"עלינו להפוך מסטארט-אפ ניישן לאימפקט ניישן"

"מה שנדרש להיי-טק הישראלי הוא לשים מיליארד דולרים, להקים בירושלים MIT Labs, ולייצר יכולת אמיתית של מחקר ופיתוח, תוך התמקדות במענה לצרכים העולמיים. עלינו להפוך מסטארט-אפ ניישן לאימפקט ניישן, עם יכולת מקומית להאיץ שינויים בעולם", כך אמר ח"כ צביקה האוזר ממפלגת כחול לבן.

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף וראש מחלקת טכנולוגיה ורגולציה, הרצוג פוקס נאמן. צילום: פלי הנמר

ח"כ האוזר דיבר במסגרת רב שיח שנערך ביוזמת אנשים ומחשבים, שנשא את הכותרת "היי-טק 2020: קפיצת המדרגה הבאה". רב השיח נערך במשרדי הרצוג פוקס נאמן בתל אביב לפני ימים אחדים. את רב השיח הנחו ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף וראש מחלקת טכנולוגיה ורגולציה, הרצוג פוקס נאמן, ויהודה קונפורטס, עורך ראשי, אנשים ומחשבים.

לדברי ח"כ האוזר, "המענה לשאלה אם ישראל היא מדינת היי-טק, טמון בעובדה שזו מדינה שהתל"ג שלה מוטה היי-טק, ויש פה תעשיית סטארט-אפים המייצרת 'וייב'. החלום של האמא הישראלית השתנה מילד רופא לסטארט-אפיסט העושה אקזיט. הכישלון של 96.3% מהסטראט-אפים, הוא נושא מטריד. יש אתוס לפיו כל כישלון הוא מפתח להצלחה עתידית. במדינה יש רוח יזמית-כלכלית. חל שינוי גלובלי במקורות המימון: אם השקעות התאגידים בחברות הזנק יביאו לצמצום אחוז הכישלונות, אני רואה בכך בשורה טובה".

"על מנת שלא נתעורר בעוד 25 שנים ונמצא שישראל בפיגור בתחום הטכנולוגי", סיכם ח"כ האוזר, "יש להמשיך ו'לחבק' את הסטארט-אפים. יש לבנות חזון ארוך טווח לתחום. המדינה צריכה להשקיע בהיי-טק, לטובת צמיחה עתידית ובתוכו – במו"פ. יש לחדול מהמצב הקיים, בו לא נעשה דבר למתן מענה לבריחת המוחות ולמחסור בכוח אדם. כלל הדברים הללו נמצאים באחריותה של הממשלה, הרשות המבצעת".

עוד השתתפו ברב-שיח: צחי וייספלד, אינטל; ניר שלום, AT&T ישראל; יובל וולמן, סייברפרוף; דורון אמיר, פלקסיוו; אייל סולומון, אתוסיה; ד"ר גאיה לורן, TERA; ד"ר צבי מרום, איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים; קארין מאיר-רובינשטיין, IATI; ואברהם (לולו) אסף, קבוצת אמנת.

המשך הרב-שיח יפורסם בימים הקרובים.