בוחרים בבלוקצ'יין

אומת ההיי-טק הישראלית מייצרת חדשנות בקצב מסחרר, אלא שזו עוד לא הגיעה אל הקלפיות: גם בבחירות הקרובות, שיתקיימו ב-17 בספטמבר, נטיל לתוך התיבה פתק בתוך מעטפה – שניהם מנייר, במקום להשתמש בטכנולוגיה, כפי שקורה ביותר ויותר מדינות. כבר כמה מערכות בחירות מדברים על שינוי טכנולוגי של אופן ההצבעה, אלא שהוא נשאר כפי שהיה בבחירות הראשונות לכנסת, שתקיימו ב-1949.

עד שיוחלט אחרת, תעשיית החדשנות הישראלית לא שוקטת על השמרים גם בתחום זה – ולא רק בחברות ההיי-טק ובסטארט-אפים, כי אם גם באקדמיה. מקס ליאשנקו ויקי אריה, שני סטודנטים ממכללת אפקה, פיתחו באחרונה, כחלק מעבודת הגמר שלהם, מערכת הצבעה מבוססת בלוקצ'יין, שמייתרת את הניירות בבואנו להחליט לאיזו מפלגה אנחנו רוצים לתת את קולנו.

מלבד הרצון לחדש ולהמציא, המניע של שני הסטודנטים בפיתוח היה חיסכון כלכלי למדינה, שכן בחירות עולות הרבה כסף, במיוחד אם הן מתנהלות באופן ידני. בהתחלה הם חשבו לפתח אפליקציה שניתן יהיה להצביע באמצעותה, אולם עד מהרה הגיעו למסקנה שזה כנראה לא יהיה אפשרי. במקום זה, הם החליטו לפתח מסופי הצבעה שיכולים להיות נגישים בכל פינה בארץ, עם אבטחה מקסימלית.

ספר חשבונות – והצבעה – אלקטרוני

המערכת מבוססת על בסיס נתונים, שמתפקד כמו ספר חשבונות אלקטרוני, שבו לא ניתן לשנות את המידע ברגע שהתבצעה הצבעה. המשגיחים והסופרים יכולים, מצידם, לראות את כל ההצבעות שבוצעו עבור כל המועמדים.

איך זה עובד? המצביע מזין למערכת את הנתון לאיזו מפלגה הוא החליט לתת את קולו, ומאותו הרגע אלגוריתמים מצפינים והופכים אותו לקוד ייחודי, שבאמצעותו הוא יכול לזהות את עצמו ואת הצבעתו. ההצבעה ונתונים נוספים נשמרים בבסיס נתונים מבוסס בלוקצ'יין ושם, לפי המפתחים, המידע לא ניתן לזיוף או שינוי.

"אי אפשר לשנות את הנתונים שמוכנסים למערכת", אמר ליאשנקו. "רוב העבודה שלנו הייתה על האלגוריתם שמאפשר את זיהוי המצביע, שיוצר לו זהות וירטואלית. בבלוקצ'יין יש מפתחות שמתחלקים לפרטיים וציבוריים. פיתחנו לכל מצביע זוג מפתחות ציבוריים שבו נרשמים הפרטים שלו. זאת בעצם תעודת זהות לכל מצביע".

המערכת שליאשנקו ואריה פיתחו. צילום מסך

איך מבטיחים את הפרטיות ואת חשאיות ההצבעה – דבר הכרחי במערכות בחירות? הרי המידע נשמר על בסיס נתונים.
"על בסיס הנתונים נשמרים רק פרטים כלליים – עיר המגורים של המצביע, המגדר שלו, הדת וכדומה, וגם זה לצורך סטטיסטיקות, מחקר. באשר להצבעה, העובדה שההליך מתבצע באמצעות מפתחות ציבורים מבטיחה שהפרטים לא נשמרים. המידע הזה למעשה 'נזרק' אחרי הליך ההצבעה".

כיצד מוודאים שההליך יהיה תקין?
"לאחר ההצבעה, היא נבדקת על ידי האלגוריתם ומאושרת. מספיק שפרט אחד בה לא יהיה תקין, והיא לא תעבור ולא תאושר".

מטבע הדברים, מאחר שמדובר במערכת בחירות, נדרשת אבטחה מחמירה של ההליך. ליאשנקו טוען שאין מה לדאוג: "מדובר בהצבעה אנונימית לחלוטין, שמבוצעת במערכת מבוזרת, מבוססת קוד פתוח. כל זה מקל על האבטחה. כמו כן, יש מנגנון שחזור, שמאפשר לשחזר את התוצאות במקרה של פריצה או תקלה, על ידי העתקה מהבלוקצ'יין השכן. המנגנון הזה בודק את כל המפתחות בכל זמן מוגדר. מספיק שרואים שמשתנה ביט אחד – וזורקים את כל התוצאות".

בשלב זה, הפיתוח של ליאשנקו ואריה נשאר בתחומי המוסד האקדמי, אבל הם לא פוסלים שבעתיד, הם יציעו אותו לוועדת הבחירות המרכזית, במטרה להטמיע אותו ברחבי הארץ ולשנות את הליך ההצבעה המיושן. אבל, כמו שאומרים, עוד חזון למועד, וגם בבחירות הקרובות, אומת הסטארט-אפ תצביע באמצעות פתקים – שיטה שהולך ואובד עליה הכלח.

ניתן ללמוד פרטים נוספים משלושה סרטונים שאריה וליאשנקו העלו ליוטיוב – כאן, כאן וכאן.