מדוע חטפה מיקרוסופט ביקורת קשה על השקעה באניוויז'ן הישראלית?

מיקרוסופט זוכה באחרונה לביקורת של ארגוני זכויות אדם שונים בעולם, בשל מעורבותה בפיתוח יכולות זיהוי פנים ביומטריות, עקב השקעתה בחברה הישראלית אניוויז'ן, כך דיווח פורבס.

על פי הדיווחים, חשיפה ביולי מצאה כי AnyVision מספקת זיהוי פנים למערכת המבצעת פרויקט מעקב ביומטרי בגדה המערבית – משמע, מסייעת לישראל בריגול ומעקב אחרי פלסטינים. חשיפה חדשה זו הבהירה כי ענקית הטכנולוגיה האמריקנית מממנת הלכה למעשה תמיכה בפיתוח הטכנולוגיה החדשנית, שעלולה להיות בעלת השלכות לא רצויות בכל הקשור לפרטיות וביטחון הציבור הרחב.

בנוסף טוען פורבס, כי החברה הישראלית מספקת את הטכנולוגיה שלה גם לסוכנויות ביון בהונג קונג ורוסיה, וכן שיש לה לקוחות ושותפויות במקאו, דבר שמוסיף לחשדות שהיא מסייעת למשטרים לשלוט ולעקוב אחרי אזרחים.

קשרים מסועפים עם הממשלה וצה"ל

החברה כתבה על עצמה עם תום הגיוס בהצהרה לתקשורת כי "כיום יש ל-AnyVision יותר מ-240 עובדים בכל העולם, עם משרדים בתל אביב, ניו יורק, מכסיקו, לונדון וסינגפור, וצוות ייעודי של יותר מ-30 בעלי תואר PhD בבלפסט, שמתמקד אך ורק במחקר של ראייה ממוחשבת. ל-AnyVision יש מאות לקוחות בכל העולם, כולל לקוחות רבים שנמנים על Fortune 50". ואולם למרות ההצלחה העסקית יצאו לה מוניטין בעייתיים בלשון המעטה בגין יחסיה עם צה"ל ועם השלטונות.

קשריה של החברה עם ממשלת ישראל וצה"ל הופכים למורכבים עוד יותר, לנוכח העבודה שמועצת המנהלים של אניוויז'ן כוללת את ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, ובכירי ביטחון ישראליים אחרים לשעבר.

בנוסף, נשיאה הוא אמיר קין, שכיהן עד לשנת 2015 בתפקיד הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב). מדובר באחד האגפים החשאיים ביותר במשרד הביטחון, שאחראי על אבטחת המידע של המשרד, תעשיות הנשק הישראליות וגופים נוספים בישראל, שעל פי פרסומים זרים עוסקים בפיתוח וייצור של נשק להשמדה המונית ושל אמצעים להתגוננות מנשק שכזה, בהם הקרייה למחקר גרעיני, המכון למחקר ביולוגי וכן יחידות צה"ל העוסקות בתחומים אלה. שמו של קין אף שורבב בפרשת הרפז והמשטרה המליצה לשקול להעמיד אותו לדין משמעתי – אך הוא סיים את תפקידו.

כל המשקיעים חתמו על אמנת מיקרוסופט לשימוש אחראי בזיהוי פנים

זרוע ההשקעות של מיקרוסופט, M12, השתתפה בסבב הגיוס הראשון של אניוויז'ן ביוני, וזה, לפי פורבס, הסתכם בגיוס של 78 מיליון דולר.

כל החברות המשקיעות ו-AnyVision עצמה הסכימו לאמץ את אמנת ששת העקרונות של מיקרוסופט לשימוש אחראי בזיהוי פנים. אבל, למרות הבעת עמדה מתקדמת בנושא זיהוי פנים, מיקרוסופט לא הצליחה לעמוד בהצהרותיה המוסריות, ובסופו של דבר מימנה, כך טוענים מבקריה, חברה שמעורבת במעקב המוני אחרי פלסטינים.

מנהל פרויקט הטכנולוגיה והחירות של הארגון האמריקני המכונה ACLU (ר"ת מנהל פרויקט הטכנולוגיה והחירות), שנקר נאראיאן, אמר לפורבס כי "ההשקעה הספציפית הזו אינה הפתעה גדולה עבורי – יש פער ניכר בין פעולה לרטוריקה במקרה של רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות, ושל מיקרוסופט בפרט". בנוסף, לפי נראיאן, הדיונים הפנימיים במיקרוסופט על ההחלטה להשקיע באניוויז'ן לא היו שקופים כפי שהחברה טענה שהיו.

עמוס טו מארגון Human Rights Watch, חוקר בכיר של בינה מלאכותית בהיבט של זכויות אדם, אמר לפורבס: "אני חושב שמוטל על מיקרוסופט לבדוק באמת מה המשמעות של סיכון זכויות האדם הכרוך בהשקעה בחברה שמספקת טכנולוגיה זו לכוח כובש". לדבריו, "זה לא רק סיכון לפרטיות, אלא סיכון לפרטיות הקשור בקבוצת מיעוטים שסבלה מדיכוי ורדיפה מזה זמן רב". הוא הסביר כי לפיכך, לאפליה במקרה הנדון יש אפילו היבטים מיוחדים עוד יותר.

כדאי לזכור כי מיקרוסופט הייתה החברה הנחרצת ביותר עד היום מבין ענקיות הטכנולוגיה בקריאה לרגולציה ולאחריות תאגידית – אפילו במחיר ירידה במכירות – בכל הנוגע בטכנולוגיית זיהוי הפנים.

"אניוויז'ן עובדת עם גורמים אזרחיים וגם לא אזרחיים ברחבי העולם, עם יישומים כמעט בכל מגזר", אמרה החברה לפורבס בהצהרה בעקבות פרסום המאמר. "אנו מודעים היטב לתועלת ולפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה של זיהוי פנים ובמה שהיא יכולה לספק לחברה. עם זאת אנו גם מכירים בכך שלטכנולוגיה חזקה שכזו שיש פוטנציאל לשימוש לרעה אם היא מונחת בידיים הלא נכונות, וכי מוטלת עלינו אחריות מובנית להבטיח שהטכנולוגיה והמוצרים שלנו יזכו לשימוש ראוי".