מה שמציעים המחשבים היריבים. שיניים, טפרים ואדום בעיניים, גם במקרה הזה.

בקיצור, יהיה מעניין לעקוב ולראות אם יהיו מהלומות חוזרות. אולם, מה שחשוב, בשורה התחתונה, הוא מה יקרה עם טכנולוגיית הייצור, כי גם באינטל מודעים לחשיבות של זה, וכמובן – האם יהיו מספיק מעבדים שיצאו מקו הייצור כדי לעמוד בביקושים. שהרי אחרת, מה זה ממש משנה?