לבריאות: כמה פיתוחים שיכולים לשפר את איכות החיים

הביג דטה והבינה המלאכותית מסייעים, ואפילו מאוד, בתחומים רבים, אפשר לומר שכמעט בכולם. כך גם בתחום שהכי משפיע על החיים שלנו – הרפואה. עד כמה הם משפיעים? התשובה הקצרה היא: מאוד. דוגמאות לתשובה הארוכה ניתנו בכנס AI For Good, שהתקיים באחרונה בבית הספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. נציגי שש חברות הציגו במהלכו כמה פיתוחים בולטים בתחום.

ד"ר חגית פרי, ראשת תכנית הבינה המלאכותית לתואר שני בבית הספר, אמרה כי "הטכנולוגיה והמוכנות אליה משפיעות על חיי האדם ובאות לידי ביטוי, למשל, בתרופות להארכת חיים ושיפורם. מאחר שזה הדבר החשוב ביותר לנו, אפשר להניח שהאנושות תשים על זה את הדגש בשנים הבאות".

את סבב החברות המציגות פתחה ד"ר ליהי סגל, מייסדת ומנכ"לית DayTwo, שהציגה מיזם שמסייע לחולי סוכרת להחליט, באמצעות ניתוח מידע ובניית מודל מתאים, מה ואיך עליו לאכול כדי שהמדדים הבריאותיים שלו לא יקפצו. "מה שעומד בבסיס הפיתוח שלנו הוא שאנשים הם שונים ואצל כל אחד מהם, הקפיצה של המדדים תהיה שונה", אמרה. "אנחנו מבצעים קישור בין מתאמים לסיבתיות, מחפשים את הקורלציות ואז מאתרים את מנגנוני ההתערבות. כך גילינו שלהוציא פחמימות מהתפריט מיישר את גרף הסוכר, מצמצם פיקים במדדים אחרי ארוחה ומביאים לירידה במשקל".

ד"ר חן אדמתי, ראשת אינטל פארמה, הציגה את הפעילות של החטיבה, שהחלה ממחקר ממוקד של מהנדסים בתחום הפרקינסון. כיום, הצוות בישראל עוסק בביג דטה ומדעי הנתונים. "אנחנו גורמים לטרנספורמציה דיגיטלית בכל היחידות בחברה עם פתרונות מבוססי בינה מלאכותית", ציינה. היא אמרה ש-"בימינו קשה לפתח תרופות חדשות, כי המחלות יותר מורכבות וצריך להוכיח לרגולטור שהטיפולים החדשים שמפותחים אמנם יותר טובים ואפקטיביים מאלה הקיימים. זה עולה הרבה ומאריך את זמן המחקר וההגעה לשוק של תרופות".

היא סיפרה שאינטל פארמה "מפתחת כלים אפקטיביים שמאפשרים להריץ ניסויים קליניים בצורה מהירה ויעילה, ובעלויות נמוכות יותר. הערך לחברות התרופות הוא שאנחנו מייצרים דטה חדש ולחולים – שהעומס של מה שנדרש מהם לעשות כדי לקבל טיפול נאות יורד".

גם לחולי סרטן יש רשת חברתית

"אנחנו הרשת החברתית הגדולה בעולם לחולי סרטן", כך הכריז אלירן מלכי, מנכ"ל בילונג לייף.

האפליקציה של הרשת מונה 200 אלף חולים – בהם, לדבריו, אחד מכל חמישה חולי סרטן בישראל – וקצב ההצטרפות אליה הוא 10,000 בחודש. "אנחנו עוזרים לבצע מחקרים קליניים ומחברים את החולים עם בתי החולים, חברות הביטוח וכיוצא בזה", אמר. מלכי הפתיע עם מידע מעניין: "50 אנשים גילו שאין להם סרטן על בסיס מידע שקיבלו אצלנו, ויש מאות שטופלו בעבר לסרטן בצורה לא נכונה, ואחרי שהגיעו אלינו קיבלו את הטיפול הנכון".

בתמונה: תום הרמתי, ד"ר חגית פרי, ליהי סגל, אלירן מלכי, ענבר כינרתי, נורית וטניק ודניאל סורוג'ון. צילום: שמואל טורס

אחד השלבים החשובים ביותר בדרך לאישור תרופות הוא הניסויים הקליניים. לשלב זה יש מספר מכשלות, ועם חלק מהן מנסה טבע להתמודד. ענבר כינרתי, מנהלת מוצר אנליטיקה וביג דטה בענקית התרופות, הציגה בכנס מחקר שעושה החברה עם ד"ר שי פיין מהבינתחומי ובית החולים רמב"ם. "אנחנו מנסים לנטר את מדדי איכות החיים וההתמודדות עם כאב של מטופלים שסובלים מכאב כרוני, להבין טוב יותר את הצד של החולה בפיתוח התרופה", אמרה. המחקר מתבצע כשהחולה מגיע למרפאה וממלא שאלון גנרי. אלא שנוצרת בעיה, מאחר שהתשובות סובייקטיביות ומתבססות בעיקר על השבוע שלפני הגעתו של החולה למרפאה. הפתרון שמצאו החוקרים לכך הוא מעקב המתבצע על בסיס אפליקציית זיהוי דיבור, שפותחה על ידי סטודנטים לתואר שני במדעי המחשב בבינתחומי.

האפליקציה "מבקשת" מהחולים "לספר" לה מדי יום כיצד הם מרגישים. המערכת אוספת את פלטי הקול ומנתחת אותם אל מול השאלונים שעליהם השיבו החולים, כך שנוצר קישור בין הטיות שונות בקול לבין תחושות שהחולים מדווחים עליהן.

בנוסף לכך, מנטרים בטבע את האיתותים שקולט המכשיר הנייד של החולה בצורה פסיבית, כמו משקל, תצוגת אור או של המסך, רמת ההפעלה של המכשיר וכדומה. לאחר צבירת הנתונים, מבצעת המערכת הצלבה בינם לבין השאלון, כדי להצביע על קשר בין רמת הפעילות שקולט המכשיר הנייד לרמות הכאב שהחולה מדווח עליהן לרופא.

ד"ר דניאל סורוג'ון, סגן נשיא למדעי הרפואה ב-K-Health, הציג את אפליקציית הניטור שהחברה השיקה לפני כשנה וחצי עבור מכבי שירותי בריאות. "רצינו לספק לאנשים כלי לקבלת מידע רפואי מדויק, מותאם אישית. באפליקציה שלנו ממלאים סימפטומים, מקבלים מידע על מספר האנשים עם סימפטומים דומים בגיל ופרמטרים דומים, ומיד מוצגת המלצה לגבי טיפול ראשוני. האפליקציה לא 'נוטשת' את החולה לאחר האבחון הראשוני וחוזרת אליו אחרי כמה שעות, על מנת להתעדכן", אמר.