"השקעה במצוינות – המענה לבריחת המוחות בהיי-טק הישראלי"

"אחת מהתשובות לבריחת המוחות של ההיי-טק הישראלי היא השקעה במצוינות. פתרון שכזה, של השקעה בטובים – אף שהוא לא 'מצטלם' היטב – נותן מענה לבעיה, בין השאר בכך שהוא מייצר מעגלי יזמות, ומרחיב את היקף הפעילות של ענף ההיי-טק בארץ", כך אמר ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף וראש מחלקת טכנולוגיה ורגולציה, הרצוג פוקס נאמן.

ד"ר קוזלובסקי דיבר במסגרת רב שיח שנערך ביוזמת אנשים ומחשבים, שנשא את הכותרת "היי-טק 2020: קפיצת המדרגה הבאה". רב השיח נערך במשרדי הרצוג פוקס נאמן בתל אביב לפני ימים אחדים. את רב השיח הינחו ד"ר קוזלובסקי ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

משמאל: ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף וראש מחלקת טכנולוגיה ורגולציה, הרצוג פוקס נאמן, ברב שיח "היי-טק 2020: קפיצת המדרגה הבאה". צילום: פלי הנמר

לדבריו, "מודל ההשקעות וזהות המשקיעים משפיע על ההיי-טק הישראלי. לפני שנים, כשהחלו ההשקעות בתחום, הן נשענו במידה רבה על קרנות פנסיה אמריקניות. כיום חל גיוון במשקיעים, וההשקעות מצד קרנות הפנסיה האמריקניות הן פחותות. יש יותר ביזור גיאוגרפי, יותר השקעות מאסיה ומאירופה. הגיוון והשינוי בזהות ההשקעות והמשקיעים משנים את סוג החדשנות והציפיה מהסטארט-אפים".

"גיוון מקורות ההשקעה", הוסיף ד"ר קוזלובסקי, "משנה את סוג הסטארט-אפים אשר קמים. לפני עשור, המבט עליהם היה פיננסי גרידא, עם מדדים פיננסים. העובדה שחל גיוון של המשקיעים ונכנסו התאגידים, הביאה לשינוי: ההיי-טק כיום מוכוון טכנולוגיות עם יותר התאמה לשוק ולמוצר". לדבריו, "העובדה שסטארט-אפ נסגר אינה כישלון – אלא אבולוציה טבעית. הוא קם, ואז מנסה לעשות תיקוף לצורך, למוצר, לחדשנות. יש מימון לתהליך הניסוי, אם הוא מצליח, או לא. לדעתי, השינוי של מקורות המימון לחברות ההזנק מייצר יותר ודאות, יותר תיקוף לטכנולוגיות החדשניות שבבסיס חברות אלו. בעבר, תאגידי אבטחת המידע והגנת הסייבר עבדו עם חברות שהיו בתחילת הדרך – אולם לא בהכרח השקיעו בהן. כיום אנו רואים רכישות לא מעטות בארץ של חברות על ידי ענקיות גלובליות, מיקרוסופט, סימנטק, פאלו אלטו ועוד. זה קורה לא רק בסייבר, אלא גם בעולם המכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית, ועוד. היום ההיי-טק הוא יותר בוגר".

"יש לנו שיעור חריג של יזמים, הבעיה היא לייצר עובדים", אמר ד"ר קוזלובסקי, "המחסור התמידי במהנדסים מהווה חסם להקמת עוד חברות. אתגר נוסף הוא בריחת היזמים. 420 סטארט-אפים קמו בניו יורק. 2.5% מהתל"ג של ניו יורק הגיע מייצור של חברות הזנק בבעלות ישראלית. אנו מתחילים לאבד את המסות הנדרשות, כי כל יזם לוקח עימו עשרות עובדים. עוד בעיה היא ייצוג-חסר של אוכלוסיות: העובדים הבינוניים מוצאים עבודה, אולם לעתים, הטובים שבעובדים הערבים והחרדים – לא. אנו רואים תת-ייצוג משמעותי לפריפריה".

"המענה לכלל האתגרים הללו", סיכם, "הוא בכמה רמות: השקעה במצוינות, כמענה לבריחת ההון האנושי; עלינו להבין איך הכשרת העובדים במסות תתאים לצורכי התעשייה, ובתשואה לא גבוהה: עלינו ללמוד מסינגפור, שם הקימו תכניות הכשרה בשיתוף התעשייה; יש להכשיר ולהעסיק יותר את המגזרים המופלים לרעה".

עוד השתתפו ברב-שיח: ח"כ צביקה האוזר, כחול לבן, צחי וייספלד, אינטל; ניר שלום, AT&T ישראל; יובל וולמן,סייברפרוף; דורון אמיר, פלקסיוו; אייל סולומון, אתוסיה; ד"ר גאיה לורן, TERA; ד"ר צבי מרום, איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים; קארין מאיר-רובינשטיין, IATI; ואברהם (לולו) אסף, קבוצת אמנת.

המשך הרב-שיח יפורסם בימים הקרובים