תעשייה 4.0: החדשנות לא באה לידי ביטוי במפעלים הישראליים

שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים, מתריע באחרונה על הסכנות שאורבות לתעשייה הישראלית, כאשר יותר ויותר תעשיינים מעבירים את הייצור לחו"ל, וחברות היי-טק ובתי תוכנה ישראליים רבים מנצלים את כוח האדם הזול שנמצא במזרח אירופה ובמדינות אחרות.

שני גורמים משפיעים על יכולת התחרות של התעשייה בישראל: האחד הוא היחלשות הדולר והתחזקות השקל, שפוגעות ברווחיות וביצוא של החברות הללו. הגורם השני הוא חוסר היכולת של מפעלים רבים להתמודד עם התחרות בחו"ל בגלל העדר חדשנות מספיקה. בעוד שהגורם הראשון אינו בשליטת התעשיינים והטיפול בו צריך להיות מצד הממשלה, הרי שזה השני תלוי בעיקר במנהלי המפעלים ובהתאחדות עצמה.

אנומליה שזועקת לשמיים

ישראל נמצאת בפיגור משמעותי בכל מה שקשור לתעשייה 4.0 – מגמה שקיימת כבר שנים בעולם ועיקרה הטמעת כלים מודרניים בקווי הייצור, בניהולו ובכל מה שקשור לאוטומציה בתהליכים. המשק הישראלי מתנהל מצד אחד תחת השפעת החדשנות והטרנספורמציה הדיגיטלית, שנכנסת כמעט לכל תחום, בעיקר שירותי, אבל מצד שני, מפעלי תעשייה רבים בארץ עובדים עדיין בשיטות של המאה הקודמת.

האנומליה זועקת לשמיים: ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל פרסם לא מכבר דו"ח שקובע שבישראל יש הרבה מאוד סטארט-אפים בתחום התעשייה 4.0, אבל אלה שנהנים מהפיתוחים שלהם הם עובדי ייצור במקומות שונים בעולם, חוץ מאשר אצלנו. זאת ועוד, לפי הדו"ח, ישראל ממוצבת במקום גבוה מאוד בכל מה שקשור בהשקעות של הממשלה וגופי השקעה בתעשייה 4.0, בין היתר באמצעות מהלכים ארוכי טווח של רשות החדשנות, אבל ההשקעות הללו לא מחלחלות למפעלים המקומיים. על פי נתונים רשמיים, כמחצית מהמפעלים בארץ עדיין לא החלו בתכנון של מפעל מתקדם, רבים מהם לא עומדים בתקנים בינלאומית בנושאי טכנולוגיה והם עדיין מורגלים בתהליכי ייצור מסורתיים, שמביאים לפריון נמוך. כל זה מוביל, בסופו של דבר, לסגירת מפעלים או להעברת קווי יצור לחו"ל. כמו כן, למרות הגידול בפעילות הממשלה בתעשייה 4.0, עדיין, מרבית המשקיעים בתחום זה בישראל הם גורמים זרים.

חציה המלא של הכוס

הצד החיובי בעניין הוא שמתפתחת תעשייה שלמה של חברות שמתמחות בהטמעת תהליכים במפעלי תעשייה לקראת דור ה-4.0. גם גופים בינלאומיים גילו את הפוטנציאל הרב שיש בארץ והם פותחים כאן מרכזי חדשנות בתחומי הרכב, האנרגיה, הבריאות, פיתוח רובוטים ועוד. הכדור נמצא כעת בידי התעשיינים עצמם. העובדה שהם לא עושים זאת לא נובעת מחוסר מודעות שלהם, אלא מהעדר תשתיות מתאימות ומשאבי מימון מספיקים שיאפשרו להם להתחיל את המהפכה.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. צילום: דוברות ההתאחדות

במסגרת המאמצים לסייע לתעשייה להתקדם ולהתחדש, קבוצת אנשים ומחשבים מקיימת, זו השנה השנייה ברציפות, את הכנס תעשייה חכמה 4.0, בשיתוף התאחדות התעשיינים, מכון היצוא וגופים נוספים. בכנס יוצגו החידושים הטכנולוגיים האחרונים, שירותים המיועדים לתעשייה 4.0 ולמפעל החכם, האינטרנט התעשייתי של דברים (IIoT), מערכות אוטומציה ורובוטיקה, בינה מלאכותית וכן מערכות סייבר ואבטחת מידע שמיועדות לרצפת הייצור. בין המרצים באירוע יהיו רובי ניגל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים; דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל ולכלכלה; זוהר ברנור, מנהל Lean ישראל; ואגמון פורת, מנכ"ל מעבדות החדשנות לתעשייה חכמה. כמו כן, ייערכו בו שני פאנלים בהשתתפות תעשיינים ומנהלי חברות. את הכנס ינחה יועץ התכנים שלו, אילן אלתר, המנכ"ל והבעלים של אלתרנט.

השורה התחתונה: הגיע הזמן שגם התעשייה בישראל תיהנה מהחדשנות של אומת הסטארט-אפים. הממשלה וגופים רשמיים משקיעים לא מעט משאבים כדי לעודד את התעשייה, על מנת ששרגא ברוש לא יהיה יו"ר התאחדות התעשיינים במזרח אירופה או בניו-יורק. אבל כנראה שזה לא מספיק, ועל הממשלה והתעשיינים לפעול בהתאם.