פסק דין: שניים משותפי סייברה עשקו את השלישי בעשרות מיליוני שקלים

שניים ממייסדי סייברה, שנמכרה לפאלו אלטו, עשקו את שותפם השלישי וישלמו לו עשרות מיליוני שקלים – כך קבע בית המשפט.

מגן אלטוביה, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק לפני ימים אחדים כי משה בן אבו, ממייסדי סייברה, נעשק על ידי שני שותפיו, נתנאל דוידי ואורי אלטר, ואלה חויבו להחזיר לו עשרות מיליוני שקלים. בן אבו יוצג על ידי עורכי הדין דני כביר, ערן פרזנטי ונאור וקנין ממשרד מ. פירון.

חברת הסייבר הישראלית קמה ב-2011 ונמכרה לפאלו אלטו נטוורקס ב-2014, תמורת 220 מיליון דולר. עם הקמתה, הסכימו השלושה על חלוקה שווה של מניות החברה. בטרם נמכרה החברה חתם בן אבו על מסמך שבו ויתר על שני שלישים ממניותיו. כמה חודשים לאחר מכן הוא חתם על מסמך נוסף, שבו ויתר על יתרת המניות שברשותו. כשנה לאחר השלמת עסקת הרכישה פנה בן אבו לשותפיו לשעבר, דרש להשיב לו את המניות עליהן ויתר – ונדחה. "סמוך להקמת החברה", הוא טען בתביעתו, "דוידי ואלטר רקמו תכנית לנשל אותי מאחזקותי בחברה באמצעות החתמתי על מסמכי ויתור, תוך עושק, הפרת חובת אמון ותרמית".

הנתבעים, מנגד, טענו כי אין לתבוע אותם בשל חתימתו של בן אבו על מסמכי הוויתור. "בן אבו המתין שנה עד שדרש את כספו, ובתקופה זו הם מכרו את מניותיהם בחברה ושינו את מצבם באופן בלתי הפיך", כתבו. בנוסף, ציינו אלטר ודוידי, "לאחר תחילת עבודתו בחברה התגלו פגמים בהתנהלות בן אבו, שגרמו לחברה נזקים ומבוכה רבה. התנהלותו לא השתפרה ותרומתו לחברה הייתה שולית. על אף שאחזקותיו בחברה פחתו ומטלותיו צומצמו, הוא לא עמד בהתחייבויותיו ולא שיפר את דרכיו".

"המניות הוקצו למייסד שותף ויזם – ולא לעובד"

השופט קבע כי "הקצאת המניות לבן אבו הייתה בעלת אופי של הקצאה למייסד שותף ויזם – ולא כעובד. יש לקבל את טענתו של בן אבו לפיה הוא המוח מאחורי הטכנולוגיה ולכן גויס על ידי דוידי ואלטר כשותף". השופט סירב להיכנס למהות הטענות כלפי בן אבו ואמר שהוא לא עוסק ביחסי עובד-מעביד.

בפסק הדין קבע השופט אלטוביה כי "אין חולק שדוידי ואלטר תיאמו מראש את פעולותיהם. בהחתמת בן אבו על מסמכי הוויתור הם ניצלו את תמימותו ומצוקתו, ויש בסיס לקביעה כי עשקו אותו. מדובר בתנאים גרועים (שבן אבו קיבל – י"ה) במידה בלתי סבירה מהמקובל. תנאי כתב הוויתור גרועים באופן רציני. לו השניים רצו שבן אבו לא יהיה בעל מניות בחברה, היה עליהם לרכוש את מניותיו ממנו בתמורה הוגנת. בן אבו נושל מרוב אחזקותיו בחברה, היא המשיכה ושגשגה – וגם עבודתו בחברה הופסקה. אין בהתנהגותו כדי להצדיק את נישולו מרוב אחזקותיו בחברה בלא תמורה".

השופט הורה לדוידי ולאלטר להשיב לבן אבו את הכספים המגיעים לו בשל הגדלת האחזקה שלהם במניות החברה, וכן את הוצאות המשפט, בסך של 170 אלף שקלים.