"ניתן לומר שמצב ענף ההיי-טק פר-סה אינו רע"

אתמול (ב') פרסם משרד האוצר סקירה כלכלית שהוכנה על ידי לב דרוקר, אחד מהכלכנים הבכירים באוצר, שבה כלכלני האוצר מעריכים שבמהלך הרבעון השני של השנה הצמיחה תפחת לכ-1% עד 2%, כלומר ממוצע רבעוני של כ-1.5%, וזה לעומת צמיחה של 5% ברבעון הראשון של השנה. בין הסיבות לצמיחה המופחתת, ירידה צפויה של כ-10% בייצוא, בכלל זה בייצוא של תעשיות עתירות מדע.

כדי להבין את המשמעות של ההערכות לגבי הצמיחה על המשק כולו, ועל ענף תעשיות עתירות המדע בפרט, שוחחנו עם אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של הקבוצה הפיננסית הפניקס.

לשאלה כיצד הוא מפרש את נתוני הדו"ח על המשק כולו וענף ההיי-טק בפרט, ענה כהנוביץ' כי "ההערכות של משרד האוצר מבוססות במידה רבה מאוד על נתוני הלמ"ס, הסקירה של משרד האוצר משקפת ניתוח על ההערכות העתידיות של המשק, בהתבסס על ההתפתחויות בחודשים הקודמים. אני לא מתרגש מהצמיחה הנמוכה הצפויה ברבעון השני של השנה, יחסית לרבעון הראשון, שכן בסקירה של האוצר נאמר בפירוש שהנתונים ברבעון הראשון "מנופחים" משום ייבוא גדול מאוד של כלי רכב. ואכן, יחסית לרבעון הראשון הייבוא ירד ב 14.8%. הרכישות הגדולות של כלי רכב ברבעון הראשון מסבירים מדוע ברבעון השני של השנה נרכשו פחות מכוניות. לפיכך, במידה שהצמיחה ברבעון השני תעלה בממוצע של 1.5%, מדובר בצמיחה חצי-שנתית של 3.25%, בחישוב שנתי, לעומת 3.3% בכל שנת 2018. וזה לא נורא".

מה עם ירידה של 10% בייצוא, ובכלל זה ירידה של כמה עשרות אחוזים בתעשיות עתירות ידע, מה זה אומר על ענף ההיי-טק של ישראל?
"כדי לענות לשאלה זו יש לקחת את הנתונים כפי שהאוצר פרסם, ובמיוחד לעשות הבדלה ברורה בין תעשיות עתירות ידע, שכוללות ענפים רבים, ובין ההיי-טק, שכפי שאנחנו מבינים אותו מורכב ממחשבים, מכשירים שבתוכם כלולים מחשבים, תוכנות וכו'. בתעשיות עתירות ידע נכללים גם תרופות ובסעיף זה הייצוא ירד ב-51%. לעומת זאת בייצוא של רכיבים אלקטרוניים יש ירידה של 2% בלבד, ואילו בייצוא של מערכות ממוחשבות יש עלייה של 4%.

זאת ועוד, בייצוא שירותי היי-טק, כלומר ידע ומו"פ – שלא נכללים בסעיף ייצוא סחורות – יש עליה. ניתן לומר שמצב ענף ההיי-טק פר-סה אינו רע. הייתי אומר עוד שבמידה מסוימת ההיי-טק מנוטרל מההתפתחויות הכלכליות הכלליות של ישראל".

האם תוכל להסביר בקשה?
"כ-80% מהתפוקה של ענף ההיי-טק הולכת לייצוא. משמעות הדבר היא שהוא מחוסן במידה רבה מההתפתחויות הכלכליות שמבוססות על ביקושים מקומיים. זה נכון שהשקל החזק והירידה בסחר העולמי פוגעים בייצוא ובדולר, אך רוב רובו של ייצוא ההיי-טק של ישראל אינו ייצוא צרכני, ולפי כך הוא פחות חשוף למגמות הכלליות בייצוא העולמי. לפי כך גם השקל החזק משפיע עליו פחות".

תרשה לי לחזור לצמיחה – אתה אומר צמיחה של 3.25%, אולם יש ירידה מתמדת בצמיחה – 4% ב-2016, 3.5% בשנת 2017, ו-3.3% ב-2018 – הצפי למחצית הראשונה של 2019 – 3.25% – גם זה לא מרגש אותך?
"קצב הצמיחה הפוטנציאלית של המשק הוא 3%, כך שכל צמיחה מעל לרמה זו היא חיובית. זאת ועוד, בסוף השנה נתחיל לייצא גז, וגז זה יתרום לצמיחה בשנת 2020.

הסביבה העולמית אופיינה בהתמתנות מסוימת בקצב הצמיחה. בארה"ב נרשמה ברבעון השני צמיחה בשיעור 2.1% ובסין 6.2% (שיעור נמוך ביחס לעבר). הורדת הריבית של הפד מאזנת בין אבטלה, שעודנה נמוכה מאוד, אל מול אינפלציה מתונה וציפיות השווקים. בתוך כך בולטים שני סיכונים להמשך הצמיחה: מלחמת הסחר שבין ארה"ב לסין, והאפשרות של יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי ללא הסכם סחר באוקטובר הקרוב. גורמים אלה משפיעים גם על הפעילות הכלכלית בישראל".